תביעת בנק לאומי נגד אחים אמיר בגין חוב חשבון חח"ד

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 5538-06 בנק לאומי סניף נתיבות נ' אמיר בניה (1991) בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט ישעיהו טישלר תובע בנק לאומי סניף נתיבות ע"י ב"כ עו"ד **** גרטנר עו"ד מיכל בוקובזה ועו"ד יאיר מוסקוביץ נתבעים 1.אמיר בניה (1991) בע"מ 2.יהודה אמיר ג`יי 3. נתי אמיר (עמר) ע"י ב"כ עו"ד אבי זילברפלד פסק דין בענינו של נתבע 3

חברת אמיר ניהלה חשבון בנק חח"ד שמספרו 744900/10 (להלן "החשבון") בבנק לאומי (להלן "הבנק").

ה) על פי הנטען בתביעה שכנגד - האח, יהודה משך כספים מהחברה שלא כדין, השתמש בכרטיס אשראי וחייב את חשבונה של החברה בסכום של 154,519 ₪, הורה לבנק, שלא כדין, להעביר מחשבונה של החברה לצדדי ג' סכומים שונים שהסתכמו בכמעט 102,000 ₪.

בישיבות המקדמיות הראשונות שהתקיימו בפני ב- 29.10.11 וב- 28.11.2011 התבררו העובדות הבאות: אחת – שבמסגרת הליכי פשיטת רגל נגד נפתלי, הבנק לא הגיש תביעת חוב.

...

המסקנה המתבקשת היא, איפוא, שנוכח היותו של נפתלי מצוי במשטר של פשיטת רגל, התביעה נגדו נדונה לעיכוב הליכים.

התוצאה היא, שהתביעה העיקרית נדונה ל"עיכוב" ונותר לדון רק בתביעה שכנגד.

הנסיון לטעון שמדובר במסכת יחסים נמשכת בין הצדדים, והעובדה שנפתלי וחברת אמיר ניהלו את פעילותם הכספית בבנק לאורך שנים – אינו מוביל למסקנה, כי יש לראות את כל הפעולות שנעשו בחשבון במשך עשרות שנים כנושא אחד, או לראות את ההליכים שננקטו מזה ומזה כנובעים מאותן נסיבות.

בנסיבות אלה, אני קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו.

בית משפט השלום בחיפה י"ח שבט תש"פ, 13 פברואר 2020 תא"ק 31656-10-18 בנק לאומי חדרה סניף הרברט סמואל 10953 נ' א.ד. רהב פיתוחים בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה, מיכל פרבר תובע בנק לאומי חדרה סניף הרברט סמואל 10953 נתבעים 1. א.ד. רהב פיתוחים בע"מ 2. אייל רהב 3. אמיר רוזנצוויג החלטה

בהתייחס לנסיבות בקשתו לביטול הערבות ציין: "אחרי שיצאתי מהחברה כחלק מההסכם ביני לבין אייל, החובות והזכויות של החברה אצלו, באתי להוציא את עצמי מהערבות בבנק. שבאתי להוציא את עצמי. באתי עם אייל שאמר שהוא לוקח על עצמו את כל הערבות, אמרו לו שהם לא מוכנים ויביא מישהו אחר במקומי. אני יודע שהוא הביא את אישתו, ואת ההורים שלו ואולי איזה חבר. ואותי לא הוציאו מהערבות". כאשר התבקש להתייחס לעובדה שממועד בקשתו לביטול הערבות ועד הגשת התביעה סכום החוב לא גדל  השיב: "אתה אומר שמאז שיצאתי לא לקחו עוד הלוואות? מאז שיצאתי מהחברה, אייל התגרש מאישתו, היא פתחה חברה חדשה, הכספים במקום להכנס לחשבון החברה, ניכנסו לחשבון של אישתו. שיצאתי מהחברה השארתי לו 800,000 ₪". בחקירתו החוזרת שב המבקש והבהיר כי כאשר ניתנה ההלוואה על סך 330,000 ₪ וכן מסגרת האשראי, ביקש המשיב פקדון בסך 170,000 ₪ וכדבריו: "עד שלא הבאנו את ה- 170 לא קיבלנו את ההלוואה".         לאחר הדיון בהתנגדות ניתנה למבקש האפשרות להגיש את המסמכים אשר הוצגו בדיון באמצעות הטלפון הנייד וכן מסמכים נוספים, ככל שישנם, לביסוס טענתו בדבר הפקדון.

  בית המשפט אינו בודק, בשלב זה, את טיב ראיותיו של המבקש או כיצד יוכיח אותן אלא פותח את שעריו בפני המבקש, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה ובילבד שפירט את הגנתו ולא הסתפק בהעלאת טענות כלליות.

     תחילה אידרש לטענה בדבר קיומה של בטוחה, מכיוון שבשלב זה של הדיון בבקשת הרשות להיתגונן, נבחנות טעות ההגנה של המבקש בלבד ולא נבדקת האפשרות כיצד הן תוכנה בהמשך ההליך, הנני סבורה כי יש בטענת המבקש בכל הנוגע לקיומה של בטוחה בסך 170,000 ₪ כדי להצדיק מתן רשות להיתגונן ביחס לסכום זה ובמיוחד כאשר לאחר הצגת המסמכים והגשת תגובת המשיב, עלה כי אכן היתה בטוחה בסכום זה. לא נסתרו מעיני טענות המשיב בעיניין זה ומסמכי המישכון שצרף מהם עולה לכאורה כי הכספים שהיו בחשבון הפרטי של נתבע 2 היו משועבדים (בהיותו המשעבד), אולם בשלב זה של בקשת הרשות להיתגונן יש לבחון את טענות המבקש והאם הן מצדיקות את פתיחת שערי בית המשפט בפניו ולאור טענת המבקש כי סכום זה ניתן כבטוחה להלוואה שניתנה לנתבעת 1, יש מקום ליתן רשות להיתגונן בהתייחס לטענה זו. אשר לטענה בדבר פירוק השותפות והבקשה לביטול הערבות, כעולה מאישור היתרות ליום 31.1.18, יתרת החוב של נתבעת 1 עמדה על ,99,096 ₪ בחח"ד ו-275,698 ₪ בהלוואות, ובסה"כ- 375,544 ₪.

...

           סיכומו של דבר, יש ליתן למבקש רשות להתגונן בהתייחס לסכום הפיקדון- 170,000 ₪ ואין מקום ליתן רשות להתגונן ביחס לגובה החוב במועד הרלוונטי לבקשתו לביטול הערבות שעמד על 375,544 ₪.

ג. ביום 2.2.15, כחצי שנה לאחר מן צו הכנוס, המשיב אישר למבקש את חובו, במסמך שהופנה למבקש, ואשר נרשם בו כך: "הנני לאשר כי יתרת החוב שלי בגין הלוואה שקבלתי ממך עומדת על סך 450,000 ₪ ליום 31.12.12". לטענת המבקש, הוא הגיש את התביעה בסדר דין מקוצר לאחר שהחוב לא שולם.

עוד טען המבקש שההפטר בגין החוב כלפיו הושג במירמה, שכן המשיב העלים ממנו, מבית המשפט ומבעל התפקיד את ההליך, לא הודיע לנושה אודות ההליך, ועל כן, ההפטר בתיק זה אינו חל על החוב כלפיו.

עוד לטענתו, במרוצת השנים היה חשוף למסכת לחצים וסחיטות על ידי האחים, שניסו לממש את בית מגוריו, כנגד ההלוואה, שנשאה ריבית מופרזת, כך לטענת המשיב.

טענות אלו אינן מתיישבות עם הסכם הפשרה מיום 5.8.12, הקובע בסעיף 3 שבו, כי אי עמידה בו תגרור חיוב בריבית חריגה המקובלת בבנק לאומי בגין חריגה ממסגרת בחשבון חח"ד. המבקש, שעומת עם סעיף זה, טען שמדובר בנסוח של "אנשים מהמקצוע" (קרי: עורכי דין – וספציפית: עו"ד אופיר) (עמ' 15 ש' 17 – 19, 23 - 24), אלא שאין בהסכם זה שום אינדיקאציה לכך שעורך דין ערך אותו, ואין טענה שעורך דין ערך אותו.

העובדות הבאות הוכחו: המבקש ואורי הם אחים ויושבים באותו משרד, שאליו מגיע המשיב מפעם לפעם; אורי ידע אודות הליך פשיטת הרגל של המבקש; אחת לחודש – חודשיים היו שיחות טלפון בין המבקש לבין המשיב בקשר לחובו של המשיב (עמ' 14 ש' 1 – 5); המבקש, לפי גירסתו, סייע לאורך השנים למשיב בהתדיינות שלו מול אורי – "(ו) יעקב צלצל כל פעם לעמוס כדי שאני אדבר עם אורי עם אורך אפיים, שתהייה לו יותר סבלנות..." (פרו' עמ' 16 ש' 1 – 3); באותו יום ממש – 2.2.15 חתם המשיב על שני הסכמי פשרה מול המבקש ומול אורי.

...

אשר להסכם משנת 2005, דווקא עדותם של המבקש ועו"ד אופיר, מחזקת את המסקנה, שההסכם אינו משקף את המציאות.

גרסתו של המבקש לקתה בסתירות ובתמיהות, ועדותו של עו"ד אופיר רק הוסיפה לתמיהות ולערפל הנלווים לגרסה זו. לפיכך, הבקשה נדחית.

בהיותה של התביעה בתא"ק (פ"ת) 27465-12-18 נסמכת על אותה עילה, ובניגוד לצו ההפטר שניתן, אני מורה על דחייתה.

תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי (להלן: "תנאי החש"ק מס' 2")-נספח ת/17 לכתב-התביעה.

הנתבע 4-בן חיים אלי, והחברה הנתבעת 1 הנתבע 4, (שייקרא להלן: "אלי" או "המבקש") טוען בתצהירו בשמו ובשם הנתבעת 1 (שתיקרא להלן: "החברה" או "המבקשת"), כי חנניה אחיו והבנק נהגו כלפיו וכלפי החברה "במרמה, הטעיה, והפרת חובות נאמנות וזהירות, וגזלו את כספי החברה תוך שימוש במסמכים מזוייפים". המבקש הגיש תביעה בשמו ובשם החברה נגד בנק לאומי לישראל ונגד חנניה בטענה כי במשך תקופה ארוכה בוצעו בחשבון החברה בבנק פעולות שונות ללא ידיעתו והרשאתו תוך זיוף חתימתו, פעולות שגרמו לחברה להיקלע למצוקת אשראי חריפה וליתרות-חובה.

...

הבנק נעתר לבקשתו של חנניה, כאשר נזקק לאשראי חריג לצורך רכישתו של נכס ספציפי בסך 140,000 ₪.

דין הטענה לדחיה.

ולבסוף סעיף 1 לתנאי ניהול חשבון החברה קובע כי "סכומים העולים על מסגרת האשראי יישאו ריבית בשיעור הגבוה ביותר שיהיה נהוג בבנק מפעם לפעם". סוף דבר: בקשתו של הנתבע 2 למתן רשות להתגונן נדחית.

בפני מספר תביעות שהגיש הבנק הבנלאומי הראשון (להלן: הבנק) כנגד הנתבעים.

ביום 31/3/04, פתחה חברת אינטרלוק חשבון חח"ד בבנק.

מהו "ערך"? בפרשת קיבוביץ (ראה: ע"א 389/67 בנק פ.ק.או. בע"מ נ' יוסף קיבוביץ ו-"גזית ושחם" חברה לבנין בע"מ, פ"מ כב(1) 264) נאמר כי: "נטילת שטר להבטחת חוב בחשבון עובר ושב הוא מעשה יום יום כבנקים, וכדרך שבעל משכון רשאי לממש מישכון שקיבל אם לא נפרע החוב שנותן המשכון חב לו, כך רשאי גם אוחז השטר לאכוף שטר ששועבד לו, ובגבול החוב המובטח על-ידי השעבוד הריהו אוחז בעד ערך...

" בעניין אחר נאמר כי: "די בכך שביום סיחורו של שיק לבנק ע"י נפרע היה חשבון הנפרע ביתרת חובה, על מנת לבסס מתן ערך מצד הבנק, וזאת לאור הוראת סעיף 26 (א)(2) לפקודת השטרות". (ת"א (פ"ת) 516/86 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בצלאל קליין ואח', פ"מ תשמ"ט (1) 205, 210).

כך למשל בע"א 168/86 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לה רודיאר בע"מ אח', פ"ד מב (77) קבע ביהמ"ש: "למה מכוונים שיקולי מדיניות משפטית ביחסים שבין הבנק לקונה? אין אמנם יחסים חוזיים ביניהם, והחוק החרות גם אינו מטיל חובות מוגדרות ספציפיות ביניהם. אך לבנק יש מעמד מיוחד ונכבד בחיי המסחר, ובין התפקידים שהוא ממלא נמצא גם ביצוען של עיסקאות שונות בין לקוחות שלו לבין צדדים אחרים. שקולי מדיניות משפטית אינם מכוונים לעבר שחרורו של בנק מחובת זהירות כלפי אותם צדדים. להיפך, הם מדברים בעד הטלת חובה כזו כלפי אלה שהוא יכול לצפות שייפגעו כתוצאה מרשלנותו." (הדגש שלי ה.א.) 26.

...

סוף דבר-שהתביעות בת.א. 2230/06, 1031/06 ו – 1411/06 מתקבלות והנתבעים ישלמו לבנק 2,000 ₪ ומע"מ בכל אחד מהתיקים.

בת.א. 2686/06 התביעה מתקבלת בנוגע לשיק מספר 0176 בלבד, ונדחית בנוגע לשיקים שמספרם 0177 עד 0181 בתיק זה אין צו להוצאות.

ביתר התיקים התביעה נדחית, והבנק ישלם בכל אחד מהתיקים האלה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪ ומע"מ. המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.