תביעת גמול עבודה בשעות נוספות ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין

התובע, מר אבי ברהום, הגיש תביעה זו נגד הנתבעת לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפצוי בגין היתעמרות והתנכלות תעסוקתית ולגמול עבודה בשעות נוספות.

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בשל פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע הפרשי שכר בסך 7,933 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.8.20 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 8,000 ₪.

התביעה שכנגד בכתב התביעה שכנגד טוען מר בק כי לא נימסרה לו הודעה בכתב על תנאי עבודה, כי הוא זכאי לפדיון שלושה ימי חופשה (מר בק חזר בו מתביעה זו בדיון המוקדם), כי לא קיבל שכר עבודה עבור 16.5 שעות עבודה, כי הועסק שישה ימים בשבוע במשמרות שאורכן היה בין 8-10 שעות ועל כן הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות עבור 20 שעות נוספות בחודש, כי פוטר ללא שימוע ובאופן מבזה, כי לא נימסרו לו תלושי שכר, וכי גב' ניסים פגעה בפרטיותו ובשמו הטוב בכך שפירסה בקרב קבוצת ווצפ של עובדי בית הקפה דברי נאצה כלפי מר בק "תעוף לי לאלתר מהבית קפה קוקסינל מסריח" ו"נבלה סרוחה שהשטן יצר" ו"מי רוצה להכיר אותך בכלל? מי תיצא עם הומו כמוך.

בגין הפרות נטענות אלה של הדין ביקש מר בק לפסוק לו סעדים כלהלן: בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה – 10,000 ₪; בגין שכר 16.5 שעות – 528 ₪; בגין גמול עבודה בשעות נוספות – 2,400 ש"ח; בגין פיטורים שלא כדין – 20,000 ש"ח; בגין אי הנפקת תלושי שכר – פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר בסך 10,000 ₪ ; בגין פגיעה בפרטיות ובשם טוב – סך 40,000 ₪.

...

אשר על כן נדחות תביעות מר בק לפיצוי בשל פגיעה בפרטיות ובשל פרסום לשון הרע.

התוצאות התביעה מתקבלת.

התביעה שכנגד נדחית ברובה.

ביום 2.5.2019 התובע הגיש את התביעה דנן שבמרכזה הטענה כי בפועל היתקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, ולפיכך תבע פיצוי בגין: השלמת שכר מינימום, הפרשות פנסיוניות, דמי הבראה, חופשה שנתית, פיצוי פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת, דמי נסיעות, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרת חובת תום הלב והפרת זכות השימוע, אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום הפרישי שכר ובונוס וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

...

בנוסף אנו סבורות כי מתקיים גם התנאי לפיו "הצדק או הצורך ללבן את השאלות המהותיות שבמחלוקת, מחייבים את מתן הסעד אף שלא נתבקש". יצוין כי מצאנו שאין מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על הנתבע לאור היעדר הכרה ביחסי עובד –מעסיק ומשכלל לא הוכחו התנאים לקיומה של הרמת מסך ההתאגדות.

לנוכח האמור, התביעה נגד הנתבע נדחית.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

התובע, שהועסק על ידי הנתבעים כתאורן במיתחם אירועים של חברת "כיף ים" הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה ובכלל זה פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, חלף הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין תגמולי מילואים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בגין תלושים לא תקינים.

...

] אשר על כן, התביעה לתשלום תגמולי מילואים – נדחית.

אשר על כן, התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר ניכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.

לנוכח קיומם של יחסי עבודה במכלול תקופת הקשר בין הצדדים התובע זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד; פצויי פיטורין; פדיון חופשה שנתית; דמי הבראה; פנסיה וחלף גמל; גמול עבור עבודה בשעות נוספות; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע ופצוי בגין מתן תלושי שכר שאינם ערוכים כדין.

לעניין גמול עבור עבודה בשעות נוספות בתקופת העבודה כשכיר הצדדים יגישו תחשיבים כאמור לעיל בתוך 30 ימים ולאחר מכן יינתן פסק דין משלים לעניין רכיב תביעה זה. לא מצאנו מקום לפסיקת פצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש וטעות כנה באשר לעצם החוב ו/או גובהו.

...

בנסיבות המקרה שלפנינו בעת שקילת שיעור הפיצוי הלא ממוני, שקלנו את העובדה כי לא הוכח בפנינו שהתובע פנה לאיגוד במהלך תקופת הקשר והתלונן על מעמדו אף לא בעת המעבר מהתקופה הקבלנית לתקופת העבודה כשכיר; איננו סבורים, כי האיגוד נהג בחוסר תום לב (אנו סבורים שהתובע ידע בעת ההתקשרות עם האיגוד כי ייתכן שלמרות הגדרת מערכת היחסים בין הצדדים כיחסי קבלן מזמין שירות, מדובר ביחסי עבודה וזאת לנוכח ההליך שהתנהל מול ערוץ 5); איננו סבורים, כי האיגוד סבר שמעמדו של התובע הינו של עובד לאורך התקופה הקבלנית ואנו סבורים, כי האיגוד שגה בתום לב בסיווג ההתקשרות; לא מצאנו, כי כלל הנסיבות מצביעות על ניצול חולשה של התובע שנועד לשלול ממנו זכויות עבודה.

סוף דבר: התביעה כנגד האיגוד התקבלה בחלקה.

לעניין גמול עבור עבודה בשעות נוספות בתקופת העבודה כשכיר הצדדים יגישו תחשיבים כאמור לעיל בתוך 30 ימים ולאחר מכן יינתן פסק דין משלים לעניין רכיב תביעה זה. לא מצאנו מקום לפסיקת פיצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש וטעות כנה באשר לעצם החוב ו/או גובהו.