מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת בנק מזרחי לחוב בחשבון חברה בפירוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקדמה הנתבע שכנגד (להלן: "הבנק") הגיש תביעה כספית נגד התובעים שכנגד, חברה שניהלה חשבון בבנק (להלן "החברה") ושני בעליה (להלן: "זנד") שהיו ערבים לחובותיה, לתשלום חוב בחשבון החברה.
כן נערך דיון נוסף משלים בנוכחות כונס הנכסים של החברה, שנכנסה לפירוק.
בבסיס האשראי שניתן לחברה בחודש יוני 2008 עמד האישור העקרוני שקבלה החברה מבנק אוצר החייל להגדיל את האשראי שלה אצלו מסכום של 1.5 מיליון ₪ ל-6 מיליון ₪, שבעקבותיו הסכים הבנק (בנק מזרחי) לערוך הסכם פרי-פסו חדש עם בנק אוצר החייל, שבמסגרתו יועברו אליו חלק מהשעבודים הקיימים לטובתו.
...
כך נכתב בפסקה 3 לערעור: " 3. סוף דבר, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי, במובן זה שהתיק יוחזר לערכאה קמא לשם מתן פסק דין משלים. פסק הדין המשלים ידון בטענת המערערים שלא נדונה בפסק הדין הראשון, לפיה בראשית שנת 2009 חרג הבנק מהסכם מסגרת האשראי שנחתם בין הצדדים ביוני 2008, ושינה באופן חד צדדי את המסגרת או את התנאים לקבלת האשראי. היה וטענה זו תתקבל, יידרש בית המשפט לטענות ההגנה של הבנק, ובמידת הצורך גם לסוגיית הסעדים. יתר הטענות שהעלו המערערים בערעור – נדחות. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות." לאחר החזרת התיק לבית משפט זה לשם מתן פסק הדין, התבקשו הצדדים להגיש את טיעוניהם ביחס לעניין שהוחזר לדיון ולהכרעה.
הקטנת האשראי המדורגת, אם כן, פעלה גם לטובת החברה וזנד, כך שבסופו של דבר הם נדרשו לפרוע יתרת חוב קטנה יותר באופן משמעותי.
בסופו של דבר לא נחתם הסכם בין הצדדים שיסדיר את המשך שיתוף הפעולה ביניהם לאחר מועד זה, ולקראת סוף שנת 2009 נדרשו החברה וזנד לפרוע את יתרת החוב.
מכל מקום, אם נתמקד בהכרעה שנדרשה כאן בפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, מסקנתי היא, שמאחר ושינוי מסגרת האשראי נעשה בהסכמה ובשיתוף פעולה של החברה וזנד, אין כל עילת תביעה למבקשים, ולכן תביעתם נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוכח החוב בחשבון וצו הפרוק שניתן לחברה, הוגשה לפיכך תביעה ובמסגרתה עתירת המשיב לחיוב המבקש ומר מלכה מאיר (הנתבע 2 בכתב התביעה) בתשלום יתרת חוב החברה בחשבון.
היה והתובע לא ייענה לנתבע, ללא צידוק סביר, כי אז עצם הסרוב עשוי יהיה להצדיק מתן רשות להגן (רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון [פורסם בנבו] 8.11.90).
ולבסוף, רק כדי להמחיש את העדר הפרוט, הינה מתברר שבמהלך הדיון בבקשה למתן צו פירוק לחברה (נספח 2 לכתב התביעה) טען המבקש בעצמו שחתם על ערבות אישית לחובות החברה כלפי בנקים.
...
למעשה, וכך בפרט לאחר שהתברר שכבר ניתן פסק דין נגד הנתבע הנוסף ולאחר שהמבקש אישר מתן ערבויות אישיות לבנקים ולאחר שהמבקש עצמו טען להזרמת כספים גדולה בניסיון להציל את החברה – אין מנוס מהמסקנה שטענת הזיוף איננה יותר מהגנת בדים.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

] אשר ניתנה להבטחת חובותיה של הנתבעת 2 (חברת תנובתנו – ד.ח.) לטובת הנתבעת 1 (בנק מזרחי טפחות) עד לסכום של 7,000,000 ₪ הנה מזויפת וכי ערבותה של התובעת בגין כתב ערבות זה הנה בטלה ומבוטלת.
בהסכם הפשרה הוגדר בין היתר כי החייב 1 (שלי מנחם חיים) ניהל חשבון עו"ש בסניף עפולה, כי על שם חברת תנובתנו (בפרוק) היתנהל חשבון עו"ש בסניף הבנק בעפולה, כי החייב 1 בעל מניות בחברה, ערב לכל התחייבויות החברה ללא הגבלה בסכום על פי כתב ערבות אשר נחתם על ידו והחייבות 2–3 (שלי איילה ושלי אולימפיה) ערבות אף הן להבטחת כלל התחייבויותיה של החברה החייבת בערבות מוגבלת בסכום של 7 מיליון ₪ אשר נחתמה על ידי כל אחת מהן (ר' "הואיל" 1–3 במבוא ההסכם).
ב"הואיל" 4 נקבע כי "להבטחת פירעון כל הסכומים שחבים כל החייבים ו/או חלקם ו/או החברה החייבת ו/או יהיו חייבים החייבים ו/או חלקם ו/או החברה החייבת לבנק ו/או מלוא החזר ההלוואות המשכנתא ו/או החבויות בחשבון החברה ו/או בחשבון הפרטי, הן כחייבים עקריים והן כערבים, .... ושיגיעו למבקש על פי הוראות חוזה הלוואות המשכנתא ו/או כתבי הערבות ו/או מיסמכי חשבון החברה החייבת ו/או מיסמכי החשבון הפרטי שעבדו החייבים כדין במישכון קבוע מדרגה ראשונה לטובת הזוכה את מלוא זכויותיהם החוזיות ו/או זכויות חכירה ו/או זכויות בעלות ו/או זכויות אחרות בנכס מקרקעין הידוע כגוש 20782 חלקה 26 ו-27 לפי תכנית ג-3933 המהוה נחלה מס' 343 על כל הבנוי והנטוע עליה והצמוד לה לרבות השטחים המיוחדים לנחלה זו והזכויות הנילוות והמוענקות לנחלה זו ... לטובת הבנק, זאת בהתאם לשטר מישכון מדרגה ראשונה שנחתם על ידי החייבים ו/או בהרשאתם מיום 21/7/10 מוגבל בסכום של 1,360,000 ₪ אשר נרשם כמשכון מספר 2010135727 ברשם המשכונות ובהתאם לשטר מישכון שנחתם על ידי החייבים ו/או בהרשאתם מיום 2/5/11 מוגבל בסכום של 5,000,000 ₪ אשר נרשם כמשכון מספר 2011112371 ברשם המשכונות". ב"הואיל" 18 נקבע כי "והחייבים על כל יחידיהם מודים כיום במלוא חובותיהם כמפורט לעיל הן החוב בחשבון והן החוב במשכנתא מסכימים ומצהירים בזה, לאחר שבדקו החובות ונועצו במי שמצאו לנכון, כי ממועד החתימה על הסכם זה, אין להם ולא תהיינה להם כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות באשר לחשבון הבנק נשוא הסכם זה ו/או באשר להלוואות המשכנתא ו/או באשר לחוב בחשבון ו/או לחוב במשכנתא ו/או באשר להתנהלות בחשבון ו/או בהלוואות המשכנתא ו/או באשר לשיעבוד הנחלה ו/או תוקפם של שטרי המישכון ו/או כתבי הערבות של מי מהם, לרבות טענות לחיובים ו/או זכויים ו/או שעורי הריבית ו/או באשר לניהולם של החשבונות ... ו/או באשר לפעולות שבוצעו עד כה לרבות הליכי מימוש השעבודים על נכסי המקרקעין ו/או גביית השיקים". ב"הואיל" 19 נקבע כי "והחייבת מס' 3 מודה כיום כי שיעבדה את זכויותיה בנחלה להבטחת כלל התחייבויותיה של החברה החייבת ו/או להבטחת הלוואות המשכנתא וכי חתמה כערבה להבטחת חובותיה של החברה החייבת. החייבת וצדדי ג' נותנים בזאת הסכמתם כי הודאה זו תשמש כהודאת בעל דין מצידם בכל הליך משפטי שיתנהל בין הבנק לבין מי מהם ו/או כל צד שלישי כלשהוא... זאת ועוד, החייבת מס' 3 וצדדי ג' מוותרים בזאת על כל טענה שהועלתה על ידם ו/או מי מטעמם במסגרת הבקשות שהוגשו בתיק מימוש הנחלה ו/או במסגרת התביעה כנגד הבנק ו/או כל הליך בו נטענו טענות אלו... למען הסר ספק יצוין כי הודעת והצהרת צדדי ג' תקפה כלפי הבנק...". ב"הואיל" 20 נקבע כי "ומוסכם בין הצדדים כי, התביעה כנגד הבנק תדחה והדחייה תהווה מעשה בית דין... כמו כן הסכם זה יקבל תוקף של החלטה במסגרת תיק מימוש הנחלה". ב"הואיל" 21 נקבע כי "וידוע לחייבים כי ככל שתנאי מתנאי הסכם זה ו/או מתנאי חוזה הלוואות המשכנתא לא יקויים במלואו או במועדו על ידי החייבים ו/או צדדי ג', לרבות דחיית כל ההליכים כנגד הבנק, יעמוד מלוא החוב בחשבונות כהגדרתו לעיל לרבות המחילה, לפרעון מיידי בתוספת ריבית בנקאית המאקסימאלית... החל מיום כריתת ההסכם המקורי ועד למועד התשלום בפועל... וכל ויתור ו/או מחילה שניתן יהא בטל ומבוטל והבנק יהא רשאי להמשיך לגבות את מלוא החוב לפעול למכירת הנחלה ללא כל החלטה שיפוטית נוספת בעיניין". דיון והכרעה יובהר כי החלטה זו עניינה הכרעה בשאלת סמכותו המקומית של בית משפט זה לידון בתובענה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בכל טענה מקדמית אחרת שהועלתה על ידי הנתבע.
...
סבורני כי חובת תום הלב מחד, וכללי המניעות מאידך, כמו גם יתר הנימוקים שהועלו בהחלטתי, תומכים במסקנה כי יש מקום להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת.
בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי כי לבית המשפט המחוזי בנצרת זיקה אמיתית, מכרעת ובלעדית בהיבט הסמכות המקומית, לדון בתובענה זו. המזכירות תואיל ותעביר בהקדם אף את תיק הנייר לבית המשפט המחוזי בנצרת, באמצעות המסוף.
הנני קובע את הוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה, לטובת הנתבע, ואלה יילקחו בחשבון בהמשך ההליך על ידי הערכאה המבררת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הליך זה ניפתח ככתב תביעה בסדר דין מקוצר בבית המשפט המחוזי על סך של 3,705,530 ₪ בטענה ליתרת חוב בשני חשבונות בנק של הנתבעת 1 (להלן גם "החברה") אצל התובע (להלן גם "הבנק") ולערבויות של הנתבעים 2-4 לחובות אלו.
יש להוסיף כי החברה נימצאת בהליכי פירוק וכי התובע פעל להגשת תביעת חוב במסגרת הליך זה. בדיון ההוכחות שהתקיים בהליך העידו שלושה מנציגי הבנק שפעלו מול הנתבעים וכן העידו הנתבעים 2-5 ומר פרנק ציאדה (להלן "ציאדה").
הנתבעים לא מסרו מענה לגופה של תניה זו, ולפיכך יש לקבל את טענת הבנק בעיניין זה. כך גם יש לקבל את הטענה לפיה ככל שחל סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, לפיו "סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן"; הרי שהחייב במקרה זה הוא החברה, ולא נטען כי נאמני החברה שבפרוק הודיעו בדבר החוב כלפיו הם מבקשים לזקוף את סכום הדיבידנד (ת.א. (מחוזי ת"א) 2291/02 בנק המזרחי סניף חיפה, הדר נ' אוזן, פסקה 28 ואילך (19.3.2008)).
...
בנסיבות אלו גם טענה זו נדחית.
בנסיבות אלו אין מנוס אלא לקבוע כי גם ערבותו של הנתבע 3 אינה תקפה.
התביעה לחיוב הנתבעים 3 ו-4 ביתרת החוב בחשבונות החברה, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובע לטענת התובע פעילות החברה בחשבון הבנק יצרה יתרת חובה, כך שביום מינוי המפרק הזמני (15.10.2013) זו עמדה על סך של 1,079,049 ₪ (קרן), וכן ריבית מיצטברת בסכום של 587 ₪, ובסך הכל 1,079,636 ₪ – הוא סכום התובענה (נכון ליום 16.10.2013).
רוזנברג גורס כי רוזלס היה מודע היטב למצבה הכלכלי של החברה, לקשיים שלה ואף היה שותף מלא בכל ההחלטות המהותיות והכספיות שהתקבלו, וקיבל עדכונים על מצב החברה, בין היתר מהתובע ומבנק מזרחי כמו גם מרואי החשבון של החברה.
רוזנברג ורוזלס טוענים כי הבנק לא הגיש תביעת חוב בתיק הפרוק נגד החברה ומשכך הערבות עליה חתמו פקעה.
...
בהקשר זה, אני דוחה את טענת רוזלס כי דין הסכם הפשרה להתבטל עקב הפרת חובות בנקאיות לרבות התניית שירות בשירות.
נדמה כי פעולות הבנק, שאינו חף מאינטרסים, אפשרו לנתבעים להמשיך לפעול, והם אלו שבחרו לעשות כן. לסיכום חלק זה, לא מצאתי בטענות הנתבעים 3-4 כל עילה לביטול הסכם הפשרה.
סיכום התביעה מתקבלת במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו