תביעת בנק בגין חשבון חח"ד

ככל שעסקינן במחלוקת הכספית נשוא תביעת הבנק והתביעה-שכנגד נגד הבנק נטענו שלל טענות על ידי צביקה, כפי ששגור בסכסוכים מדפוס זה. וכך צביקה בא חשבון עם הבנק, ככל שעסקינן במסגרות אשראי שלא הלמו את הסיכומים הנטענים.

בגדרה נמנו טענות אודות אובדן זכויות בנייה באתר עגנון, נזק כלכלי בגין ניהול לקוי של החשבונות כמפורט בחוות דעת "נצרים", נזק בשל הגבלת חשבונות בעקבות סרוב שיקים, נזק תדמיתי ועוגמת נפש, מימוש לא זהיר של הנכסים, ואף את מצבו הרפואי של יצחק ז"ל, תלו הנתבעים במחדליו של הבנק.

כל הסכומים האמורים ישאו ריבית מחושבת קונטוקורנטית בשיעור של 12.6% לשנה או בכל שיעור אחר שיהיה נהוג אצל הבנק בחשבונות חח"ד החל מיום 1.4.02 ועד ליום התשלום בפועל, כשהריבית תתוסף לקרן מדי כל שלושה חודשים או לפי בחירת הבנק במשך כל תקופה הפחותה משלושה חודשים שבגינה תותר על פי הדין צבירת ריבית ותישא אף היא ריבית כאמור.

...

ועוד הנני מחייב את הנתבעים הנ"ל, ביחד ולחוד, במלוא אגרת התביעה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. הנני דוחה את התביעה-שכנגד ב-ת.א. 10132/02.

הנני מורה לרשם המקרקעין לבטל רישום המשכנתא הנ"ל. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

בנוסף, הוגשה בקשת הצטרפות להליך מטעם בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), בגין נשיה נטענת בסך כולל של 126,944 ₪, שמקורה בחוב שצברה החברה הן בגין הלוואה שנטלה ולא פרעה והן בחשבון החח"ד. המבקשים לא הגישו עד כה תביעות נגד החברה, ואילו תביעתו של הבנק נגד החברה ונגד בעל השליטה בה תלויה ועומדת בבית משפט השלום (ת.א. 18372-06-21).

...

סעיף 18(א) לחוק קובע כי "מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 7 או 9, ייתן צו לפתיחת הליכים." משמע, די בכך שהתאגיד מצוי בחדלות פירעון ושאחד מנושיו מבקש צו פתיחה בהליכים נגדו, על מנת לבסס עילה למתן צו כאמור (הגם שלבית המשפט נתון שיקול הדעת שלא להורות על פתיחה בהליכים אם מתן הצו עלול כשלעצמו לפגוע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד).

אמנם, החברה טענה כי היא התמזגה עם הרוכשת, אלא שטענה זו אינה מבוססת ודינה להידחות.

סיכומו של דבר, נושים לחברה יש למכביר, וביניהם המבקשים והבנק.

הבנק העמיד את סכום התביעה על סך 302,411 ₪ על פי הפרוט הבא: יתרת חוב בחשבון החח"ד בסכום של 688 ₪ ויתרה בלתי מסולקת של הלוואה צמודת מדד, בסך של 301,723 ₪.

הטעם לכך הוא שחלק מתביעת הבנק, גם אם קטן, נובע מיתרה בלתי מסולקת בחשבון החח"ד. המערערים הלינו על כך שבשנים 1980-1979 נהג הבנק לזכות את החשבון בגין שיקים והפקדות במזומן לפי ימי ערך (ימי עסקים) המאוחרים מתאריך ההפקדה.

...

לא מצאנו להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית לפיה החשבון ישא ריבית זכות על פי נתוני בנק ישראל מיום 1.4.1980 עד 31.12.1983.

לבסוף, נדחית טענת הבנק בעניין זיכוי הלקוח בגין שיק שכובד בסך 1080 ₪ נכון ליום 25.3.1987.

סוף דבר: מסקנות והנחיות למומחה: פסק הדין המשלים יבוטל.

2.2 תביעת הבנק - תביעת הבנק הנה בגין יתרות חוב בחשבון חוזר דביטורי מס' 54600/25 של נתבעת 1, וכן בגין הלוואה שהועמדה לחברה ולא סולקה.

...

בנסיבות אלו אני סבורה כי מתקיימים התנאים הדרושים למילוי תקנה 159 לתקסד"א. לוקי לא טענה בכתב הגנתה כי המספר המופיע ביתרות החובה בחשבון החברה - שגוי, אלא העלתה טענות שונות לאופן יצירת החוב הזה הפוטר אותה מתשלומו.

העובדות להלן, בתמצית, עיקרי העובדות הדרושות לבירור העירעור: כאמור, גלאקסי ניהלה באחד מסניפי הבנק שני חשבונות שונים: חשבון מט"ח וחשבון חח"ד. (1) במסגרת תביעה שהגישה המשיבה כנגד גלאקסי ביום 4.7.85 הוטל-לבקשת המשיבה-עיקול על כל נכסיה של גלאקסי, לרבות הכספים הנמצאים ברשות הבנק; והודעה על הטלת העיקול כאמור נתקבלה אצל הבנק בו ביום.

(2) ואם כך הם פני הדברים, כי אז לא הייתה לגלקסי זכות, במועד העיקול, לתבוע מהבנק את מלוא יתרת הזכות שבחשבון המט"ח, מאחר שהבנק לא נתן הסכמתו למשיכת ההפרש; וזכות "מוגבלת" ומותנית כזו אינה זכות "בת עיקול" (ראה ע"א 323/80 הנ"ל, בעמ' 683-684).

...

סיווג הקיזוז כהוראה הקובעת את דרכי פירעון החובות ההדדיים תוך אצילת כוחו של החייב לנושהו לסלק את חיובו כלפיו, יביא למסקנה כי כוח הקיזוז של הנושה נובע מכוחו של החייב לסלק את חיובו.

מן הטעם הזה נראה לי כי אין מקום לנקוט דרך פרשנית המרחיבה את זכות הקיזוז מעבר לגבולות הברורים שנקבעו לה בסעיף 74 לפקודה".

פרופ' מאוטנר, בחיבורו הנ"ל, בעמ' 534, מקבל את הטענה כי הרחבת זכות הקיזוז הקבועה בסעיף 74 לפקודה מקטינה את מסת הנכסים שתעמוד לרשות הנושים אם לא יותר הקיזוז, אך חרף זאת הוא סבור שאין מניעה להרחיב את זכות הקיזוז הקבועה בסעיף 74: "הטעם לכך הוא, שמקום שמתקיימים בין נושה לבין חייב שהוכפף מאוחר יותר להליכי פשיטת רגל שני חובות ברי קיזוז, המצב הכלכלי האמיתי בין שני הצדדים הוא המצב המקוזז. לפיכך, הן מבחינת שני הצדדים עצמם והן מבחינת היחס שבין הנושה ובין שאר הנושים של פושט הרגל אין סיבה שלא לאפשר לנושה להפעיל את זכות הקיזוז כלפי פושט הרגל". הנמקה זו אין בידי לקבל.