תביעת גירושין בבית דין דרוזי

בד בבד עם הגשת העתירה ביקשה העותרת כי בית משפט זה יורה לבית הדין לידון בתביעתה "במסלול של פסק דין סופי" ולהמנע מהוצאת תעודת גירושין כל עוד לא נשמעו מלוא ראיות הצדדים "בהתאם לסדר הדין הנכון". בתגובתו של היועץ המשפטי לבתי הדין הדרוזיים צוין כי פצויי אשם הגירושין הם פיצויים ייחודיים לדין הדתי הדרוזי וכי מדובר בפיצויים מעין עונשיים המכוונים להטיב את הנזק הנפשי והממוני שניגרם למי מהצדדים שגורש על לא עוול בכפו.

...

השופטת א' חיות: עתירה המופנית כלפי החלטתו של המשיב 2, בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים בעכו (להלן: בית הדין לערעורים), מיום 22.10.2015 בו נדחה ערעורה של העותרת על החלטתו של המשיב 1 להמשיך ולדון בתביעת הגירושין בין המשיב 3 (להלן: המשיב) לעותרת.

דין העתירה להידחות.

היועץ המשפטי לבתי הדין הדרוזיים הבהיר כי הדיונים עד כה מתנהלים על פי סדרי הדין הנוהגים בבתי הדין הדרוזיים, תוך הקפדה על הזכויות של בעלי הדין הנוגעים בדבר ולא מצאנו בטענות העותרת דבר שיש בו כדי לסתור זאת ולו לכאורה.

אשר על כן, העתירה נדחית ועמה הבקשה למתן צו ביניים.

לטענתה, באין הסכמת כל בעלי הדין כאמור בסעיף 5 לחוק בתי דין דרוזים, בית הדין לא קונה לעצמו סמכות לידון בעיניין המוהר, הנספח לתביעת הגירושין.

...

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה וכן בפסקי הדין ובתגובות המשיבים, הגעתי למסקנה כי דינה של עתירה זו להידחות על הסף.

הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יתערב בפסק דינו של בית דין דתי אלא במקרים צרים ומוגדרים, בהימצא אחד הפגמים כדלקמן: (1) חריגה מסמכות; (2) סטייה ברורה מהוראות חוק המכוונות אל בית הדין הדתי, שניתן לראות בה חריגה מסמכות או טעות בדין גלויה ומוכחת על פני הפסק; (3) פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; וכן (4) כאשר בית משפט זה מגיע לידי מסקנה כי יש להושיט לעותר סעד מן הצדק שאיננו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר (ראו סעיף 15(ד) לחוק יסוד: השפיטה; וכן בג"ץ 5346/19 פלוני נ' פלונית (5.9.2019), פסקה 5 והאסמכתאות הנזכרות שם).

העתירה נדחית אפוא.

האחד, כי יש להדרש לשאלת סמכותו של בית הדין הדתי הדרוזי לידון בתביעת גירושין כשאחד מבעלי הדין נפטר עובר לתחילת הדיונים בתביעת הגירושין, וזאת נוכח הערת המשנה לנשיא, השופט מישאל חשין, בבג"ץ 2829/03 פלונית נ' בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו, פ"ד ס(4) 159 (2006) (להלן: עניין פלונית).

...

בני משפחת המנוח ערעורו גם על פסק הדין המשלים, אולם ערעורם נדחה בפסק דינו של בית הדין לערעורים מיום 2.5.2022.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות ללא צורך בתגובת המשיבים.

סוף דבר: דין העתירה להידחות.

בגדריו של פסק הדין התערבה ערכאת העירעור בפסק דינו של בית הדין הדתי הדרוזי בעכו (להלן: בית הדין או הערכאה הדיונית) מיום 17.6.2021, והפחיתה באופן משמעותי את שיעור פצויי הגירושין הנהוגים בדין הדתי הדרוזי ("עטל וד'רר") ושבהם חויב המשיב 2 (להלן: פצויי הגירושין ו-המשיב, בהתאמה).

ביום 26.8.2019 הגישה העותרת תביעת גירושין נגד המשיב, וביקשה להתיר את נישואיהם לנוכח יחסו אליה ולחייבו בפיצויי גירושין ובסכומים נוספים.

...

מנגד, המשיב סומך את ידיו על פסק הדין של ערכאת הערעור וטוען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה להתערבות.

לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו.

התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה על הסף.

]השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו עתירה המופנית נגד פסק דינו של המשיב 1, בית הדין הדתי הדרוזי בעכו (להלן: בית הדין) מיום 22.9.2021, בו הותרו נישואיהם של העותר והמשיבה 3 (להלן: המשיבה), והושתו על העותר פצויי גירושין.

הדיון בתביעת הגירושין נערך לפני בית הדין במותב שלושה.

...

מכל מקום, משטענות הפסלות לא הועלו במועדן, הרי שדין טענותיו של העותר בעניין זה להידחות.

סוף דבר דין טענותיו של העותר לפגמים בהליך – להידחות.

העתירה נדחית אפוא.