תביעת בנק הפועלים לחיוב חוב בחשבון חברה

כנגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב ע"י 4 נושים: בנק המזרחי, בנק לאומי (שתי תביעות), בנק הפועלים וחברת כוכב מועלם בע"מ. עו"ד גלמן היא ב"כ הנושה חברת כוכב מועלם.

עש"א 3776-03-18 - ערעור בנק לאומי בבסיס תביעת החוב של בנק לאומי שני שיקים עצמיים שמשכה חברת פינגווין ספורט, אשר הופקדו בחשבונה של חברת שולביץ' בבל"ל. שיק אחד בסך של 22,245 ש"ח, שזמן פרעונו 10/10/97; ושיק שני בסך של 162,245 ש"ח, שזמן פרעונו 10/12/97.

...

אני דוחה טענה זו. בנסיבות העניין כמפורט לעיל, נחה דעתי כי הוכחה עילת תביעה כדבעי וכאמור, אין לזקוף לחובת הבנק העדר אפשרות להציג את השיק המקורי שלא עלה בידם לאתרו בחלוף השנים, ואת צילום הצד האחורי.

נוכח כל המגולל סבורני, כי התקיימו התנאים לפי הפסיקה להתערבות בהכרעתה של הנאמנת בתביעות החוב (ראו ע"א 509/00 לוי נ' עו"ד ברכה מיום 18/6/01, ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני מיום 27/12/10); ומן הראוי להתערב ולבטל את החלטותיה ולהורות על קבלת תביעות החוב בכפוף להגשת תצהירים כאמור ותוך העמדתן על השיעור הנכון בחישוב ריבית כדין.

סוף דבר, הערעורים מתקבלים בכפוף להמצאת תצהירים כאמור, ותוך חישוב ריבית כדין.

זאת ועוד, מנספחי תצהירה של הנתבעת ומעדותה שלה עצמה ושל בתה, ליאת, עולה כי לאחר פטירתו של המנוח הוגשו כנגד הנתבעים תביעות ודרישות חוב רבות מנושים רבים וכי במועדים הרלוואנטיים לענייננו, דהיינו בין מועד פתיחת חשבון הבנק (19.12.2013) ומועד החתימה על גבי מיסמכי ההלוואה ( 13.3.2014) ועד ליום פטירתו (1.9.2014), ניהל המנוח ביחד עם שותפיו לעסקים, תא"ל (במיל') מאיר גחטן) ואמיר רונן, צעדים המיועדים לשמש בעיסקאות מורכבות בחו"ל, שלצורך מימושן נידרש לטוס למדינות שונות ברחבי תבל, כאשר במסגרת עסקיו אף טס לציריך בחודש יולי 2014 וביצע העברה בנקאית בסכום של 100,000יורו לידי צד ג', דהיינו זמן קצר ביותר לפני פטירתו (ראה עדות הבת ליאת גברון : עמוד 46 שורה 18 – עמוד 48 שורה 17 לפרוטוקול ; עדות הנתבעת 2 בעמוד 65 שורות 28 – 29 ובעמוד 66 שורות 19 – 35 לפרוטוקול).

למרות שפקידי הבנק בחרו שלא לידרוש מהמנוח להעביר לידם מסמכים המפרטים את מצבת חיוביו כלפי צדדים שלישיים, וביחס למצבה הפינאנסי של הנתבעת 3 הרי שאין לקבל את טענת הנתבעים כי אמת המידה המקילה בה נהגו במנוח בשלב פתיחת החשבון צריכה להיזקף לרעת הבנק כרשלנות חוזית תורמת, מאחר ובשלב פתיחת החשבון הבנק נוטל על עצמו את הסיכון לכך שלא יוכל לקבל בחזרה את האשראי אותו העניק ללקוח או לחילופין כי הלקוח פועל מתוך מניע תרמיתי.

בנוגע לגובה האשראי מציין התובע כי למעט ההלוואה בנוגע לרכישת הרכב, אשר אף שועבד לטובת הבנק, לא הועמדו לטובת המנוח הלוואות ארוכות טווח אלא בסה"כ הועמדו לרשותו הלוואות קצרות טווח בסך של 150,000 ₪ (בחודשים מרץ ומאי 2014) ואשר המנוח פרע אותן בעת שהפקיד בחשבון החברה בחודש יולי 2014 סך של 189,000 ₪ ולכן אין מקום לקבוע כי הבנק חרג מחובותיו העקרוניות כלפי הלקוח שבכללן חובת תום הלב וחובת הנאמנות.

...

בנוסף לכך, עולה מתדפיס פעילותה העסקית של הנתבעת 3 כי בין התאריכים 15.1.2014 ועד 7.8.2014 בוצעו קרוב לעשרים תנועות/פעולות, ובעיקר פעולות העברת מט"ח והעברות בנקאיות, בסכום כולל של 346,588.68 ₪ ברם לכשעומתה עם הנתונים הללו הבהירה הנתבעת 2 בחקירתה הנגדית בנוגע לטענה אותה העלתה במסגרת תצהירה ולפיה המנוח לא התפרנס למחייתו באותה עת השיבה כי רק בדיעבד הגיעה למסקנה שהמנוח הוליך אותה שולל בנוגע לעניין זה (ראה : עדות הנתבעת 2 בעמוד 64 – עמוד 65 שורה 5 לפרוטוקול).

לאור המקובץ מעלה הנני סבור כי טענת הנתבעים ולפיה ההסכמים עליהם חתם המנוח עם הבנק מבוטלים מכח "הלכת האפסות" לא רק שלא הוכחה כלל בהינתן אמות המידה המחמירות אשר נדרשות במקרים כגון דא, אלא נהפוך הוא, הוכח בפניי הן בפן המשפטי והן בפן הרפואי כי המנוח תפקד כהלכה מבחינה קוגניטיבית, ואי פנייה מצד בני משפחתו, אשר היו קשורים בקשרי עבותות לחברה ולמנוח, לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להכריז עליו כחסוי או כפסול דין, מחזקת אמירה זאת.

סוף דבר : התביעה מתקבלת במלואה.

בית משפט השלום בחיפה י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018 תא"ק 61214-05-18 בנק הפועלים בע"מ נ' ס.פ. ברוק בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ מבקש/נתבע סרכיו פרדמן משיב/תובע בנק הפועלים בע"מ החלטה

לגופן של טענות התביעה טען המבקש, כי התובע ביקש להטיל חבות על המבקש בשל חובותיה של החברה (אשר הנה בבעלותו) מבלי שהתבקשה הרמת מסך; כי אין יסוד לחייב את המבקש במלוא חובותיה של החברה; כי לא צורף כל מיסמך הכולל את שמו כערב, וכי מהתביעה הושמטו מסמכים שמקימים חבות, לכאורה, למבקש בנוגע לחובותיה של החברה.

לחלופין נטען, כי גם אם ייקבע שהמבקש ערב לחובותיה של החברה, עומדות לו כערב טענות שהיו עומדות בפני החברה, לרבות קבלת מלוא מיסמכי החשבון ובדיקת החשבון באמצעות מומחה לאיתור טעויות וחיובי יתר.

...

בסיכומו של דבר, כאשר ניתן משקל לסיבות למחדלו של הנתבע באי הגשת בקשת רשות להתגונן, ולטענות ההגנה שלו, אשר יש לאפשר לו לטעון אותם ולבררן, אני קובעת, כי פסק הדין יבוטל מכח שיקול דעתו של בית המשפט.

בקשת רשות להיתגונן מטעם החברה: כך נטען בעיניינה של החברה, בתצהירו של נתבע 2 (להלן: "שי"), המשמש כמנהל של החברה: "המבקשת 1 תטען כי המשיב פעל לגביה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט שעה שאצה לו הדרך לפנות כנגדה בהליכים משפטיים תוך אי כיבוד המחאות והוראות קבע בחשבונה כאשר ידו קלה על ההדק. המשיב ובפעולותיו אלו נהג בחשבון הבנק של המבקשת כבשלו, ללא כל הפעלת שיקול דעת מחד בפעולות אשר הביאו לכך שלא יכלה לעמוד בחובותיה ולנוכח רצונה לפרוע חובותיה מאידך". באותו התצהיר, מוסיף שי, בעיניינו כערב לחובותיה של החברה, את הדברים הבאים: "אטען כי המשיב נהג כלפי שלא בתום לב ובזהירות הנדרשת, כאשר לשיטתו כאשר ראה כי החייבת לא עומדת בהתחייבויותיה, השתהה הוא במשך כחצי שנה עד כאשר החל לנקוט בהליכים כנגדי כאשר במשך כל אותה תקופה החוב צובר ריביות וגדל". אני קובעת כי בפי החברה אין כל הגנה כלפי התביעה כנגדה.

הדבר התחזק מתשובתו לשאלה האם יש לו חשבון בבנק בפועלים? כך השיב: " כן, אני חייב שם כסף הם אלצו אותי לקחת הלוואה של 80,000 ₪ לכסות הוצאות עתידיות שלי, בין היתר, היו לי חובות של הלוואה, נשאר לי שם כ- 20,000 ₪ ומינוס כ- 25,000 ₪ וקניות עתידיות שעשיתי בכרטיס אשראי עוד 30,000 ₪." רונן העיד שמצבו הכלכלי אינו משופר ולו חובות כלפי התובע.

...

בהינתן האמור לעיל, אני קובעת כי לשרון אין כל הגנה אפשרית כנגד התביעה.

אשר על כן, אני דוחה את בקשת רשות להתגונן של שרון והתובע רשאי להגיש בקשה למתן פסק דין כנגד שרון על יסוד כתב התביעה.

בנסיבות שלעיל, נדחית בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים והתובע רשאי להגיש בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעים על יסוד כתב התביעה.

זו בקשת הנאמנת לחייב את המשיבים ביחד ולחוד בכל חובות החברה בתוספת הוצאות ההליך, הן מכח חוק חידלות פרעון והן מכח חוק החברות, בטענה שהמשיב 3 פעל יחד עם המשיבה 2 באופן מכוון ליצור מסלול עוקף חובות, שבסופו פעילות החברה שבפרוק ממשיכה באמצעות צד שלישי, אולם נושיה נותרים מול שוקת שבורה.

בפירוט הטענות, טענה הנאמנת, שמצבה הכלכלי של החברה החל להתערער בשלהי 2019, ואל מול תביעת בנק הפועלים נערך הסכם פרעון, אשר המשיב 3 וערן הכט לא עמדו בו. בנק הפועלים נקט בהליכים כנגד החברה, המשיב 3 וערן הכט.

כספי ההשקעה של בעלי המניות האחרים הועברו לחשבון הבנק של העוסק המורשה שהיה בבעלותם המשותפת של כל בעלי המניות עד למועד הקמת החברה, ובעלי המניות לא הלינו על כך. המשיב 3 טען שהסביר לנאמנת שכל ציוד החברה נותר אצל מר הכט שהחליט לסגור את המשרד של החברה ולהחליף מנעול.

...

על כן אני דוחה טענה זו. על פי סעיף 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אם מצא בית המשפט שבעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד באופן המקים עילה לפיצוי תשלום או השבת הנכס לתאגיד, רשאי הוא להורות על פיצוי תשלום או השבת הנכס לתאגיד.

אכן, המשיב 3 הפר את חובתו כלפי החברה בפירוק, וזאת באמצעות המשיבה 1 שיש להרים את המסך לגביה, אך אני דוחה את טענתה של הנאמנת, כאילו יש לשום את הנזק שגרם המשיב 3 לחברה בפירוק ואת גזילת המוניטין והפעילות העסקית, כגובה החובות שנותרו לחברה בפירוק.

לפיכך, הצדדים יציעו בתוך 14 יום שמות של מומחים כאמור, ועדיף שיסכימו ביניהם, על מנת שאמנה מומחה לשומה זו. אני קובע תזכורת פנימית ליום 8.2.24, למתן החלטה.