תביעת בעל לפירוק שיתוף ואיזון משאבים נמחקה על הסף

לאחר עיון בבקשה למחיקה על הסף, הבקשה לפסק דין בהיעדר הגנה ותגובה למחיקה על הסף, בקשה לאיחוד הדיון ותגובה, אני מוצאת כי דין התביעה שבכותרת להמחק, וכל עניין פירוק השתוף ואיזון המשאבים בין הצדדים יתברר בתביעה הראשונה, שהוגשה, תביעת האישה.

די כי הנתבע ביקש סעד בכתב הגנתו, על מנת שבית המשפט ידון בכל העתירות: "אם יש צורך באיזון כלל המשאבים במסגרת תביעה לפירוק שתוף במקרקעין/דירה, רשאי גם רשאי וייתכן שאף מחויב בית המשפט לעינייני מישפחה להורות על קידום בירור התביעה באופן שתכלול את כל המשאבים ותביא לאיזונם כמצוות סעיף 6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973. זאת ללא צורך בחיוב בעל דין שנתבע בתביעה לפירוק שתוף לעתור בתביעה נפרדת מצידו לאיזון יתר המשאבים. די לבעל דין שכנגד שיעתור לאיזון כלל המשאבים בכתב ההגנה" (תלה"מ (נצרת) 36626-10-21 ש.כ. נ' ש.כ., 2.12.2022).

...

לאחר עיון בבקשה למחיקה על הסף, הבקשה לפסק דין בהעדר הגנה ותגובה למחיקה על הסף, בקשה לאיחוד הדיון ותגובה, אני מוצאת כי דין התביעה שבכותרת להימחק, וכל עניין פירוק השיתוף ואיזון המשאבים בין הצדדים יתברר בתביעה הראשונה, שהוגשה, תביעת האשה.

אשר על כן אני קובעת כי תביעת התובע מתייתרת ואין טעם ענייני לנהלה תוך כדי איחודה לתביעה הראשונה.

התובעת והנתבע נישאו בשנת 2006 ונפרדו בשנת 2017 , התובעת הגישה מספר תביעות לבית 6 משפט זה, לרבות תביעה רכושית, אשר עניינה איזון משאבים ופרוק שתוף (תלה"מ 16446- 03-18 ).

XXX כאמור, חברו להם יחדיו הנתבע והנתבע הנוסף לשם הברחת הכנסות למעשה די בקריאת הסעדים המבוקשים בכתב התביעה בכדי להגיע למסקנה שדין התביעה להמחק על הסף מחמת העדר עילה, ואין צורך להדרש לטענות הנתבע והנתבע הנוסף מכוחן יש לטעמם לסלק את התביעה על הסף, ולא לאשר את צירוף הנתבע הנוסף להליך דנן - טענות בדבר מעשה בית דין, היות התביעה קנטרנית והעדר סמכות עניינית, אשר בכל הכבוד אין בהן ממש.

משמעות הדברים היא איפוא, כי בידי התובעת לזכות לכל היותר בסעד של תשלום כסף מאת הנתבע, ואין היא זכאית להצהרה, לפיה נכס ספציפי השייך לנתבע הוא אף בבעלותה, מחמת זכותה לאיזון משאבים.

...

XXX כאמור, חברו להם יחדיו הנתבע והנתבע הנוסף לשם הברחת הכנסות למעשה די בקריאת הסעדים המבוקשים בכתב התביעה בכדי להגיע למסקנה שדין התביעה להימחק על הסף מחמת היעדר עילה, ואין צורך להידרש לטענות הנתבע והנתבע הנוסף מכוחן יש לטעמם לסלק את התביעה על הסף, ולא לאשר את צירוף הנתבע הנוסף להליך דנן - טענות בדבר מעשה בית דין, היות התביעה קנטרנית והיעדר סמכות עניינית, אשר בכל הכבוד אין בהן ממש.

עוד עתרה התובעת להורות על פירוק שתוף ואיזון משאבים בהתאם לחוק יחסי ממון.

עיקר טענות הצדדים ; טענות המבקש; הנתבע סבור שיש להורות על דחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין ועיקרון סופיות הדיון שכן תביעה זהה הוגשה ע"י התובעת (תלה"מ 32064-11-17), שם, ביום 16.9.20, ניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין כולל המתייחס לאיזון משאבים וחלוקת רכוש.

מכל האמור עותר הנתבע לסילוק התביעה על הסף תוך חיוב התובעת בפיצויים לדוגמא על מנת שלא להשריש תופעה שבעל דין ממחזר טענותיו לאחר ניהול הליך מפרך של שש שנים, בפרט מקום בו התובעת אינה מרפה מניהול הליכים כנגדו תוך שהיא מעלה טענות בעלמא מבלי לתמוך אותן בראיות מספקות.

להלן נימוקיי; כידוע, מחיקה או סילוק תביעה על הסף הנו אמצעי קצוני, הננקט רק מקום בו אין כל אפשרות, ולו קלושה שהתובע יזכה בתביעתו.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, בבקשה, בתגובה ובתיק הקשור לתביעה לפניי, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל, ומכאן יש להורות על דחיית התביעה על הסף.

מכל האמור הגעתי לכלל מסקנה שבתביעה זו שלפניי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה , קרי שעסקינן בהשתק עילה מחמת מעשה בית דין.

בנסיבות אלה, אין סיכוי, ולו קלוש, שטענות התובעת, יתקבלו, ובהתאמה לכך, אין מקום לברר את התביעה, ודינה להידחות על הסף.

לפיכך הורה בית המשפט לתובעת להגיש תביעה לביטול ההסכם, תחת מחיקת תביעתה לאיזון משאבים על הסף.

מן העבר השני ניצב הנתבע ואוחז בידו בהסכם בין הצדדים, בו הסכימו שבמקרה של פרידה, כל צד ייוותר הבעלים הבלעדי של זכויותיו ולא יערך איזון משאבים.

התובעת אינה עותרת בתביעתה לסעד מגובש בהקשר זה, ולדבריה "זכאית למחצית שוים של הזכויות הדירה". בהגנתה לתביעת הנתבע, התובעת אינה מיתנגדת לפירוק השתוף בדירה וברכב, אלא עומדת על כך שפירוק השתוף בדירה, ברכב ובמיטלטלין יעשה יחדיו עם איזון המשאבים.

...

על בסיס כל הנקוב לעיל, אני מורה כדלקמן: התביעה לביטול ההסכם – נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 7,000 ₪ תוך 30 יום וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, ממועד פסק הדין ועוד מועד התשלום בפועל.

אציין שפירוק השיתוף וסילוק המשכנתא עשויים להביא את הצדדים לחשיבה מחדש גם בסוגיות האחרות, ומצאתי לנכון להעניק לצדדים שהות לעשות כן. ככל שלא יגיעו הצדדים להסכם תוך 30 יום ממועד פסק הדין, אני מורה כדלקמן: אני מורה על פירוק שיתוף בדירת הצדדים באמצעות מינוי ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הדירה כפנויה, ככפוף לכל דין.

נקבע, כי לבית המשפט סמכות לידון בתביעה לאיזון המשאבים המתייחסת לנכסי הנתבע בחו"ל; התקבלה טענת התובעת, כי ישראל היא הפורום הנאות לידון בתביעות; נדחתה בקשת הנתבע לסלק על הסף את התביעות בעיניין רכוש ומזונות שהגישה התובעת נגדו.

כך עולה גם מתשובת ב"כ התובעת לשאלת בית המשפט לעניין השהוי בהגשת תביעותיה (11 שנים לאחר שנחתם ההסכם משנת 2005, פרוט', עמ' 2 שורות 22-26: "לשאלת בית המשפט לגבי מועד הגשת התביעה בפברואר 2016, לאחר שנחתם ההסכם הזה, כשהתובעת היא בת 82, חיפשה חיים שקטים. התובעת התגוררה בביתה ב... פיתוח ואמרה שיום אחד היא תצטרך להיתמודד עם כל הדברים. התובעת אמרה שלפני 4 שנים הופר השקט והנתבעים באו ובקשו להשכיר את הקומה התחתונה בבית ב... פיתוח בנגוד להסכם משנת 2004". לא חל מעשה בית דין בכל הנוגע לתביעת התובעת לאיזון משאבי הצדדים ההסכם משנת 2004 מתייחס לנכס אחד בלבד ולהסכמת הצדדים להתגרש במסגרת הסכם גירושין כולל שייחתם על ידם בעתיד; תביעת גירושין אזרחית שהגיש הנתבע בארה"ב אמנם התייחסה לרכוש הצדדים אך לא נכלל בכתב התביעה שם פירוט לגבי רכוש כלשהוא, לא היתקיים דיון עינייני שם בסוגית הרכוש וטענת התובעת כי התביעה שם נמחקה בהסכמה לפני עריכת ההסכם בשנת 2004 - לא נסתרה (פרוט', עמ' 4 שורות 27-30); קודם להליך זה לא היתקיים בערכאה אחרת בארץ או בחו"ל דיון עינייני בסוגית גילוי ואיזון רכוש הצדדים וחלוקת משאביהם.

בהתאם להסכם משנת 2005 לבנים תיוותר זכות הבעלות בנכס ולתובעת נתונה זכות מגורים בנכס בלבד; זכות המגורים לתובעת בנכס אינה מקנה לה זכות לרישום הערת אזהרה עליו מכח סעיף 126 לחוק המקרקעין; ההסכם משנת 2005 אינו עולה כדי חיוב קינייני בין הבנים לבין התובעת והם לא התחייבו כלפיה לעשות או להמנע מלעשות עסקה בנכס; היתנגדות התובעת למחיקת הערת האזהרה תכליתה לעצור את הבנים מלמכור את הנכס.

תמ"ש 28747-01-16 - תביעה רכושית ביום 14.1.16 הגישה התובעת תביעה הצהרתית לאיזון משאבים ופרוק שתוף נגד הנתבע והבנים הוגשו כתבי הגנה.

...

מסקנה זו גם מתחזקת מעדותו של א., לפיה בתקופה הקובעת לא החזיק הנתבע נכסי נדל"ן בניו יורק (פרוט', עמ' 47 שורות 28-35; עמ' 56 שורות 19-30; סעיפים 6-8 לתצהירו), אשר לא נסתרה ומהימנה עלי.

לא שוכנעתי שיש בכך ממש.

לאור כל האמור לעיל, התובעת לא הוכיחה תביעתה הרכושית והיא נדחית.