מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת גירושין לאחר ניסיונות פישור כושלים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עילת התביעה הוגדרה כהפרת הוראה חקוקה של העדר גילוי נאות [כלל 2 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 ( להלן: "כללי האתיקה)] על פיה היה על הנתבעת להבהיר לתובעים את כל האפשרויות לתשלום שכ"ט. הנתבעת לא הציעה לתובעים לחתום על הסכם שכ"ט. נטען כי התוצאה, הסכום שנגבה אל מול העבודה שבוצעה, אינו סכום ראוי. כן נטען כי מדובר בכשלון תמורה. גם נטען כי הנתבעת לא עמדה במצג של יכולותיה "ולא הביאה לכל תוצאה" ה"מתאימה לסיכום עימה".
על אף הניסיונות להציג את הדברים אחרת לא השתכנעתי כי היה מקום לתקוף את הידע, הניסיון וההתמחות של הנתבעת כאשר המחלוקת היא על שכר הטירחה.
חברים של ההורים, התובעים 1, 2, הפנו אותם אל הנתבעת, בחודש אוקטובר 2008, סמוך לאחר הגשת תביעת המשמורת והגירושין.
...
אני מקבלת את התביעה חלקית.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים ביחד ולחוד סך של 68,634 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, 29/11/12, ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן אגרת בית המשפט לפי התוצאה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
דבר שהעמיס שלא לצורך על החקירות והסיכומים – הנתבעת תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

. כאשר צד להסכם, מנסה לבטל את פסק הדין, מחמת פגם הקשור להסכם עצמו כמו, טעות, הטעה או חוקיות, הפרה, או שינוי מהותי בנסיבות הפן "ההסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה פעילתה, הפגם שנתגלה בהסכם ע"י הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק הדין.
4 "XXX" גם התובע טען בסעיף 7.3 לכתב התביעה המתוקן מיום 29.11.12 כי לאחר כשלון פסטיבל בחודש 5/07 הוא והנתבעת החלו: "...לריב ולהתעמת בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו בני
הנתבעים רימו את התובע עת הבטיחו לו כי זה מה שיקרה בעודם פועלים בנחרצות לזרוק והנתבעת מיד לאחר אישור ההסכם בחרה להתגרש ממנו כדי שדבר זה XXX אותו מהדירה ב יאפשר לה להבריח נכסים מפני נושיה הפוטנציאליים (סעיף 9 לסיכומיו).
...
אין בידי לקבל את טענת התובע לכך, שהתקשר בהסכם הממון עם הנתבעת עקב אי גילוי העובדה כי בכוונתה להיפרד ממנו.
בנסיבות אלו, בהעדר הצגתו של הסכם חתום לבית המשפט, לא ניתן כלל להידרש לטענת התובע לעניין זה, קל וחומר להיעתר לעתירת התובע לקבוע כי הנתבעת הפרה הסכם זה. דוגמא נוספת היא טענתו של התובע לפיה הנתבע מונה כמנהל עיזבון לעיזבון אמם של הנתבעים).
משכך, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 30,000 סוף דבר: לאור כל האמור והמפורט בפסק הדין, הנני קובעת כדלקמן: התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים 1-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 45 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

הנ"ל הפנה את בית המשפט לעמ"ת 10500-10-18 (בית משפט מחוזי בבאר שבע), פובלט נגד מדינת ישראל, מיום 7.10.2022, שם בית המשפט קבע כי אין הצדקה לפסול על הסף מפקח שמשמש כעד תביעה לאחר שהסתיימה החקירה והוגש כתב אישום כבעניינו , ככל שמדובר בערב שעומד בכל התנאים המקובלים.
המשיב סבר, כי חומר החקירה מלמד כי אין בסיס לטענות המתלוננת כי המשיב אובססיבי כלפיה אלא ההפך הוא הנכון שכן ניתן לראות בודאות מחומר הראיות כי המשיב ביקש להתגרש מהמתלוננת, ודרש כי תעזוב אותו לנפשו, אך היא הייתה מוכנה להתגרש רק אם הוא יסכים לשלם דמי מזונות גבוהים ומשסירב לעשות כן פנתה המתלוננת בתלונה.
המשיב הוסיף וטען לפניי כי היחידה החוקרת כשלה בכך שלא בדקה לעומק ולא הפריכה את טענות המתלוננת בעיניין חלק מהאירועים, ובכלל זה הארוע מיום 22.6.2022 שבסעיף 16 לכתב האישום והארוע מיום 23.06.22, המופיע בסעיף 11 לכתב האישום.
כך גם, לגירסת המשיב, לא נעשה ניסיון אמיתי לבדוק את מצבו הרפואי של המשיבה כחולה סכרת והעובדה כי אינו מסוגל לבצע את הדברים אשר יוחסו לו בעיניין אינוס ומעשה סדום מבחינה רפואית.
...
אלעד פרחי כמפקחים נוספים – נדחית.
בקשתו של המשיב לפתיחת חלונות אוורור נדחית.
כן אני מורה על פתיחת חלון נוסף ביום 21.8.22 בין השעות 10:00 ועד 14:00 לצורך התייצבות המשיב לפגישת מהו"ת אשר תתקיים בשדרות ההסתדרות 271 קריית חיים, בתמ"ש 41470-07-22.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2009 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת אותה תובענה (ת.א. (י-ם) 2352/02 סונול ירושלים בע"מ נ' מינבר הנדסה אזרחית בע"מ, קבוצת י.א. בן עמי בע"מ ואילן בן עמי) ניתן כנגד החייב פסק-דין חלקי ביום 30.1.05, המחייבו לשלם לתובעת סכום של 184,510 ₪, ולאחר שמיעת הראיות ניתן פסק-דין משלים, ביום 26.6.06, המחייבו לשלם לתובעת סכום של 1,617,776 ₪.
לנתבע ניתנה זכות לשימוש "לא למגורים" [כך נרשם בכתב יד, אף שיתכן שכוונת הצדדים היתה אחרת – ר.ו.] לעשר שנים ביחידה שבקומת הקרקע בבית או זכות שימוש בדירה "עפ"י שיקול דעתה הבלעדי של האשה". על אף שהבית והדירה עברו לרשות האישה התחייב הנתבע "לשאת בכל תשלומי הארנונה לשתי הדירות, גם לאחר הגירושין ומתן הגט" (הסדרים אלה כלולים כולם בסעיף 8 להסכם, על שלל סעיפי המשנה אשר לו).
שעה שההסכם נקרא על רקע המצוקה הכלכלית אליה נקלע הנתבע בשל כשלון עסקיו, והחובות העצומים שצבר בגינם, מתחזקת המסקנה כי מטרתו של ההסכם לא נועדה אלא להבריח את נכסי הנתבע מנושיו.
בכמה עשרות אלפי שקלים אני מניח" (עמ' 84 לפרוטוקול, שורות 11-14; לאחר מכן ניסה הנתבעת לשוב בו ולטעון כי הסכום שולם על ידי אחיו, אולם טענה זו הועלתה בשלב מאוחר, לאחר תשובה ברורה מצדו, והיא אף עומדת לכאורה בנגוד למסמכים שהוצגו).
...
לפיכך יש להעתר לבקשת התובעת ולהצהיר כי מחצית מהזכויות ברכב מוקנות לחייב.
סוף דבר 45.
לנוכח כל האמור לעיל, ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה לפיה הקביעות בהסכם הגירושין בנוגע להעברת הרכוש לידי הנתבעת 2 נעשו למראית עין והן בטלות, ניתן בזה סעד הצהרתי הקובע כי החייב (הנתבע 1) הוא הבעלים של מחצית מהזכויות בדירה שברחוב רחמילביץ 34/9 בירושלים, וכן הבעלים של מחצית מהזכויות במגרש ובבית שברחוב בר און 16 בירושלים ושל מחצית מהזכויות בג'יפ מיצובישי פג'ארו מ.ר. 5968823.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

זמן לא רב לאחר הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך בפני בית-המשפט לעינייני מישפחה, הגישו המשיבים-הבעלים תביעת גירושין כרוכה לבית-הדין הרבני: בעיניינם של בני-הזוג ד', כרך הבעל בתביעת הגירושין שהגיש לבית-הדין הרבני האיזורי בנתניה את מזונות האשה, משמורת הקטינים וחינוכם, וענייני רכוש; ובעניינם של בני-הזוג פ', כרך הבעל בתביעת הגירושין שהגיש לבית-הדין הרבני האיזורי בחיפה את עינייני הרכוש בלבד.
אותה תפיסה מונחת בבסיסה של תקנה 258כא(ב) לפיה: "הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור [לאחר כישלון ההליך ביחידת הסיוע או במסגרת הייעוץ או הפישור – ד.ב], יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך...". על-פני הדברים, נראה כי תקנה 258כא(ב) הנ"ל נועדה להסיר ספקות בדבר מהות ההליך של יישוב סיכסוך כאמור בתקנה 258כ(ג).
לולא קביעה זו, היה על מגיש הבקשה ליישוב סיכסוך להגיש כתבי-תביעה מפורטים במועד הבקשה ליישוב סיכסוך לצורך תפיסת סמכות בפני בית-המשפט לעינייני מישפחה; בכך היתה יוצאת נפגעת התכלית שבבסיס התקנות הנדונות, להמנע בשלב הטיפולי של ההליך מפירוט העניינים המצויים במחלוקת בין בני-הזוג באופן שעלול להכשיל את הניסיונות להשגת פיתרון מוסכם.
...
יוער כי בהתחשב במסקנה האמורה, התייתר הצורך לדון בטענות שהעלתה העותרת כנגד כנות תביעת-הגירושין והכריכה בה. אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, דין הצו-על-תנאי שניתן בעניינם של בני-הזוג פ' להפוך למוחלט ודין העתירה להתקבל, במובן זה שבית-המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בעניינים הרכושיים של בני-הזוג.
סוף דבר בנסיבות עניינם של בני-הזוג ד' (בג"צ 5918/07) - דין הצו-על-תנאי להתבטל ודין העתירה להידחות, במובן זה שבית-הדין הרבני הוא המוסמך לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו.
בנסיבות עניינם של בני-הזוג פ' (בג"צ 6919/07) - דין הצו-על-תנאי להפוך למוחלט ודין העתירה להתקבל, במובן זה שבית-המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש של בני-הזוג.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו