תביעת בעלי רכב גנוב נגד חברת ביטוח

בית משפט השלום בהרצליה תא"מ 50210-06-17 לולו ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת הבכירה ענת דבי תובעים 1.עומרי לולו 2.איי די איי חברה לביטוח בע"מ נתבעת שירביט חברה לביטוח בע"מ פסק דין

במועד התאונה הייתה תובעת 1 הבעלים של רכב מ.ר 7895978 (להלן: "רכב התובעים").

מכל האמור לעיל עולה, כי ניתוח תכנית הרמזורים, ביחס לגירסאות הנהגות, מאפשר שתי אופציות אפשריות: האחת - כי התובעת "גנבה רמזור" והשנייה - כי נהגת הנתבעת התבלבלה עם רמזור שכן.

ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 (1991), שם נקבע כי "אי-הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנימנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. אי-הבאת עד כזה יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד". יש בעובדה כי הנתבעת לא הביאה עדה מהותית, אשר יכלה לשפוך אור על אופן קרות התאונה, כדי להטיות את הכף לטובתה של התובעת ולחזק את גרסת התובעת.

...

בכל אופן, גם אילו הייתי מגיעה למסקנה כי האם הייתה ברכב במועד התאונה, עדיין מדובר בעדות של בת משפחה קרובה ולכן התייחסתי לעדויותיהן של האם והבת כאל עדות אחת.

על כן, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח גרסתה כי רכבה נכנס לצומת כשאור ירוק דולק בכיוון נסיעתה.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה בעת שרכבה נכנס לצומת כאשר אור אדום פועל בכיוון נסיעתו.

הנתבע 1 והתובע שכנגד היה, בזמנים הרלוואנטיים לתביעה, הבעלים והנהג ברכב מ.ר. 64-385-59 שהייתה מבוטחת בזמנים הרלוואנטיים בביטוח צד שלישי אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבע").

6.3 אשר לנזקים הנטענים, הנתבע תיקן את רכבו בתחום הרשות הפלסטינאית בנגוד להוראות חוק "הגבלת השמוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) תשנ"ח-1998 האוסר על רכישת חלקים לרכב ועל תקונם בתחום הרשות. בנוסף, בדיקתו של רכב הנתבע בוצעה רק ביום 2.4.17 כשנה לאחר קרות התאונה ולאחר התביעה נשוא תיק זה. כמו כן, הנתבע הודה בחקירתו, כי הרכב תוקן ללא חשבונית מס/קבלה כדין. די באמור כדי לקבוע, כי הנתבע לא הוכיח רכיב זה של תביעתו (ראה בעיניין זה: ע"א 33147-11-17, אוטו שי שירותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', בר"ע (ת"א) 1032-05, יניב הדר נ' אבוטבול מירית (פורסם בנבו) וכן, ע"א8104-11-14, כלל חברה לביטוח בע"מ נגד שלמה תחבורה (2007) (פורסם בנבו). לא מצאתי לקבל את הפסיקה שצויינה בסיכומי ב"כ התובע שכנגד בעיניין זה שכן, דעתי כדעת הפסיקה שאוזכרה לעיל.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחוות דעת הצדדים ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין נחה דעתי, כי דין התביעות להידחות הדדית.

סבורני, כי אין לקבל המסמך כראיה בתיק וזאת נוכח העובדה שבדו"ח לא מפורטים גירסאות שני הנהגים המעורבים, אלא, רק גירסה אחת כאשר אין חולק, כי השוטר תחקר את שני הנהגים מיד בסמוך לאחר קרות התאונה שנית, התרשמתי, כי התובע דובר השפה הערבית ויכול והדבר הקשה על הבנת הדברים שנאמרו במסגרת התחקיר הראשוני במקום האירוע.

סוף דבר- דין התביעות להידחות הדדית וזאת ללא צו להוצאות.

תביעת התובעת, חברה להשכרת מכוניות, לפיצויים בגין גניבת רכב, כנגד חברת הביטוח.

וכן ראו בפסק דינו של כב' השופט עמית בבג"ץ 557/17 פלוני נ. פלונית מיום 23.1.2017 : "הלכה ותיקה היא, כי כאשר שני הצדדים הסכימו להכריע את גורל הסיכסוך באמצעות בדיקת פוליגראף, אין לאפשר להם להיתנער מהסכמה זו, וכך הדבר גם בעניינינו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מ"ב(1) 446 (1988); ע"א 4027/97‏ סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נג(2) 522 (1998); רע"א 8644/09 פואז מוחמד ובניו שיווק תערובות ומזון לבעלי חיים בע"מ נ' חמיס (18.11.2009))". וראו גם בספרם של אסף זגורי ואברהם זגורי דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה בהוצאת נבו עמ' 258-263.

...

הנתבעת טענה בתגובתה, כי מהדו"ח הראשוני, ניתן להבין שדין התביעה להידחות, ומן הדו"ח המתקן ניתן להבין שדינה להתקבל.

הכרעה אני סבורה כי התובעת זכאית לפסק דין בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.

טעות הסופר לא שינתה מן הממצאים ומן המסקנה שבחוות הדעת.

וכן ראו בפסק דינו של כב' השופט עמית בבג"ץ 557/17 פלוני נ. פלונית מיום 23.1.2017 : "הלכה ותיקה היא, כי כאשר שני הצדדים הסכימו להכריע את גורל הסכסוך באמצעות בדיקת פוליגרף, אין לאפשר להם להתנער מהסכמה זו, וכך הדבר גם בענייננו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מ"ב(1) 446 (1988); ע"א 4027/97‏ סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נג(2) 522 (1998); רע"א 8644/09 פואז מוחמד ובניו שיווק תערובות ומזון לבעלי חיים בע"מ נ' חמיס (18.11.2009))". וראו גם בספרם של אסף זגורי ואברהם זגורי דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה בהוצאת נבו עמ' 258-263.

מאחר והרכב לא היה מבוטח כנגד סכוני גניבה, הסכים התובע לדרישת התשלום ולהשבת הרכב הגנוב.

אין בפני הנתבעת כל מיסמך או ראיה לעניין החלטת המישטרה ועל כן אין כל אפשרות להגיב עניינית לטענות התובע בעיניין זה. נטען, כי דין התביעה כנגדה להדחות בהעדר כסוי בטוחי, זאת לאור העובדה שנסיבות "היעלמות" הרכב נשוא התביעה לא נגרמו כמפורט בכתב התביעה והנסיבות האמיתיות בהן הועלם הרכב לא נגרמו כנטען, אלא בנסיבות שאינו מקימות כסוי בטוחי, והן נטענו מתוך כוונה להוציא כספים שלא כדין מהנתבעת.

דיון עדות התובע היתה עדות יחידה של בעל דין, והוא נימנע מלזמן לעדות מטעמו אנשים שהזכיר את שמותיהם כמעורבים בהשתלשלות העניינים התמוהה עליה הצהיר – גניבת הרכב פעמיים בתוך חודש, ועריכת הפוליסה לביטוח מקיף יום לפני הגניבה "השניה". התובע נימנע לזמן את שרון ואת אשרף אותם הזכיר כקשורים ל"שיחרור" הרכב בתשלום מהגנבים, לא את מי שביצע לכאורה מיגון לרכב "בין שתי הגניבות", ואף לא את השכנה מרים דרכה ביטח את הרכב בביטוח מקיף, אשר לדבריו סיפר לה על הגניבה בטרם עריכת הביטוח המקיף.

מתי אם כן הספיק התובע להיתקשר לאנשים שדרכם ניסה לאתר את הרכב הגנוב, מתי לקח הלוואות מאנשים ומתי נסע לחפש אותו בניעלין? בנגוד לעולה מתמליל השיחה הנ"ל, טען התובע בהודעתו השניה במישטרה כי אחרי שהחזיר את הרכב הגנוב מניעלין, "עבר איזה שבוע שבועיים, פניתי לאותה חברת ביטוח על מנת לעשות ביטוח מקיף, הם ידעו שהחזרתי את הרכב אחרי שגנבו אותו...". מדובר בשקר מפגיע – התובע היתקשר לחברת הביטוח כדי להרחיב לביטוח מקיף יום אחרי הגניבה, ולא יידע את הנציגה על גניבת הרכב.

...

הנתבעת שלחה חוקר מטעמה אשר חקר את התובע והגיע למסקנה מוטית ומוטעית כי התובע הסתיר מהנתבעת את קרות המקרה הראשון וכי היה שותף למקרה השני.

אין בפני הנתבעת כל מסמך או ראיה לעניין החלטת המשטרה ועל כן אין כל אפשרות להגיב עניינית לטענות התובע בעניין זה. נטען, כי דין התביעה כנגדה להידחות בהיעדר כיסוי ביטוחי, זאת לאור העובדה שנסיבות "היעלמות" הרכב נשוא התביעה לא נגרמו כמפורט בכתב התביעה והנסיבות האמיתיות בהן הועלם הרכב לא נגרמו כנטען, אלא בנסיבות שאינו מקימות כיסוי ביטוחי, והן נטענו מתוך כוונה להוציא כספים שלא כדין מהנתבעת.

מסקנתי היא, כי הרכב נגנב ב-14.10.19, כשלא היה לו ביטוח מקיף, והתובע המציא את סיפור החזרת הרכב וגניבתו פעם נוספת, כדי לערוך בינתים פוליסת ביטוח מקיף שתכנס לתוקף, ולקבל תגמולי ביטוח.

לפיכך אני דוחה את התביעה.

...