כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת בני זוג נגד בעלת דירה בגין הפרת הסכם שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים התובעים 2-3 בני זוג שכרו דירת מגורים בתל אביב, בהתאם להסכם שכירות מיום 11.6.2018 (להלן: "הדירה" ו"הסכם השכירות", בהתאמה).
התובעים אשר הבינו כי נקלעו לסכסוך לא להם, בין דיירי הבניין לבין בעלת הדירה, הודיעו על ביטול הסכם השכירות ובסמוך ליום 17.8.18, פינו את הדירה ועברו לדירה אחרת.
התובעים טוענים כי יש לחייב את הנתבע בפצוי לתובעים 2-3 ללא הוכחת נזק בגין עוולת לשון הרע בסך 50,000 ₪ ופצוי לתובעים 1-2 בסך 50,000 ₪ בגין הפרת הפרטיות ובשים לב כי הפירסום לעניין אימוץ התובע 1, נעשה בצורה פוגענית ולא רלבאנטית.
הנתבע מאשר, כי פנה בשם נציגות הבית המשותף לאגודה לתרבות הדיור, בקשר עם מפגעים שיצרו התובעים, תוך שהפניה בעיקרה מכוונת כנגד בעלת הדירה ולא כנגד התובעים.
על בית המשפט לנהוג משנה זהירות קודם שיימצא כי הצגתה של דרישה, או העלאת טענה זו או אחרת כלפי דייר, באמצעות חברי נציגות, הממלאים תפקידם בהיתנדבות מתוך מטרה לפעול לטובת האנטרס של כלל בעלי הדירות בבניין, תהווה באופן מידיי, עילה לתביעה ופצוי מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע (ראו ת"א (ראשל"צ) 8474-05-13 שנבל נ' דוידוביץ (10.9.2015)).
הפרת חובה חקוקה ופגיעה בפרטיות הנתבע ציין במכתבו לדיירי הבניין כי היה לו עימות "עם הדייר שעל החוזה ועם בעלו ובנו המאומץ". אין ספק, כי מדובר בפרטים שאינם רלוואנטיים בעליל, לתוכן ונשוא הודעת הדוא"ל לדיירי הבניין וברי, כי לא היו צריכים להיכלל בדוא"ל. הנתבע נישאל והשיב: " ש. מה זה רלוואנטי היה לפרט בנו המאומץ?
...
אני לא בדיוק הערכתי את זה. זה שהבנת שזה לא בסדר הבנת בדיעבד אבל אתה מסכים איתי שלבוא לכתוב במכתב מה שכתבת לגבי בנו המאומץ זה לא רלוונטי ליתר הטענות שלך במכתב הזה שאתה שוטח אותם בפני הדיירים? אני מקבל את זה. אפשר היה לכתוב בלי המאומץ אבל אפשר גם היה להגיד לי בלי המאומץ".
בע"א 7703/10 ישועה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.6.2014) צוין, כי "ספק רב" אם מקום בו קיים הסדר חקיקתי, "אשר לפי פרשנותו ויישומו מקנה הגנה על הזכות החוקתית, קיימת הצדקה להכיר בעילה עצמאית יצירת הפסיקה". סוף דבר בהתחשב בשיקולים ובטעמים שמניתי לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעים 1 ו- 2 פיצוי בסך 7,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ענייננו בתביעה כספית לתשלום פיצויים על סך 79,075 ₪ בגין הפרת הסכם שכירות שבין התובעת לנתבעים, עזיבת המושכר עובר למועד סיום החוזה, אי תשלום מסי ועד בית, וכן תביעה לפיצויים בגין נזקים רכוש שנותרו בדירה.
העובדה שהצדדים הסכימו בעל פה כי בני הזוג הנתבעים יתגוררו בנכס, יוצרת את היחס החוזי הנידרש בין התובעת לשני הנתבעים, גם אם ההסכם בכתב נחתם עם אחד מהם, בשל טענות הנתבעים ליחסים עכורים ביניהם במשך בשנת 2014, אשר לא הוכחו ואינן רלוואנטיות להליך.
משלא הובאו ראיות על ידי הנתבעים כי פעלו לתשלום רכיב זה על פי ההסכם, ולא הביאו ראיות כנגד סכום החוב, חייבים הם לפצות את התובעת גם בגין רכיב זה. אינני מקבלת טענות הנתבעים לעניין השטר גופו.
...
משלא הובאו ראיות על ידי הנתבעים כי פעלו לתשלום רכיב זה על פי ההסכם, ולא הביאו ראיות כנגד סכום החוב, חייבים הם לפצות את התובעת גם בגין רכיב זה. אינני מקבלת טענות הנתבעים לעניין השטר גופו.
העובדה שלטענתה בעלה הוא שהתנהל מול התובעת, איננה מעלה ואיננה מורידה בהקשר זה. לסיכום, לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת חלקית – הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת פיצויים בסך של 16,800 ₪ (דמי שכירות עבור 4 לחודשים), 7,500 ₪ עבור תיקונים במושכר ותשלום עבור חוב לוועד בית על סך 5,945 ₪ - סך כולל של 30,245 ₪.
בהתאם, אני מורה על שפעול תיק ההוצאה לפועל, שמספרו 544599-09-18 לביצועו של שטר על סך 10,000 ₪, שמספרו מסתיים בספרות 937, משוך על ידי הנתבעת מס' 1 מחשבונה מס' 457426, בבנק דיסקונט, סניף קריית ים. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את יתרת הסכום על סך 20,245 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנת 2002 הגישו קרני ובני הזוג תביעה נגד התובע ואחרים, למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע הפר את ההסכם; לחייבו לרשום את הבעלות בדירה על שמם כשהיא נקיה מכל חוב, שעבוד ועיקול, ולמתן פסק דין הצהרתי לפיו הם אינם חייבים כל סכום בגין דמי שכירות ואף זכאים להשבת הסכומים ששלמו החל מיום 1.1.2001.
לטענת התובע בנסיבות בהן חלפו למעלה מ- 30 שנה מאז חתימת ההסכם והנתבע לא השלים את רישום הדירה ותשלום מלוא התמורה מכוח ההסכם, יש לקבוע: שההסכם אינו ניתן לבצוע ולפיכך בטל; תימחק הערת האזהרה אשר נרשמה על הדירה לטובת בני הזוג; התובע אינו נידרש להשיב את הסכום שקבל מכוח ההסכם וזאת נוכח הפרתו היסודית, וככל שיש להשיבו, אזי ההשבה תעשה בקיזוז מלוא הסכומים שהיה על הנתבע לשלם בגין דמי השכירות על פי ההסכם.
...
לכל האמור לעיל יש להוסיף כי בהתאם לסעיף 2ב' להסכם התשלום השני ישולם "ביום רישום הדירה בשמו של צד ב' (הרוכשים – ע' ר') בלשכת רישום המקרקעין". אף בפסק הדין בתביעת הרוכשים נקבע שעל התובע לרשום את הבעלות על שמם של הרוכשים בכפוף לתשלום יתרת התמורה.
מכאן, והיות והתובע היה בהליך פש"ר זכויות התביעה הוקנו לנאמן, והוא משיקוליו החליט שלא להגיש תביעה בעניין זה. סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך של 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לאחר הגשת התביעה על ידי דריה, הגיש אריה ואישתו, גב' שוש פרא, תביעה כנגד דריה ובן זוגה איוון, בין היתר בגין הפרת הסכם השכירות, הגשת תלונות שוא במישטרה, תקיפה ואיומים.
בכותרת המשנה נכתב בין היתר כי בית המשפט בכפר סבא "קבע כי בעל הדירה אשר עקב אחרי הדיירת במצלמות אבטחה הפר חוזה, הטריד מינית והוציא לשון הרע, וחייב אותו לשלם לשוכרת כ-50 אלף שקלים". בגוף הכתבה, צוינו פרטיהם של הצדדים, לרבות שמם ומקום מגוריהם, תמצית טענות הצדדים בהליך, וקביעות בית המשפט בפסק הדין, לרבות הסעדים שנפסקו.
...
דריה טענה, מנגד, כי בית המשפט קמא צדק, כי אין להתערב בקביעותיו ודין הערעור להידחות.
לאור האמור, אני סבורה כי הוכחה עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע ולא הוכחה כי מי מההגנות הנטענות עומדת לנתבע.
מנגד, הבאתי בחשבון כי עסקינן בפניה לרשות מוסמכת המורגלת בקבלת תלונות, ושיש בידה הכלים לבחון תלונות או התנגדויות המוגשות לה, כי לא מדובר בפרסום בתפוצה רחבה אלא באופן ממוקד, וכי בסופו של דבר לא חל עיכוב בקבלתה של דירה ללשכה.
לאור כל האמור לעיל, ובמכלול השיקולים הרלבנטיים, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עם השנים, נולדו לזוג שלושה ילדים, בשנים 1995, 1997 ו-1998 (הנתבעים 2-4) ובני הזוג פנו לזלמן ובעלי הנכס באותה עת, לסגירת מרפסת והריסת קיר פנימי, כדי לאפשר חדרים נפרדים לילדיהם ובקשתם נענתה בשלילה (נספחים 21-22 לתצהיר התובע 2).
מעמד הנתבעים בהסכם הפשרה כאמור, הסכם הפשרה הוא תולדה של תביעת הנתבעת 1 ובעלה ז"ל, הדייר הנגזר, נגד בעלי הנכס דאז.
בקשתם נענתה בשלילה ובני הזוג הגישו תביעה לבית הדין לשכירות (נספחים 23-27 לתצהיר התובע 2 להלן "התביעה לשפוץ הדירה").
הפרת הסכם השכירות למרות קבלת טענות התובעים לפינוי הנתבעים, אדון בקצרה, בטענה חלופית של התובעים, לפינוי הנתבעים עקב הפרת חוזה השכירות המקורי, עליו חתמה אם הדייר הנגזר ז"ל. סעיף 6 לחוזה השכירות, אוסר על השוכר לבצע שינויים בנכס ללא אישור בכתב של המשכיר.
...
הנתבעים ישלמו לתובעים דמי שימוש החל מיום 21.6.2021 ועד ליום הגשת התביעה בניכוי דמי השכירות ששילמו באותה תקופה.
בהקשר זה יש לקבל את בקשת התובעים וניתן להם היתר לפיצול סעדים בכדי שיוכלו לתבוע דמי שימוש ראויים ליתרת התקופה ועד לפינוים המלא של הנתבעים מהדירה כמבוקש בסעיף 78 לכתב התביעה.
הנתבעים ישלמו לתובעים, הוצאות המשפט כמפורט בסעיף 111 לסיכומיהם ושכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 36,000 ש"ח. זכות ערעור כדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו