מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת בנק דיסקונט בגין מעשי מרמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 19389-05-20 חי ואח' נ' גוממע ואח' מספר בקשה:13 לפני כבוד השופטת עינת רביד התובעים 1. חי נגיה 2. חליב יהודה 3. חליב מנשה 4. חליב אפרים 5. חליב מאיר 6. חליב יוסף 7. חלוב צימחוני 8. גלעדי אורית 9. חליב צדוק הנתבעים 1. כהן (גומע) יחזקאל 2. שלום תומר 3. שלום בר 4. עיזבון המנוחה נעימה חליב ז"ל 5. בנק דיסקונט 6. בנק פועלים פסק דין (בעיניין בנק דיסקונט)
באשר לטענה להעדר יריבות משיבים התובעים כי אף אם לא נטען בכתב התביעה לאחריות הבנק בגין מעשי המירמה, אין זה אומר כי לא קיימת לבנק אחריות כלפי צדדים שלישיים או בכלל.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת הבנק, ומורה על מחיקת התביעה נגדו, על הסף.
התובעים ישלמו הוצאות הבנק בסך של 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובענה הנה תביעה חוזית כספית ע''ס 1,485,332 ₪ במסגרתה טוענת התובעת כי חרף העובדה שסיימה את עבודות הבניה בפרוייקט וכך משווקת הנתבעת את הדירות בו, היא נמנעת מלעמוד בתנאי ההסכם בין הצדדים מיום 4.1.16 (להלן "ההסכם") לפיו על הנתבעת לשלם לה את התמורה החוזית על פי ההסכם בהתאם לשלב אליו הגיעה בסך 700,332,000 ₪ וכן עבור עבודות נוספות שביצעה התובעת במסגרת הפרויקט ולטענתה טרם שולמו בסך 785,000 ₪.
התובעת מפנה גם לפן המשפטי של הבקשה ויכולתה למנוע חילוט ערבות הבצוע שהיא ערבות אוטונומית בגין מעשי מירמה או נסיבות מיוחדות.
לטענתה, הערבות הבנקאית היא ערבות אוטונומית ובלתי מותנית המנותקת מעיסקת היסוד ובלתי תלויה בה. על כן הנתבעת אינה מחוייבת בתנאים כלשהם לשם ממושה ודי בפנייתה לבנק לשם כך. מניעת מימוש הערבות תתכן רק במקרי קיצון – חריגי מירמה ונסיבות מיוחדות.
רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר ואח', פ"ד נו(1) 529, 533 ; רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף ואח' נ' ירון עיון ואח', (ניתן ביום 1.9.09 ).
...
נראה כי לענייננו מתאימה האמירה שלהלן בעניין פרירון: "המקרה הנוכחי אינו שונה באופן מהותי ממקרים רבים אחרים שבהם כל אחד מן הצדדים לחוזה טוען כלפי משנהו: "אתה המפר". אף אם בית-המשפט מגיע למסקנה לכאורית כי אחד הצדדים הוא המפר, אין בכך על-מנת להוביל בהכרח למתן צו זמני שימנע מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית.
אשר על כן, אני מורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 1.5.19.
אני מחייב את התובעת בעלות הבקשה בסך של 5,000 ₪ אשר יועברו לידי ב''כ הנתבעת מן הפיקדון שהפקידה התובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתם, אילמלא הוקלט זיגלמן מודה מפורשות באזני מושיק במעשי המירמה שלו, ומאשר את טענת עפיה לפיה שולמו לו מאות אלפי ₪ על חשבון ההלוואות שנתן, בעוד שלפני רשמת ההוצל"פ טען כי לא שולמה לו אגורה שחוקה על חשבון החוב, אפשר והייתה מצליחה תוכניתו ליטול את דירת מגוריהם של עפיה.
בהתאם, ביום 26.8.15 חתמו עפיה על תוספת להסכם ההלוואה הראשונה, במסגרתה הילווה זיגלמן לתובעים סך של 406,000 ₪ (להלן: "ההלוואה השנייה") לסילוק השיעבוד שנירשם על הנכס לטובת בנק דיסקונט.
עפיה טוענים כי על ההלוואות חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות"), וכי ההלוואות נעשו בנגוד לחוק זה. טענות המבקשים בכתב ההגנה ובבקשה המבקשים הגישו כתב הגנה, ובקשה לסילוק על הסף, היא נשוא החלטה זו. ראשית טוען הכונס כי הוא אינו קשור לטענות המועלות על ידי עפיה בפרשת התביעה וכי התביעה אינה מגלה נגדו כל עילה.
עם זאת, וכפי שנטען עוד בכתב ההגנה, הוגשה בקשה לסילוק על הסף נשוא החלטה זו. דיון והכרעה הדיון בבקשה נחלק לשלושה עניינים: סילוק התביעה נגד הכונס על הסף; סילוק חלקים מהתביעה על הסף בשל העדר עילה; וסלוק על הסף של חלקים מהתביעה בשל מעשה בית דין כתוצאה מהחלטת הרשמת.
...
בסופו של דבר קבעה הרשמת: "טענות החייבים, באמצעות צד ג' (מושיק – ר.פ.א), המתייחסות למערך ההסכמי בינו לבין הזוכה, אינן בסמכות רשם ההוצאה לפועל וכל טענה שעניינה בחינת אופי ההסכם, מהותו וההתחייבויות במסגרתו, נדרשות בחינה בפני בית המשפט המוסמך לכן הטענות בעניין זה נדחות". כן קבעה כב' הרשמת כי מושיק טען לתשלומים שונים שנעשו, אותם היה לזקוף אותם על חשבון ההלוואות השנייה והשלישית וזאת בניגוד למצוין בקבלה ולפיה הכספים נתקבלו מאת חברת ליאם הפקות ובהתאם להסכם ההפקות.
בחשבונית/קבלה מספר 0004 מצוין, כי מדובר בתשלום "עבור ויתור על הזכות להפקת דיסק... החייבים, באמצעות צד ג' לא הציגו כל ראיה או עדות המוכיחה אופי התשלום השונה מזה הנקוב במסמכים, כאשר המבוקש הוא קיום הליך ברור באשר למהותו לתוקפו והמערך ההסכמי הקבוע בהסכם הראשון – ברור שאינו בסמכותו של רשם ההוצל"פ, לפיכך בפני מסמכים המעידים על תשלומים שבצעו שלא כנגד תשלומי ההלוואה שניטלו בהתאם להסכמים השני והשלישי... לפיכך טענת החייבים באשר להסכם הראשון והתשלומים שנעשו במסגרתו נדחות". בנוסף קבעה כב' הרשמת כי לא הוכחה בפניה טענת מושיק באשר להתחייבות של זיגלמן לדחות את גביית החוב עד לאחר סיום הליך פשיטת הרגל של מושיק.
לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לדחות את הבקשה של זיגלמן לסילוק על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב.2 לכתב הגנת דיסקונט ובו נטען להיעדרו של קשר סיבתי משפטי מחמת הטעם כי "לא היתה מוטלת על בנק דיסקונט חובה למנוע את אשמם של בעלי השליטה (חובה זו היתה מוטלת על הבנק המרכזי של אוקראינה) ולכן מעשי המעילה המכוונים של בעלי השליטה – קרי, אשמם המכריע – שוללים בהגדרה קיומו של קשר סיבתי משפטי". ראו גם סעיף 158 לכתב ההגנה לפיו "ככל שטענותיו של פריבטבנק כלפי קולומויסקי ובוגולובוב נכונות, הרי שקולומויסקי ובוגולובוב הונו גם את בנק דיסקונט וביצעו כלפיו מעשי תרמית, הפרו כלפיו חובות על-פי דין, עוולו כלפי בנק דיסקונט בגרם הפרת חובה, ונהגו כלפיו ברשלנוץ, בין היתר, בכך שלא גילו לו את העובדות הנטענות בכתב התביעה (ככל שהנן נכונות)" (וכן סעיף 159 ועוד).
אם כך, עיקר המעשה לא היתרחש בישראל, המדובר במעשים שנעשו בעקרם באוקראינה, הדין ככל הנראה יהא אוקראיני, העדים מרביתם אוקראינים, כפי שגילינו במהלך הדיון בבקשה מושא החלטתי, חלקם אף העידו בהיועדות חזותית, לפיכך, למרות התחושה שאינה נוחה בגין שימוש שנעשה בבנק במדינת ישראל לצורך פעולות מירמה נטענות הרי הזיקה לישראל אינה מבוססת דיה על מנת שביהמ"ש יקבע כי ישראל הנה הפורום הנאות לבירור התובענה.
...
לסיכומו של פרק זה, נוכח כל השיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בסכסוך שבין התובע לנתבעים 1-2.
התיישנות; סבורני כי טענת ההתיישנות נדונה לא מעט במסגרת החלטות קודמות הן בבקשה לסילוק על הסף והן בהחלטת בית המשפט העליון בערעור, כך שטענה זו לא עומדת לנתבעים במסגרת בקשה מקדמית עוד יותר מבקשה להיתר המצאה.
סוף דבר; לאור האמור אני קובעת: המסירה לנתבעים בישראל – אינה מסירה בהתאם לתקנות ולפיכך לא יכולה להיחשב כמסירה כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 23394-10-19 טרביה ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח' לפני כבוד השופטת קרן מרגולין-פלדמן התובע עומר אחמד טרביה הנתבעים 1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח' 2. יזיד גנאים 3. רואן גנאים 4. מוראד גנאים 5. רואן גנאים 6. טארק אמין נאסר 7. ראני אמין נאסר 8. בילאל עלי שעבאן 9. סמיר ח'לאילה (ניתן פס"ד) 10. ג'מל אבו ריא (ניתן פס"ד) 11. פאתן אבו ריא (ניתן פס"ד) 12. רנא טרבייה פסק דין
כן ביקש התובע לשמור לעצמו את הזכות לתבוע בהמשך בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו בעקבות מעשה המירמה המתואר, ואגב כך ביקש לפצל את סעדיו.
אחריות הבנק - נשאלת אם כן השאלה מהי האחריות המוטלת על הבנק למנוע את מעשי הגזל נשוא התביעה והאם פעל בהתאם לחובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע, למניעתם.
...
לסיכום הדברים אני קובעת כי הוכח לפניי כי יזיד, בעצמו ובסיוע בני משפחתו ומקורביו, מעל בחשבונו של התובע, תוך פגיעה באמון שרכש לו התובע, וכי גזל מחשבונו של התובע כספים סך כולל של 459,705 ₪, וגרם לתובע נזקים (שאינם קשורים בהוצאות ההליך כאן) בסך כולל של 224 ₪.
עוד אני קובעת כי הבנק הפר את חובותיו כלפי התובע לשמור על כספו ולעקוב אחר הנעשה בחשבונו תוך פיקוח אחר פעולות עובדיו, וכן אני קובעת כי התובע התרשל אף הוא בשמירה על כספו בהתאם לחובתו לעקוב אחר הנעשה בחשבונו, על אף משלוח דפי חשבון למענו הנכון באופן שראוי לייחס לו אשם תורם.
בהתאמה אני מורה להעביר את מלוא הכספים שבחשבון המעבר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתם שם (ועד ליום התשלום בפועל – לידי התובע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו