בקשת הנתבעים 1-2 לרשות להיתגונן מבוססת על 3 טענות עיקריות והן:
(1) המשיב מחזיק בידו בטוחות כנגד החובות, הניתנות למימוש וקיימת לו חובה לממש בטוחות אלה טרם פנייה לערבים;
(2) ערבותם לחובות החברה פקעה, וכתבי הערבות בהם מחזיק המשיב חסרי תוקף.
המבקשים טוענים כי תביעת הבנק נגדם כערבים הוגשה טרם זמנה, בעוד המשיב מחזיק בידיו בטוחות מספקות לכסוי החובות בערך כולל של כ-3,000,000 ₪, אשר לא מומשו.
עם זאת, בפנותו אל הערבים לשם פרעון החובות, הרי שעומדות לערבים כל טענות ההגנה שעומדות לחייב העקרי ובכללן הטענה בדבר קיומם של נכסים כאמור.
...
ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (פורסם בנבו, 23/07/12) קבע כב' השופט דנציגר את הדברים הבאים בהתייחסו להלכה הנוהגת (בסעיף 12 בפסק הדין):
"בשלב זה בוחן בית המשפט האם, בהנחה שטענות הנתבע אמת הן, יוכל הוא לזכות במשפט. במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, ייתן בית המשפט לנתבע רשות להתגונן והתביעה תעבור לבירור בסדר דין רגיל. לעומת זאת, אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, לא ייתן רשות להתגונן [ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 654 (מהדורה שביעית, 1995)]. המבחן באמצעותו יכריע בית המשפט האם לתת לנתבע רשות להתגונן, הוא מקל מאוד".
עוד חזר בית המשפט העליון על ההבחנה לפיה רק במקרה של הגנת בדים לא תינתן רשות להגן וכלשונו:
רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה "הגנת בדים", דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן".
בענייננו, הגישו המבקשים בקשתם האחרונה לגילוי ועיון במסמכים ביום 15/06/16 ובהתייחס אליה ניתנה החלטתי לפיה הבקשה תידון במועד הדיון ככל שיעלו אותה המבקשים.
מאחר שנותר ספק בדבר המצאת מלוא המסמכים לידי המבקשים, פועל ספק זה לטובת המבקשים ומצטרף לשיקולים שבגינם החלטתי בסופו של דבר ליתן למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה.
סוף דבר
8.1.
