תביעת גמלאי משרד התקשורת נגד הסדר אספקת שירותים באמצעות עמותה

במסגרת זו מתחייבת המשיבה לספק ללקוח מכונית שנבחרה על ידו מתוך מיגוון מצומצם של מכוניות המוצע לו על ידי המשיבה (לרבות הגבלת הלקוח בבחירת צבע המכונית), תוך חלוקה לקטגוריות בהתאם לצרכיו ויכולתו הכלכלית, ובהתאם למלאי של המשיבה.

המבקשת ביקשה שבקשת האישור המתוקנת תעסוק בטענותיה כנגד גביית דמי ההישתתפות העצמית על ידי המשיבה במקרה של גניבה או אובדן גמור לרכב בלבד, וכאשר הקבוצה המיוצגת בבקשת האישור המתוקנת תהיה "כל לקוח של המשיבה אשר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור היתקשר עימה בחוזה להחכרת רכב ("ליסינג") ורכבו נגנב או עבר תאונה אשר הובילה לאובדן גמור של הרכב ("טוטאל לוס") ונידרש לשלם דמי הישתתפות עצמית למשיבה בגין כך.".

הדיון היתקיים בנוכחות ב"כ היועמ"ש וביהמ"ש האריך המועד להגשת עמדת היועמ"ש. עמדת היועמ"ש היועמ"ש הודיע ביום 3.2.22 כי הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ובמשרד התחבורה, לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה לגופו של עניין, מבלי שתשתמע מכך עמדה לכאן או לכאן.

עוד העיר היועמ"ש, שככל שיימצא לנכון לאשר את ההסדר, ובהתאם למנגנון חלוקת הפצוי שיקבע בו תיוותר יתרה כספית לאחר החלוקה לחברי הקבוצה (או ימצא לנכון להורות על מתן סעד כספי לטובת הציבור), הרי שיש להעבירם לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראות סעיף 20(א)(3) או 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי העניין, ולא לתרמם באופן ישיר לעמותות נבחרות.

...

עוד הסכימו הצדדים, שהמשיבה תשלם לבא כוח המבקשת שכ"ט בסך 11,000 ₪ בתוספת מע"מ וישולם גמול בסך של 16,000 ₪ למבקשת, שלא על חשבון, או מתוך ההטבות לחברי הקבוצה על פי הסדר הפשרה.

גמול ושכר טרחה הצדדים הסכימו, שהמשיבה תשלם לבא כוח המבקשת שכ"ט בסך 16,000 ₪ בתוספת מע"מ. הצדדים הסכימו כי ישולם גמול בסך של 11,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין למבקשת, שלא על חשבון או מתוך ההטבות לחברי הקבוצה על פי הסדר הפשרה.

סוף דבר ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 41218-04-18 חיימג'אן ואח' נ' פלאפון תיקשורת בע"מ לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט מבקשים 1. רותם חיימג'אן 2. ו.מ תיקשורת ומיחשוב בע"מ 3. מתן קופר ע"י ב"כ ממשרד רפפורט לוין ביטון – עורכי דין משיבה פלאפון תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רותי ויסנביק שאולי עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' פסק דין

הרקע לבקשה באפריל 2018 הגישו המבקשים מר רותם חיימג'אן ומר מתן קופר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פלאפון תיקשורת בע"מ (להלן: "פלאפון").

ביום 11.11.2021, והגם שלא היתה היתנגדות כלשהיא ציינתי בהחלטה כי לאחר שעיינתי בחומר הרלוואנטי התרשמתי "כי ראוי שבטרם אכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה ילובנו מספר נקודות רלוואנטיות להחלטת אישור הסדר הפשרה". בהתאם, היתקיים דיון קצר במעמד הצדדים ביום 6.1.2019 שנועד "להבהיר שאלות שעלו בי כאשר לפני הסדר פשרה אותו נתבקשתי לאשר... סברתי כי יש מקום לתקנו והעליתי את השאלות הללו לפני הצדדים. על רוב השאלות נעניתי בצורה סבירה ע"י שני הצדדים אך על חלק מהן, כפי שהובהר בפרוטוקול, לא קבלתי תשובה שספקה אותי, והוצע לתקן את הסדר הפשרה, שכן לא ניתן לאשר הסדר חלקי ובואדי שלא ניתן להוסיף תוכן של בית המשפט להסדר הפשרה" (עמוד 12 לפרוטוקול).

אם לא יחולקו כל מוצרי ההטבה עד סוף התקופה, תיתרום פלאפון את ההטבות הנותרות לעמותות המפורטות בסעיף 16 לבקשה.

...

בבחינת הפער שבין הסעד העיקרי שנתבע ובין הסדר הפשרה שהושג נראה לי כי ההסכם מבטא איזון סביר בין האינטרסים של פלאפון ובין האינטרסים של חברי הקבוצה, בשים לב לנתונים הבאים: מידת הסתמכותה של פלאפון של החוזים הקיימים והצורך ליתן לה שהות נוספת להתארגן לקראת המצב החדש; העובדה כי לקוחותיה של פלאפון במסלול תיקון בהתחייבות נהנו מתנאים ותעריפים זולים יחסית לאורך פריסת התשלומים על פני תקופה ארוכה, באופן שקיצור תקופת ההתחייבות בשלב זה עלול לשבש את תחזית הכנסות פלאפון; עוד הבאתי בחשבון כי לחברי הקבוצה תינתן הזדמנות לנייד את השירות ממכשירם הנוכחי למכשיר אחר אם המכשיר מתקלקל או נגנב.

ולאחר הרהורים בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי אין בעצם העובדה שהסדר הפשרה יכול היה להיות מיטיב יותר עם חברי הקבוצה מאשר ההסדר הנוכחי, אלא יש לבחון האם התוצאה אליה הגיעו הצדדים היא במסגרת מתחם הסבירות נכון לשלב זה של ניהול ההליך.

סוף דבר – הבקשה לאישור הסדר פשרה מתקבלת; אני דוחה את התביעה האישית של המבקשים; אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם סילוק וויתור של המבקשים ושל חברי הקבוצה כלפי פלאפון; פסק דין זה מהווה מעשה בית דין כלפי המבקשת וכלפי חברי הקבוצה כהגדרתם בפתח פסק הדין, בקשר לכל הטענות והעילות שאושרו בפסק הדין.

מזה למעלה מארבעים שנה נעזר משרד התיקשורת (להלן: המשרד) בעמותת גימלאי הדואר (להלן: העמותה) לצורך אספקת שירותים שונים לגמלאיו, ובכלל זה שירותים שאותם הוא חייב לספק על פי הוראות התקשי"ר. בתביעה שבפנינו נטען, בין היתר, כי הסדר זה אינו כדין, וכי על המשרד לספק שירותים אלה בעצמו .

למחרת הדיון, ביום 28.7.21, הגישו התובעים ארבעים (40) ייפויי כוח, שעליהם חתומים גמלאים של המשרד, ובהם הם מייפים את כוחם של באי כוח התובעים "לייצג בהליכים המשפטיים הנוגעים לתביעה שמשרד התיקשורת יטפל בגמלאיו באמצעות עובד הרווחה של המשרד ובשיתופם הפעיל של הגמלאים, בהתאם לתקשי"ר". במסגרת הודעתם על הגשת ייפוי הכוח, הבהירו התובעים בנוסף כי אף שהעמותה צורפה כנתבעת, הרי שהם שבים ומדגישים כי אין להם יריבות ישירה עם העמותה, ולכן אין הם מבקשים כל סעד כנגדה ואף מטעם זה אין צורך בתיקון כתב התביעה.

כך טענות התובעים כבר החל מפתח כתב התביעה המקורי (ראו בסעיף 4), וכך ממש לקראת סיום סיכומיהם (סעיף 263) מדגישים הם כי לשיטתם מוטל "איום על כלל גימלאי שירות המדינה ככל ותתקבל הפרשנות החדשה, לפיה כל משרד יכול לנתק את הקשר עם גמלאיו ולהפריט את שמירת הקשר לצד ג' תמורת תשלום נכבד". לאחר בחינת טענות הצדדים לכאן ולכאן, אין בידינו לקבל עמדה עקרונית זו, ואנו מקבלים את טענת המדינה לפיה משרדים ממשלתיים רשאים להפריט חלק מהשירותים שהם נדרשים לספק לגמלאים באמצעות צדדים שלישיים, וננמק: ראשית הוכח בפנינו, באמצעות עדותו של העד מטעם נציבות שירות המדינה, כי ההנחיות המפורשות של הנציבות הם כי "המשרד לא חייב לעשות זאת בעצמו, הוא יכול באמצעות של גורמים אחרים, חובת המשרד היא לוודא שהגמלאים והעובדים מקבלים את מה שקבענו כמדיניות" (עמ' 27 ש' 1) וכן כי הנציבות לא נכנסת "לנושא של איך זה יתופעל אם על ידי המשרד או באמצעות גורמים חצוניים כולל עמותות" (עמ' 28 ש' 25); שנית אף שהתצהיר שהוגש מטעם הנציבות הנו קצר ולא מפורט, השתכנענו כי נכונה הטענה העובדתית הבסיסית שנטענה בו, ולא נסתרה, לפיה משרד התיקשורת איננו המשרד היחיד העושה שימוש בגוף חצוני עבור אספקת חלק מהשירותים הקבועים בהוראות התקשי"ר שלעיל (סעיף 7 לתצהיר בניהו).

...

לסיכום נוכח כל האמור, התביעה מתקבלת רק בחלקה.

להלן נביא את תמצית הפסיקה וניתן הוראות למשרד התקשורת בקשר לביצועה: נדחית טענת התובעים כי משרד התקשורת מנוע מלהמשיך בהתקשרות שלו עם העמותה, ולספק באמצעותה חלק מהשירותים שהוא מחויב לספק להם בהתאם להוראת נסמן 82.565 לתקש"יר, שעניינו ב"שמירת קשר עם גמלאים".

בהתאם, נדחית גם טענת התובעים כי משרד התקשורת מנוע מלהעביר לעמותה תקציבים המיועדים לרווחת הגמלאים.