התובעים עתרו בתביעתם להורות לנתבע, עו"ד במקצועו, לפצותם בסך של 430,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממעשה זיוף ותרמית שבוצע על ידי הצדדים השלישיים 1 ו - 4, בקשר עם עסקת מכר דירה בה ייצג אותם.
לא נטען וממילא גם לא הוכח שהנתבע היה מעורב בקנוניה שנרקמה על ידי הנ"ל והשאלה היא, האם הנתבע, שייצג בעסקת המכר רק את התובעים, התרשל כלפיהם, בהפרת חובות זהירות בהן הוא חב, באופן שאפשר לפאינה ומנשירוב להוציא את מזימתם מן הכח אל הפועל ולגרום לתובעים לנזקים כספיים.
משקבל לידיו הנתבע שטרות מכר חתומים, מאושרים כדין על ידי עורך דין, לא היה צריך להיתקשר לעו"ד דמרי, על מנת לוודא כי חתימתו על גבי השיטריות אמתית.
לכן, אני דוחה את טענות התובעים במישור זה.
סיכומו של דבר, התובעים והנתבע נפלו קורבן לתרגיל עוקץ מכוון ומודע מצד פאינה ומנשירוב, שנעשה במטרה לגזול את כספי התובעים.
...
לכן, אני דוחה את טענות התובעים במישור זה.
סיכומו של דבר, התובעים והנתבע נפלו קורבן לתרגיל עוקץ מכוון ומודע מצד פאינה ומנשירוב, שנעשה במטרה לגזול את כספי התובעים.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.