מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת בנק נגד ערבים לשטר חוב בגין אי עמידה בתשלומים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע לא עמד בתשלומים החודשיים עליהם הוסכם כאמור, ובתחילת שנת 2018, הגישה התובעת לבצוע בהוצאה לפועל את שטר החוב בגין סכומו המלא, היינו סך של 100,000 ₪.
בהתאם להסדר שנערך בין הנתבע לבין תובעת, שילם הנתבע סך של 2,500 ₪ מידי חודש.
הנתבע לא עמד בתשלום יתרת התשלומים, ועל כן התובעת רשאית, לשיטתה, לעמוד על מלוא זכויותיה ולפעול כנגד הערבים לשטר החוב.
התובעת והערב, הם צדדים קרובים שקיים ביניהם קשר משפטי ישיר (רע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (5.9.99)) (להלן: "ענין ליברמן"), על כן הערב רשאי להעלות כלפי התובעת, כל טענת הגנה העומדת לו על פי עסקה היסוד שבין הצדדים, והוא זכאי להנות מכל טענת הגנה של עושה השטר שנוצרה לאחר יצירת השטר (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי (3.12.98)) (להלן: "עניין צמח").
...
לא שוכנעתי אפוא כי הנתבע עמד בנטל להוכיח כי ניתן היה להקטין את הנזק, וכי היו שוכרים שהיו מעוניינים לשכור את המושכר עוד לפני תום תקופת השכירות.
וראה גם החלטתי מיום 20.10.19 שבה התרתי לערב לתקן את התנגדותו רק בהקשר לסכום החוב.
סוף דבר התוצאה היא כי בהתייחס לשתי ההתנגדויות שהוגשו ונידונו בפניי, היינו בתיק ת"א 29954-11-19 ובתיק ת"א 65703-03-18 – יש לקבל את ההתנגדויות באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

הלווה לא עמדה בתשלומים הנדרשים על פי תנאי ההלוואה.
התביעה דנן מוגשת לאחר שניתנה החלטה בתיק ההוצל"פ הנ"ל כי התובע נקט בכל הליכי ההוצל"פ הסבירים על מנת להפרע מהלווה וניתן לנקוט בהליכים משפטיים נגד הערבים, לפי ס' 27 לחוק הערבות.
הנתבעת טוענת כי גם בתקופה שלאחר החתימה , הבנק המשיך להפר חובותיו כלפיה שכן לא עידכן אותה בדבר אי עמידת הלווה בתשלומי ההלוואה או עובדת נקיטת הליכים כנגד הלווה.
הנתבעת טוענת כי הבנק נהג בחוסר תום לב משלא צירף לכתב התביעה את כל האסמכתאות שמהם ניתן ללמוד על ההליכים כנגד הלווה ובייחוד כיצד נותר חוב גם לאחר מימוש המשכנתא ומכירת הדירה.
וראו גם את דברי כבוד השופט מלצר בע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות נגד צוברי (15.12.15): "במרוצת השנים עמד בית משפט זה על כך שאדם החותם על מיסמך מוחזק כי הוא קרא את המסמך בטרם החתימה, הבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו (ראו ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח (2) 145 (2003); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בל"ל [פורסם בנבו] (12.7.2006)), ועל המבקש לסתור חזקה זו להוכיח את גרסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה (ראו ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60, 91 (1983); ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (1997) (להלן: עניין לופו)). החזקה האמורה חלה ביתר שאת ככל שמדובר במסמכים מהותיים, כגון: הסכמי הלוואה ושטרי משכנתא (ראו, למשל: עניין לופו; ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 375-374 (2002))." בעניינינו, לא השתכנעתי כי מדובר במקרה קצוני שמצדיק מתן פטור לערבה מהתחייבותה ולא השתכנעתי בטענות התובעת שהועלו ביחס למעמד החתימה.
ראו לעניין זה את ע"א 1756-11 עו"ד קרול חבה נגד בנק הפועלים (8.4.2013) בעניינינו, הנתבעת לא העלתה בתצהירה כל טענה ביחס לנזק שניגרם לה בשל אי קבלת מכתבי התראה, לא פירטה את הצעדים שהייתה יכולה לנקוט לו קיבלה את ההודעות במועד, לא הוכיחה כי הייתה יכולה לגרום ללווה להסדיר את חובה.
...
טענות הצדדים התובע טוען כי מסמכי הערבות מחייבים את הערבה וטענתה כי לא ידעה או לא הבינה על מה חתמה דינה להידחות.
לעניין טענת השיהוי, אין ממש בטענה והיא נדחית.
הנתבעת תשלם לתובע סכום של 100,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית הנקובה בסעיף 13.1.1 לכתב התביעה מיום הגשת התביעה ועד היום.
בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי תשלם הנתבעת בנוסף גם שכ"ט עו"ד בהתאם לתעריף המינימלי בסך כולל של 11,700 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי העולה מנספח 2 לכתב התביעה, דרשה התובעת דמי שכירות חודשיים בשיעור של 7,100 ₪ לחודש, בלוויית בטוחות כמפורט בנספח 2, לאמור, שטר חוב בסך של 100,000 ₪, כתב ערבות בנוסח מצורף בחתימת שלושה ערבים והמחאות לתשלום דמי השכירות.
על פי כתב הערבות- עמוד 7 לנספח 1 הסכם השכירות בחתימת התובעת מחד והנתבעים מאידך ובחתימת הערבים, התחייבו הערבים בהתחייבות אישית בלתי חוזרת לערוב לנתבעים 1 ו-2 – השוכרים "לכל התחייבויותיו על פי חוזה השכירות מיום 15.10.16 וכן לכל התחייבויות שיתחייב בהן השוכר לעתיד לבוא מעת לעת, בקשר עם השכירות ו/או המושכר על פי חוזה זה". בנוסף התחייבו במסגרת כתב הערבות בערבות אישית בלתי חוזרת לכל חובות והתחייבויות השוכר כלפי המשכיר, לרבות התחייבויות שקומו עקב הארכת תוקפו של החוזה בכתב או עקב שינויים בהסכם, לרבות שינויים יסודיים ו/או עקב שינוי דמי השכירות ותנאי החוזה, לכל התחייבויות שיהיו לשוכר כלפי המשכיר בגין תקופת שכירות נוספת ולכל חיובי השוכר כלפי המשכיר בגין אי פינוי המושכר במועד ובגין חיובים הנובעים מהפרת החוזה.
עוד הוסכם בין הצדדים כי ככל והיו השוכרים עומדים בהתחייבותם זו לתשלום, הייתה נדחית התביעה כנגד הערבים 3 ו-4.
אין חולק כי הנתבעים 1 ו-2 לא עמדו בתשלום חובם לתובעת, חרף זאת הודיעו חד צדדית לתיק ב-6.10.21 כי פנו למוסדות בנקאיים ואחרים על מנת ללוות כספים לקיום פסק הדין.
הנתבע 4 גם הוא נחקר על תצהיר ההגנה שלו ואישר כי היה אמור לדעת שבתו אינה עומדת בתנאי הסכם השכירות, אלא שבפועל היתעלם ובעמוד 20 שורה 27 ענה "לא ידעתי אם משלמים או לא משלמים" ובשורה 34 הצהיר "ידעתי שיש דחייה בתשלומים". ובהתייחס להסכם החדש שבהסתמך עליו טוענים הערבים לפקיעת ערבותם, כאשר נישאל אם ראה את ההסכם החדש, ענה סתמית "לא זוכר". בעמוד 21 שורות 18-19 כאשר נישאל האם הוא יודע שהוא אחראי גם לפינוי ולתשלומים שלא שולמו על ידי השוכרים מפרי החוזה, ענה בשורה 20 "ברור שכן". ובשורה 24 השיב "אני יודע שאני ערב". הנתבעים 3 ו-4 נחקרו לעניין ההסכם החדש, וגם לא טענו כי הסכם חדש כאמור נחתם, הם ניבנו מכח דברים שאמרה להם בתם, הנתבעת 1.
...
מעיון בתצהירים שהוגשו לתמיכה בבר"ל, עולה כי הנתבעת 3 שרה פינטדו והנתבע 4 חיימה פינטדו טוענים כי יש לדחות את התביעה כנגדם מחמת העדר עילה והעדר יריבות בטענה כי חתמו כערבים רק להתחייבויות השוכרים על פי הסכם השכירות מיום 15.10.16.
הכרעה האם נחתם הסכם שכירות "חדש" לאחר 17.10.17 או שמא התקשרו המשכירה והשוכרים בהסכם שכירות בעל פה לתקופה זו. לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים מכאן ומכאן, ובשים לב לעובדה שבהחלט לא נוכחתי שהסכם שכירות "חדש" נחתם על ידי התובעת מחד והנתבעים מאידך, ובהחלט לא נוכחתי שהנתבעים עמדו בתנאי הסכם השכירות החדש לשיטתם, מסקנתי אחת היא, כי הסכם שכירות לתקופה שלאחר 15.10.17 לא נחתם בין הצדדים וגם לא התקשרו בדרך אחרת בהסכם שכירות כאמור.
התוצאה היא שמחייבת את הנתבעים 3 ו-4 במלוא סכום התביעה בסך של 150,590 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה 1.5.18 ועד לתשלום בפועל, ובצירוף אגרת הגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום ששולמה ועד תשלומה בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 26,325 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסע' 18 להסכם נקבע שאילנה תימסור לברטה שטר חוב לא סחיר בחתימתה יחד עם חתימת הזוג בניאשווילי כערבים לשטר, בנוסף להיותם ערבים לקיום ההסכם.
לכן פנו למומחה רוז'ה אשור (להלן: "רוז'ה"), שקבע במסגרת חוות דעתו שהליקויים והנזקים במושכר עומדים על 69,591 ₪ במסגרת התביעה נתבעו הסעדים כדלקמן: 69,591.6 ₪ בהתאם לחוות הדעת; 31,662 ₪ חוב דמי שכירות; 972.41 ₪ דמי ארנונה; 728.33 חוב בגין דמי ועד בית; 936 ₪ שכ"ט של רוז'ה. כמו כן ברטה עתרה לפצוי בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בשל היתנהלות הנתבעים.
ההסכם מושא התביעה עומד בפני עצמו ולכן אין שום נפקות לטענה ביחס לתקופת אופציה מההסכמים הקודמים או כל הוראה אחרת שהייתה בהסכמים קודמים.
אדרבא, מעדות ברטה לפניי עולה שהיא דוקא הייתה מעוניינת לסיים את ההיתקשרות עם הנתבעים, שכן אלה פיגרו בתשלומים (פרוטוקול הדיון מיום 16.2.22 עמ' 12-13), הטרידו אותה בטלפונים (עמ' 13), והתנהגותם האלימה והמאיימת לא הייתה לרוחה (עמ' 14).
המנעות מהבאת ראיות אלו צריכות לעמוד לחובתם (ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג מ"ז(2) 614-615; וע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו מ"ה(4) 651,658; רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (מיום 6.11.18, פורסם בנבו).
חיוב הערבים לטענת הנתבעים, לא היה מקום להגיש את התביעה נגד הזוג בניאשווילי או נגד יעקב – שהם הערבים להסכם, טרם מוצו הליכיכים נגד אילנה – שהיא החתומה על ההסכם.
...
כאן המקום לציין שאני דוחה את טענת הנתבעים שדמי השכירות מכוח הסכמי העבר שולמו במלואם ובמועדם, וזאת בהתחשב בהליך נוסף שהתנהל בביהמ"ש לגביית דמי השכירות שלא שולמו (ת.ק 1436-05-14 נספח 19 לתצהיר ברטה).
לפיכך אני מקבלת את התביעה ברכיב זה בסך של 5,000 ₪.
יוצא אפוא שברטה זכאית לפיצוי בסך 53,870 ₪.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לברטה, ביחד ולחוד, סך של 53,870 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (17.8.20) ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

מאחר ולא הגישו הערבים תגובתם במועד הנקוב בהחלטה, ביום 05.07.2007 נקבע כי מוצו הליכי ההוצאה לפועל כנגד הערבים העקריים וניתן צו פורמלי לפיו המשיב רשאי לפעול כנגד הערבים.
המבקש עוד טען כי המשיב מעולם לא פנה אליו בעיניין שטר החוב וכי לא ידע על ההליכים שננקטו כנגדו בתיק ההוצל"פ. מכל האמור, עותר המבקש לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, ובפרט לביטול העיקול שהוטל על חשבונו בבנק.
עוד טען המשיב כי נעשו מספר ניסיונות לפנייה לועדה הבינמשרדית בבקשה לפריסת ההלוואה, אולם הלווים העקריים לא עמדו בתנאי הפריסה ובתשלומים ובעקבות זאת החלו לנקוט בהליך לבצוע שטר החוב כנגד הלווים העקריים בלבד במסגרת תיק זה. עוד טען המשיב כי לאחר שננקטו כלל ההליכים המבצעיים בתיק כנגד הלוווים העקריים, הוגשה בקשה למיצוי הליכים בהתאם לסעיף 27(א)(2) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, על מנת לתבוע את הערבים החתומים על הסכם ההלוואה ושטר החוב.
...
לעומתו, טען המשיב בתגובתו לבקשה כי דין הבקשות להידחות היות והמבקש אינו מתכחש לעצם ערבותו לחוב ואף מודה כי חתם על כתב הערבות להלוואת המשכנתא אשר נטלו הלווים העיקריים.
מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.
אך על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע התנגדותו נוכח טענותיו כי החתימה שעל גבי שטר החוב אינה חתימתו, שהינה טענת הגנה הראויה להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו והעיקולים שהוטלו על חשבונו בבנק ועל משכורתו יבוטלו וזאת בכפוף להפקדת סכום של מלוא סכום החוב בקופת בית משפט בתוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו