כפי העולה מנספח 2 לכתב התביעה, דרשה התובעת דמי שכירות חודשיים בשיעור של 7,100 ₪ לחודש, בלוויית בטוחות כמפורט בנספח 2, לאמור, שטר חוב בסך של 100,000 ₪, כתב ערבות בנוסח מצורף בחתימת שלושה ערבים והמחאות לתשלום דמי השכירות.
על פי כתב הערבות- עמוד 7 לנספח 1 הסכם השכירות בחתימת התובעת מחד והנתבעים מאידך ובחתימת הערבים, התחייבו הערבים בהתחייבות אישית בלתי חוזרת לערוב לנתבעים 1 ו-2 – השוכרים "לכל התחייבויותיו על פי חוזה השכירות מיום 15.10.16 וכן לכל התחייבויות שיתחייב בהן השוכר לעתיד לבוא מעת לעת, בקשר עם השכירות ו/או המושכר על פי חוזה זה".
בנוסף התחייבו במסגרת כתב הערבות בערבות אישית בלתי חוזרת לכל חובות והתחייבויות השוכר כלפי המשכיר, לרבות התחייבויות שקומו עקב הארכת תוקפו של החוזה בכתב או עקב שינויים בהסכם, לרבות שינויים יסודיים ו/או עקב שינוי דמי השכירות ותנאי החוזה, לכל התחייבויות שיהיו לשוכר כלפי המשכיר בגין תקופת שכירות נוספת ולכל חיובי השוכר כלפי המשכיר בגין אי פינוי המושכר במועד ובגין חיובים הנובעים מהפרת החוזה.
עוד הוסכם בין הצדדים כי ככל והיו השוכרים עומדים בהתחייבותם זו לתשלום, הייתה נדחית התביעה כנגד הערבים 3 ו-4.
אין חולק כי הנתבעים 1 ו-2 לא עמדו בתשלום חובם לתובעת, חרף זאת הודיעו חד צדדית לתיק ב-6.10.21 כי פנו למוסדות בנקאיים ואחרים על מנת ללוות כספים לקיום פסק הדין.
הנתבע 4 גם הוא נחקר על תצהיר ההגנה שלו ואישר כי היה אמור לדעת שבתו אינה עומדת בתנאי הסכם השכירות, אלא שבפועל היתעלם ובעמוד 20 שורה 27 ענה "לא ידעתי אם משלמים או לא משלמים" ובשורה 34 הצהיר "ידעתי שיש דחייה בתשלומים". ובהתייחס להסכם החדש שבהסתמך עליו טוענים הערבים לפקיעת ערבותם, כאשר נישאל אם ראה את ההסכם החדש, ענה סתמית "לא זוכר". בעמוד 21 שורות 18-19 כאשר נישאל האם הוא יודע שהוא אחראי גם לפינוי ולתשלומים שלא שולמו על ידי השוכרים מפרי החוזה, ענה בשורה 20 "ברור שכן". ובשורה 24 השיב "אני יודע שאני ערב".
הנתבעים 3 ו-4 נחקרו לעניין ההסכם החדש, וגם לא טענו כי הסכם חדש כאמור נחתם, הם ניבנו מכח דברים שאמרה להם בתם, הנתבעת 1.
...
מעיון בתצהירים שהוגשו לתמיכה בבר"ל, עולה כי הנתבעת 3 שרה פינטדו והנתבע 4 חיימה פינטדו טוענים כי יש לדחות את התביעה כנגדם מחמת העדר עילה והעדר יריבות בטענה כי חתמו כערבים רק להתחייבויות השוכרים על פי הסכם השכירות מיום 15.10.16.
הכרעה
האם נחתם הסכם שכירות "חדש" לאחר 17.10.17 או שמא התקשרו המשכירה והשוכרים בהסכם שכירות בעל פה לתקופה זו.
לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים מכאן ומכאן, ובשים לב לעובדה שבהחלט לא נוכחתי שהסכם שכירות "חדש" נחתם על ידי התובעת מחד והנתבעים מאידך, ובהחלט לא נוכחתי שהנתבעים עמדו בתנאי הסכם השכירות החדש לשיטתם, מסקנתי אחת היא, כי הסכם שכירות לתקופה שלאחר 15.10.17 לא נחתם בין הצדדים וגם לא התקשרו בדרך אחרת בהסכם שכירות כאמור.
התוצאה היא שמחייבת את הנתבעים 3 ו-4 במלוא סכום התביעה בסך של 150,590 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה 1.5.18 ועד לתשלום בפועל, ובצירוף אגרת הגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום ששולמה ועד תשלומה בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 26,325 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל.
