המערערת מילאה בתקופה זו גם תפקידים ניהוליים ובכל מקרה בקשר לתפקיד קצין הציות נקבע כי ".... מדובר באחריות על הדרכת עובדים והטמעת ידע בתחום איסור הלבנת הון והוראות צרכניות ובקרות שוטפות על תקינות מסמכים וקיום הוראות הדין והנהלים במהלך הפעילות השוטפת, כאשר חלק מהבקרות השוטפות נערכות על ידי הממונים על התחום ואחריותו של קצין הציות לוודא קיומן של הבקרות על ידי הממונה. לנוכח העובדה שעיקר העבודה של קצין ציות הוא בבקרה שוטפת שנעשית ביחד עם הגורם המבוקר או הממונה, לא ניתן לראות בעבודה של קצין ציות כעבודת ביקורת העוסקת בבקורת לאחר מעשה, ומתבצעת באופן עצמאי ובלתי תלוי בגורם המבוקר. זאת ועוד. בהיתחשב בתפקידה הניהולי והבכיר של הנתבעת בסניף ברור כי העיסוק תחום הציות בכלל ובבקרות בפרט אינו מהוה את עיקר העיסוק ולא הובאה כל ראיה בדבר הקף העיסוק בתחום הציות".
ראיית חשבון במשרד קסטלמן (PWC) (2016-2017) – בית הדין קבע כי המערערת "... עסקה בייעוץ וסיוע לעסקים בקבלת מענקים והטבות מס מכח חוקי עדוד שונים. אין מחלוקת שבתקופה זו הנתבעת לא עסקה בעבודת ביקורת".
מתן שירותי ביקורת פנים לגופים שונים (2016 ועד היום) – ההעסקה בתקופה זו היתה מגוונת, ובכלל זה:
משרד רואי חשבון CPA (אפריל 2017 – מרץ 2019) - בית הדין קבע כי תקופת עיסוק זו לא יכולה לבוא בחשבון לצורך בחינת הניסיון המקצועי, שכן היא נעשתה בהיתנדבות ולא הוכח שזה היה עיקר עיסוקה אותה עת, וכלשונו "לפי דו"ח תקופות עיסוק של הנתבעת היא לא דווחה כעובדת על ידי משרד רו"ח CPA ומהחקירה הנגדית עולה שהיא גם לא נתנה למשרד שירותים כעצמאית ולמעשה היא לא קיבלה שכר או תמורה מהמשרד ולא העסיקה עובדים אלא סייעה למשרד בהיתנדבות למבקר מועצה אזורית בחבל מודיעין בהכנת דוחות ביקורת במסגרת הפרקטיקום של לימודי הבקורת... הנתבעת העידה כי באותה תקופה היא קיבלה כסף מעבודה במקומות אחרים, כך שברור שהיקף הפעילות של הנתבעת בפרקטיקום הייתה מוגבלת ומצומצמת ונקבעה על פי יכולתה להתפנות מעבודתה ומעיסוקיה האחרים ולפיכך אינה יכולה להחשב כעיקר העיסוק על פי דרישת חוזר המנכ"ל". כמו כן, קבע בית הדין כי יש קושי בהתחשבות בתקופת פרקטיקום כבאה במניין התקופות לצורך קביעת עמידה בתנאי הסף.
משרד רואי חשבון דראושה (ספטמבר 2017 – ספטמבר 2018) - בית הדין האיזורי קבע כי "מעדותו של רו"ח דראושה עולה שהנתבעת עבדה אצלו כמתמחה בחשבונאות ועסקה בבקורת חיצונית של דוחות כספיים של חברות ועמותות ו/או בהכנת הדוחות הכספיים. מכאן, שעבודת הנתבעת אצל רו"ח דראושה לא עסקה בעבודת ביקורת כהגדרתו בחוזר המנכ"ל אלא בעבודה הרגילה הנהוגה במשרדי רואי חשבון הכרוכה בהכנת דוחות כספיים ו/או בבקרה רגילה של הדוחות הכספיים שעיקר בדיקת נכונות הנתונים והצגתם בדוחות".
חברת טי. אן. טי. פרימיום בע"מ (9-12.2018) – בית הדין האיזורי קבע כי רק בארבעת החודשים שבין ספטמבר 2018 לדצמבר 2018 הועסקה המערערת כשכירה, ולכן ניתן להכיר כמקיימים את דרישת הניסיון המקצועי ככל שביצעה המערערת עבודת ביקורת בתקופה קצרה זו. ביחס לכלל התקופה המנויה במכתב ההמלצה שהוגש למועצה (המתייחס לתקופה שמשנת 2017 ועד מאי 2019) קבע בית הדין האיזורי כי "בשונה מאישור ההעסקה, על פי דו"ח תקופות עיסוק של המוסד לביטוח לאומי כמו גם עדות הנתבעת, התברר שהגב' חטיב הועסקה בתשלום במשך 4 חודשים בלבד, כאשר לטענתה לפני התקופה שבה קיבלה שכר, היא נתנה ייעוץ לבעלים בדבר ניהול סיכונים והכדאיות ברכישת החברה. מעבר לעובדה שאין להביא בחשבון תקופת הניסיון המקצועי עבודה שבוצעה בהיתנדבות כאמור לעיל. הייעוץ הכלכלי שנתנה הנתבעת לבעלי החברה, טרם רכישתה, אינה בגדר עבודת ביקורת. אין מדובר בעבודה עצמאית ובלתי תלויה ואין מדובר בבקורת לאחר מעשה ולראיה וגם הנתבעת עצמה הגדירה את הייעוץ שנתנה כ"עבודת מחקר".
נוכח הקביעה כי המערערת לא עמדה בתנאי הסף פנה בית הדין האיזורי לבחון את הטענה שיש לאפשר למערערת את המשך כהונתה בתפקידה, הגם שאינה עומדת בתנאי הסף, מכוח דוקטרינת הבטלות היחסית.
(א) צו גילוי מסמכים - ככלל, הקף שימוש בצו גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה קשור בטבורו לתכלית הגילוי המבוקש, ובהקשר זה – ומבלי למצות – ניתן למנות מספר תכליות שכיחות:
גילוי מסמכים רלבאנטיים להחלטה שלא צורפו לכתב התביעה וההגנה - במצב דברים זה נועד צו הגילוי לגשר על הפער בין החובות הדיונית המוטלות על הרשות המנהלית כבעלת דין בעתירות מנהליות עת היא מגישה כתב תשובה הכולל את המסמכים הנוגעים לענין, לבין נוסח כתב ההגנה שהוגש על ידה.
...
בית הדין האזורי דחה את הטענה וכך נאמר:
"בהתחשב בחשיבות של העמידה בתנאי הסף למשרה המהווה פגם מהותי היורד לשורשו של המכרז ומקל וחומר כשמדובר בתנאי סף סטטוטורי, אין מקום להפעלת תורת הבטלות היחסית, ואין מנוס מביטול המינוי של הנתבעת. באיזון האינטרסים שבין הפגיעה בנתבעת עקב ביטול המינוי לבין הפגיעה באינטרס הציבורי לשמירה והקפדה על עמידה בתנאי הסף העומדים בתכלית היסודות של דיני המכרזים, אנו סבורים שידו של האינטרס הציבורי על העליונה בפרט לאור אי הדיוקים שהתגלעו בין אישורי ההעסקה שהגישה הנתבעת למועצה ולמשרד הפנים כמפורט לעיל בנוגע לתקופת ההעסקה ולמעמדה אצל אותו מעסיק ואשר השליכו על התייחסותם לניסיונה המקצועי בתחום הביקורת. לא למותר לציין כי מכח מעמדו ותפקידו של מבקר פנים מצופה ממועמד למשרה זו להקפיד הקפדה יתרה על מסירת נתונים מדויקים ומלאים אודות ניסיונו המקצועי".
(ד) טענות הצדדים בערעור
לטענת המערערת, כבר בהזדמנות הראשונה נטען על ידה כי התובענה נגועה באי מיצוי הליכים שמחובת העמותה היה לנקוט בטרם הגשת תובענה, וכי היה עליה לפעול לפי סעיף 84 לצו המועצות המקומיות, כנוסחו דאז, והוא סעיף 26(ב) לצו המועצות המקומיות (שרות עובדים), תשכ"ב-1962.
יתר על כן, הלכה ולמעשה בחן בית הדין האזורי מחדש (de novo) את סוגית העמידה בתנאי הסף ומצאנו לאשר את מסקנותיו.
סוף דבר – אני מצטרף לעמדת חברתי השופטת אופק-גנדלר לפיה אין מנוס מדחיית הערעור.
סגן הנשיאה השופט אילן איטח
אני מצטרף לתוצאת פסק דינה המקיף ורחב היריעה של חברתי, השופטת חני אופק-גנדלר, לפיה המערערת לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ולכן בשקלול של כלל נסיבות העניין וחרף כישוריה של המערערת והזמן שחלף אין מנוס מביטול מינויה לכהונת מבקר פנים.
נציג ציבור (מעסיקים) דן בן חיים
לאחר עיון מעמיק בחוות דעתה המקיפה והיסודית של השופטת אופק גנדלר, מקובלת עלי התוצאה אליה הגיעו שלושת שופטי המותב, לפיה אין מנוס מדחיית הערעור.
אני סבור כי לנוכח השתלשלות העניינים בתיק זה, כמפורט בפסק דינה של השופטת אופק גנדלר, וריבוי העתירות שעניינן הליכי מכרזים ומינויים בשלטון המקומי, מן הראוי כי משרד הפנים - הרגולטור - ישפר את הליכי המעקב והבקרה שלו בתחום זה ויסייע בידי הרשויות המקומיות במתן כלים והכשרות לקיים הליכים אלה בהתאם לדרישות הדין והפסיקה, ובכך להמנע ממקרים מצערים כגון זה בעתיד.
סוף דבר
על דעת כלל חברי המותב הערעור נדחה בהתאם לאמור בסעיף 130 לפסק דינה של השופטת אופק-גנדלר.
