תביעת בעל עסק להסעות נגד מוסך בגין רשלנות בטיפול ברכב

למרות זאת לטענתו הוציא את כל הטרקטורונים החוצה כדי לטפל בהם, היינו לפי עדות עדי והבה, בהחלט אפשר כי יימסר לטיול ללקוחות טרקטורון ללא ביטוח! מוריס והבה העיד כי רק באותו בוקר בדק את הטרקטורונים וגילה שהטרקטורון ללא ביטוח איננו תקין וה"נאבה" שלו משוחררת ומסוכנת, ולכן כאשר ראה במצלמות שהעובד עמית לוי עומד לתת את הטרקטורון לתובעת וחבריה, יצא מיד החוצה והורה לעמית לוי להחליף אותו (ס' 6 לתצהיר ; ע' 84 – 86 לפרו').

העד טל והבה אמר שתקלה בנאבה היא תקלה רצינית ומועברת למוסך בגלל אחריות היצרן (ע' 104 ש' 1 לפרו').

לא היתה איפוא בעיה איפוא לאתר מיסמך מהמוסך לגבי התקלה, והיעדרו של המסמך מדבר כנגד גירסתם של העדים מטעם והבה.

פרק שלישי - ההודעה לצד שלישי קרנית הגישה הודעה לצד שלישי נגד שיר והבה ועקנין, הבעלים הרשום של הטרקטורון הלא מבוטח (להלן: "שיר"), חב' טל ניהול ומתן שירותים אילת בע"מ, החברה שהפועל השכירה את הטרקטורון ללא הביטוח לתובעת ולחבריה (להלן: "החברה"), טל יוסף והבה, בעל המניות ומנכ"ל החברה (להלן: "טל") וכנגד מוריס והבה, מי שבפועל הפעיל את החברה והשכיר את הטרקטורון (להלן: "מוריס").

בית המשפט העליון אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי, לפיה מוטלת אחריות על בעל מניות ומנהל של חברת הסעות, לוודא כי רכב לא ניתן לנהיגה ללא ביטוח.

על מנהל לנקוט בפעולות שיהא בהן כדי למנוע המצב בו רכב ללא ביטוח יהיה מעורב בתאונה, הן מכוח עוולות הרשלנות והן מכוח הפרת החובה החקוקה הקבועה בסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי), הקובע כי לא יתיר אדם שימוש ברכב ללא פוליסה תקפה (רע"א 4917/12 גיא המוביל באשדוד בע"מ נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (28.08.2012)‏‏ ; ור' גם: ת"א (של' ת"א) 18557/03 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נבו פיטר (24.07.2007)).

מוריס והבה עובד החברה - גם אם מוריס והבה נחשב פורמלית לעובד החברה המשכירה, אין מחלוקת כי הוא היה הרוח החיה בניהול עסקי החברה בכלל וביום הקונקרטי בפרט.

התביעה נגד הפול נדחית, ומאחר והפול צורפה אך ורק לנוכח טענת קרנית ווהבה כי כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה היה טרקטורון המבוטח על ידה (ר' בקשה מיום 13.2.2019), הרי שאני מחייב את קרנית לשלם לפול שכר טירחה והוצאות בשיעור כולל של 19,165 ₪.

...

לא התעלמתי מטענות אלה ואחרות לגבי אמינותה של התובעת, אולם בסופו של דבר, בסוגייה המהותית של זיהוי הטרקטורון עליו נהגה, לא הוצג כל הסבר מניח את הדעת, מדוע שלא לאמץ את עדות התובעת, שהיתה בהירה, בטוחה ומחוזקת ע"י ראיות אחרות: התובעת הסבירה היטב מדוע היא משוכנעת שהטרקטורון שצולם על ידה, שלפי מספרו הוא הטרקטורון הלא מבוטח, הוא זה שבו ארעה התאונה.

פרק שישי - סיכומו של דבר לאחר שנקבע כי התאונה ארעה בטרקטורון ללא הביטוח, אני מחייב את קרנית לשלם לתובעת סכום כולל של 126,000 ₪, בצירוף שכר טרחה והוצאות בסכום כולל של 19,165 ₪ והשבת האגרה הראשונית ששולמה, הכול בניכוי שכר טרחתו של המומחה בתחום האורתופדי דר' קורנגרין, אשר לא מצא נכות צמיתה.

התביעה נגד הפול נדחית, ומאחר והפול צורפה אך ורק לנוכח טענת קרנית ווהבה כי כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה היה טרקטורון המבוטח על ידה (ר' בקשה מיום 13.2.2019), הרי שאני מחייב את קרנית לשלם לפול שכר טרחה והוצאות בשיעור כולל של 19,165 ₪.

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי באשר לצדדי ג' 2, 3, 4 (החברה, טל ומוריס), אשר ישיבו לקרנית, יחד ולחוד, כל סכום ששולם על ידה, לתובעת או לפול, בצירוף שכר טרחה והוצאות בסכום נוסף וכולל של 19,165 ₪, וכן השבה של עלות שכר הטרחה של חוות הדעת של המומחה בתחום הנוירולוגי בו נשאה קרנית.

בנו של בעל המוסך טילפן אליה והודיע לה שרכבה נפגע בתאונה ושהמוסך יתקן את רכבה על חשבונו ואף יעמידו לרשותה רכב חלופי: "אמרו לי שהם סוגרים את זה מול הצד השני ושאין צורך להפעיל ביטוח. כשהגיעה התביעה, בשיחת ועידה עם הבן של בעל המוסך, חברת המוסך ואתי, הוא אמר לי שאני לא צד ושהוא לוקח עליו את מלוא האחריות. חשבתי שבזה זה ניגמר ואז קבלתי זימון" (ש' 5-7 ע' 10 לפרו').

יחד עם זאת, מבוטח הפונה למוסך לצורך ביצוע טפול ברכבו, נותן הרשאה לעובדי המוסך לטפל ברכבו, חלק מהטיפול כרוך בבצוע נסיעה לצורך בחינת כשירות הרכב ולעיתים אף הסעת הרכב אל המוסך והשבתו למבוטח לאחר סיום הטיפול.

אף הטיפול ברכב נועד לאפשר למבוטח להשתמש ברכבו באופן תקין למטרות חברתיות או עסקיות.

לסיכום, במקרה שלפנינו לא חל החריג ולמבטחת עומדת זכות התיחלוף כנגד המזיקה –הנתבעת 1 –בעלת המוסך אשר העובד שלה נהג ברכב המבוטחת וברשלנותו גרם לתאונה ולנזקיה.

...

לסיכום, במקרה שלפנינו לא חל החריג ולמבטחת עומדת זכות התחלוף כנגד המזיקה –הנתבעת 1 –בעלת המוסך אשר העובד שלה נהג ברכב המבוטחת וברשלנותו גרם לתאונה ולנזקיה.

לפיכך, אני מקבל את ההודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 1 ומחייבה כדלקמן : לשלם למודיעה- הנתבעת 2 את כל הסכומים בהם חויבה בפסק הדין לעיל, בתוך 10 ימים מיום קבלת הודעת המודיעה -הנתבעת 2 על תשלום סכומי פסק הדין בצירוף אסמכתא בכתב על ביצוע התשלומים כגון: קבלה, חשבונית אישור העברה בנקאית וכו'.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לנתבעת 2 החזר אגרת בימ"ש בגין משלוח ההודעה כפי ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בגין ניהול הליך ההודעה לצד שלישי, בסך כולל של 1,800 ₪, סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא.

בית משפט השלום ברמלה תא"מ 68540-03-19 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אייל כהן תובעת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ צדדים שלישיים 1. גבי לביא 2. מוסך קרסו מוטורס בע"מ 3. הראל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

עוד טענה, כי עובר לתאונה הושאר רכב הרנו במוסך לצורך טפול.

לא מצאתי כל תרומת רשלנות בנהיגתה של נהגת רכב התובעת.

כאשר מדובר בפוליסה סטנדרטית שאינה משמשת בסיס למו"מ, התכלית העסקית תילמד מתכליתה האובייקטיבית של הפוליסה, כנלמד מסוגה, הגיונה ולשונה.

כלל זה, בדבר פרשנות נגד המנסח, הוא כלל פרשנות משני, הבא לסייע רק מקום בו לשון הפוליסה אינה ברורה, מובנה דו משמעי והיזקקות למובן הרגיל והמקובל בה לא יועיל [ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(1), 221; וראו גם רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4), 70].

משכך, יש לראות את נהג הרנו כמי שבא בגדר "אדם שנהג ברשות המבוטח", ולמצער כמי שנהג ברשות בעל המוסך, שהוא האחרון בא בגדר "אדם שבשרות המבוטח". פוליסת הביטוח לא קבעה כל סייג לפיו הסעת הרכב בתוככי מוסך או בקירבתו אינם באים בגדר "מטרה פרטית", שכן הגיונם של דברים מחייב כי תיקון הרכב במוסך בא בגדר מטרה פרטית של המבוטח.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועדויות הנהגים, כמו גם עיינתי בכלל הנדרש, מצאתי כי דין התביעה העיקרית וההודעה לצדדים השלישיים גם יחד, להתקבל, כמבואר להלן.

אשר על כן דין התביעה העיקרית, כמו גם דין ההודעה לצדדים השלישיים להתקבל.

הנתבעת והצדדים השלישיים 1-3 ישלמו לתובעת את נזקה בסך 19,238 ₪ (באופן שבו הנתבעת תשלם 62.5% מן האמור, קרי- סך 12,023 ₪ ואילו הצדדים השלישיים ישלמו את היתרה בסך 7,214 ₪) והכל כאשר הסכומים הנ"ל נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בסעיפים 50-92 לבקשת האישור נטען לעילות של: הפרת חוזה; הטעה ואי גילוי לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; רשלנות; פגיעה באוטונומיה.

תת הקבוצה השנייה הוגדרה כ-"כל מי שרכש רכב מהמשיבה וזאת החל משנת 2017 ועד למועד אישור התובענה כייצוגית ואשר הגיע למוסכי המשיבה כדי לבצע תיקון בחגורות הבטיחות, לאחר ההודעה שהוציאה המשיבה במאי 2018 בדבר קיומה של תקלת בטיחות סדרתית בחגורות הבטיחות וקיבל או אמור לקבל מהמשיבה הודעה נוספת לפיה עליו לשוב ולהגיע למוסכי המשיבה לתיקון נוסף של חגורת הבטיחות ברכב" (להלן: "תת הקבוצה השנייה").

לפסוק פיצוי למבקש ולחברי הקבוצה: פיצוי לא ממוני בגין: פגיעה באוטונומיה (הן בשל הידיעה על אודות כך שנסעו ברכב תוך שהסיעו נוסעים החגורים בחגורות פגומות והן לתת הקבוצה השנייה – בשל כך שהתיקון שבוצע במסגרת ה-RECALL במוסכי המשיבה לא פתר את הליקוי ויש להגיע שוב למוסכי המשיבה לבצע תיקון נוסף) וחוסר יכולת להסיע ברכב את המספר המקסימלי של הנוסעים במושב האחורי (מאחר שישיבה בסמוך של שני נוסעים בצד השמאלי של הרכב היא אשר גורמת לתקלה של שיחרור החגורה) בסך של 350 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה ו-250 ₪ נוספים לחברי תת הקבוצה השנייה שנאלצו להגיע שוב לתיקון במוסכי המשיבה.

הגדרת הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה – "כל צרכן שרכש וקיבל מהמשיבה רכב עד ליום 10.7.2018, על פי חוזה הזמנה פרטית (שלא במסגרת ציי רכב), ורכבו נכלל ברשימת הרכבים שנדרשו לעבור קריאה חוזרת בעקבות קיומה של התקלה". על ההבדל בין לקוחות צרכנים פרטניים לבין לקוחות המיגזר העיסקי (ציי רכב גדולים, חברות ליסינג והשכרה) ר' סעיף 7 לתצהירה המתוקן של גב' אורית אלבז מיום 26.2.20 (נספח 3 לבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה), ולכן כוללת הקבוצה רק את הלקוחות הפרטיים.

על חברי הקבוצה לנצל את הזיכוי במלוא ערכו בכניסה אחת למרכז שירות מורשה (בהקשר זה יובהר כי עלות רובם של הטיפולים הניתנים במרכזי השרות של המשיבה, ואשר בעלי רכבים חדשים נוהגים להקפיד לבצע, עולה על סכום הזיכוי ממילא).

שונות מעשה בית דין, ויתור וסלוק - עם אישור הסדר הפשרה, מוותר כל אחד מחברי קבוצת התובעים באופן סופי ומוחלט על כל טענה, תביעה או זכות, ככל שקיימת לו נגד המשיבה בכל עניין הקשור או הנובע מהטענות או העילות או הנזקים המופיעים בבקשה לאישור התביעה כייצוגית ועל כן יהיה מנוע מהגשת תביעה, אישית או ייצוגית, נגד המשיבה או נגד יצרניות הרכבים או צדדים קשורים להן או שפועלים מטעמן, בכל עניין מבין העניינים המנויים בסעיף זה לעיל.

...

ראוי לציין בהקשר זה גם את דברי ב"כ המשיבה, לפיהם מדובר בסוג כלי רכב שהם כלי רכב קטנים, אשר בדרך כלל אינם משמשים להסעת שלושה נוסעים מאחור, וכן לכך יש להוסיף כי עסקינן בתקופה קצרה יחסית – שכן עסקינן בכלי רכב משנות ייצור 2017-2018 וחברי הקבוצה כוללים רק את הצרכנים שרכשו וקיבלו מהמשיבה את הרכבים עד ליום 10.7.2018: "בסעיף 32 לבקשת האישור המבקש העריך את הנזק בסכום של 500 ₪ ללקוח בחודש שנגרם להערכתו ל-50% מהלקוחות. אנחנו טוענים שזה הרבה פחות, ואף חברי השתכנע בעניין זה לאור סוג כלי הרכב שהם כלי רכב קטנים, שבדרך כלל אינם משמשים בפועל להסעת 3 נוסעים מאחור. האמור לעיל בצירוף תקופה קצרה יחסית שבה נגרם הנזק הנטען מביאה למסקנה שסכום ההטבה מצוי בגבולות להן טען המבקש". כמו כן, כאמור לעיל, לבקשה לאישור הסדר הפשרה צורף תצהירה (המתוקן) של אורית אלבז מיום 20.2.20, מנהלת שירות הלקוחות ופיתוח רשת אצל המשיבה, במסגרתו היא הצהירה כי ביום 10.7.18, מיד לאחר שנודע למשיבה על התקלה ועל כוונת היצרן לבצע קריאה חוזרת, היא החלה לשווק ולמסור את הרכבים מושא בקשת האישור תוך מסירת מידע מלא בדבר התקלה והקריאה החוזרת הצפויה ואף ביקשה מלקוחותיה לחתום על טופס בו פורטו הדברים (ר' נספחים 3 ו-10 לבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה).

כאמור, אני סבור כי הסדר הפשרה מבטיח תכליות אלה.

אני מאשר, אפוא, שכר טרחה לב"כ המבקש בסך של 248,000 ₪ בתוספת מע"מ, וגמול למבקש בסך של 53,000 ₪ בתוספת מע"מ. שכר הטרחה לב"כ המבקש והגמול למבקש ישולמו כדלקמן: הגמול ישולם למבקש במלואו, תוך 10 ימים מיום שאאשר את תצהיר המשיבה הנזכר בסעיף 48(א) לעיל.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

עוד צרפה התובעת אישור המוסך באשר לימי הטיפול ברכב (נספח 10 לכתב התביעה) בגין תקופת השהיה של הרכב במוסך לצורך תיקונים בין הימים 17.3.19-3.4.19, ובסה"כ 14 ימי עבודה.

כמו כן, סע' 24א' לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה-1985 (להלן: הצוו) מטיל חובה על גוף המבקש לעסוק במתן שירות להסעת סיור ברכב מדבר/שטח לאחוז ברישיון בהתאם ובאשור מפקח להפעלת העסק.

מכל מקום, עולה מחקירתו הנגדית של משה כי זה לא הציע לנתבעת איזושהי אפשרות לרכוש בעצמה כסוי בטוחי מקיף, וודאי וודאי שלא החתים אותה על כל מיסמך ויתור בעיניין זה. די לי בכך על מנת לקבל את עמדת הנתבעת גם בעיניין זה. בנסיבות העניין, אין מנוס מלקבוע כי התובעת קפחה את זכותה של הנתבעת לקבל רכב המבוטח בכלל הביטוחים שלעניין, פעלה ברשלנות, ואין לה אלא להליך על עצמה.

בהקשר זה אפנה לפסק דינו של כב' השופט אייל דורון בת"ק (חי') 44392-10-12 איתי יפרח נ' סאן קאר השקעות בע"מ ( 28.4.13), שעניינו בתביעה במסגרת הליך של תביעות קטנות, שבמסגרתה עתר התובע, שוכר רכב, כנגד הנתבעת, חברת השכרת הרכב, על חיוב בכרטיס האשראי שלו, שחייבה אותו הנתבעת בגין נזק לרכב, כאשר הרכב לא בוטח ע"י הנתבעת בביטוח מקיף.

. הרי שמדובר בנוהל בעל חשיבות, המסדיר סוגיה מרכזית בתחום השכרת הרכב, ואשר עשוי להיות רלבאנטי להתדיינויות משפטיות לא מעטות בתחום זה, אשר בו, דרך כלל, מיתקיים חוסר שויון מובנה בין הצדדים לעסקה, כאשר תכליתו הברורה של הנוהל הנה הגנה משמעותית על שוכר הרכב.

...

לכל האמור לעיל יש לצרף את הטענות המשפטיות השונות שהוכחו ע"י הנתבעת, ובכלל זה: העדר מסמך ויתור מטעם הנתבעת המעיד על מודעותה לאפשרות לבטח את הרכב בביטוח מקיף, תנאי מקפח בחוזה אחיד, סעיפי הסכם שאינם ברורים דיים והמצריכים פרשנות, כאשר הפרשנות היא כנגד המנסח ועוד.

אשר על כן, אני מורה על דחייתה של התביעה.

משלא מצאתי לקבל את התביעה הרי שאין מקום לקבל את הודעת צד ג' כנגד התובעת עצמה וכנגד משה ואורן, ואני מורה על דחייתה של הודעת צ"ג. באשר להוצאות המשפט, ובהינתן דחיית התביעה על כלל רכיביה, שהוגשה כבר ביום 18.9.19, על הסך של 85,835 ₪, כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה, בהינתן ארבעת הדיונים שנערכו בתיק ובשים לב להוראות תקנות 151-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ובהינתן כלל הטיעונים לדחיית התביעה, אני מורה לתובעת לשאת בשכר טרחת עורך דינה של הנתבעת בסך של 11,700 ₪, וכן בהוצאות התייצבותה של הנתבעת לדיונים בסך של 2,000 ₪.