כעת טוען הנתבע כי אינו חייב לשלם לתובע שכר לימוד או דמי שירותים, כשלטענתו תשלומים כגון דא מנוגדות לחוזר מנכ"ל, טענה אשר אין לה בסיס, מקום שעסקינן בחובות משנת 2011/12+ 2012/13, דהיינו עובר לכניסתו של חוזר המנכ"ל לתוקף ומקום שמשך מס' שנים שילם הוא לתובע סכומים עבור לימוד ילדיו במוסד, דהיינו הוא ידע שתמורת הלימוד בבית ספר כגון דא יהא חייב בתשלומים כאמור לאור הסכמה ביניהם והטענה כעת שאין לחייבו בתשלומים מקום ששלחו את ילדיהם לבית הספר ולא טענו כל טענה לפני כן בעיניין, ודבר זה מגיע לכדי חוסר תם לב.
עניין דומה נידון ב עא (חי') 10232-09-13 המוטרנות היוונית הקתולית נ' מרואן עבוד
שם נקבע כי :
" בנסיבות אלה, טענת המשיבים, שאין לחייבם בתשלום שכר הלימוד, על רקע העובדה שאין בידי המערער 2 להציג אישור מנכ"ל, לפי סעיף 28(ג) לחוק פקוח על בתי ספר, מקום שקיימת לבית ספר לא רישמי הרשאה לחיוב בתשלום שכר לימוד, עולה כדי חוסר תום לב. לא ניתן להיתעלם מן העובדה, כי לאורך תקופה ארוכה של 3 שנים לא טענו המשיבים כל טענה, באשר לחיובים שחויבו בהם, והוסיפו לשלוח את ילדיהם ללימודים בבית הספר של המערער 2. למעשה, טענת המשיבים, ביחס לאי חוקיות החיוב, הועלתה על ידם רק לאחר הגשת התביעה כנגדם. סבורים אנו, כי היתנהגות זו, לפיה זכו המשיבים בקבלת השירותים למשך תקופה ארוכה, לא שילמו את חובותיהם ולא כפרו בעצם זכות החיוב, מגיע לכדי חוסר תום לב, אשר גם מכוחו ראוי לחייב את המשיבים בתשלום בגין השירותים שסופקו להם."
בהמשך פס"ד נקבע:
"יתר על כן, משנמנע משרד החינוך במשך עשרות שנים מקביעתם של קריטריונים לגביית שכר לימוד ולעריכת נהלים לשם הגשת בקשת אישור היתר, לאחר שניתן לבתי הספר המוכרים שאינם רישמיים במסגרת חוק לימוד חינם היתר לגביית שכר לימוד ודמי הרשמה ואלה נהגו כך מזה עשרות שנים, אין באמור כדי לשלול את חוקיותו של החיוב או לגרוע מחוקיות ההיתחייבות החוזית של הורי התלמידים כלפי בתי הספר המוכרים הלא רישמיים בגין שירותי החינוך שסופקו לילדיהם".
עוד יצוין שטענות הנתבע באשר לתשלומים מיותרים ביחס לדמי שירותים אף היא אין לה בסיס, מקום שטענת גביית יתר לא הוכחה ומקום שחוזר המנכ"ל לא חל בתקופת גביית אותם תשלומים שנטען לגביהם שהם מיותרים.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל.
כעת טוען הנתבע כי אינו חייב לשלם לתובע שכר לימוד או דמי שירותים, כשלטענתו תשלומים כגון דא מנוגדות לחוזר מנכ"ל, טענה אשר אין לה בסיס, מקום שעסקינן בחובות משנת 2011/12+ 2012/13, דהיינו עובר לכניסתו של חוזר המנכ"ל לתוקף ומקום שמשך מס' שנים שילם הוא לתובע סכומים עבור לימוד ילדיו במוסד, דהיינו הוא ידע שתמורת הלימוד בבית ספר כגון דא יהא חייב בתשלומים כאמור לאור הסכמה ביניהם והטענה כעת שאין לחייבו בתשלומים מקום ששלחו את ילדיהם לבית הספר ולא טענו כל טענה לפני כן בעניין, ודבר זה מגיע לכדי חוסר תם לב.
עניין דומה נידון ב עא (חי') 10232-09-13 המוטרנות היוונית הקתולית נ' מרואן עבוד
שם נקבע כי :
" בנסיבות אלה, טענת המשיבים, שאין לחייבם בתשלום שכר הלימוד, על רקע העובדה שאין בידי המערער 2 להציג אישור מנכ"ל, לפי סעיף 28(ג) לחוק פיקוח על בתי ספר, מקום שקיימת לבית ספר לא רשמי הרשאה לחיוב בתשלום שכר לימוד, עולה כדי חוסר תום לב. לא ניתן להתעלם מן העובדה, כי לאורך תקופה ארוכה של 3 שנים לא טענו המשיבים כל טענה, באשר לחיובים שחויבו בהם, והוסיפו לשלוח את ילדיהם ללימודים בבית הספר של המערער 2. למעשה, טענת המשיבים, ביחס לאי חוקיות החיוב, הועלתה על ידם רק לאחר הגשת התביעה כנגדם. סבורים אנו, כי התנהגות זו, לפיה זכו המשיבים בקבלת השירותים למשך תקופה ארוכה, לא שילמו את חובותיהם ולא כפרו בעצם זכות החיוב, מגיע לכדי חוסר תום לב, אשר גם מכוחו ראוי לחייב את המשיבים בתשלום בגין השירותים שסופקו להם."
בהמשך פס"ד נקבע:
"יתר על כן, משנמנע משרד החינוך במשך עשרות שנים מקביעתם של קריטריונים לגביית שכר לימוד ולעריכת נהלים לשם הגשת בקשת אישור היתר, לאחר שניתן לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים במסגרת חוק לימוד חינם היתר לגביית שכר לימוד ודמי הרשמה ואלה נהגו כך מזה עשרות שנים, אין באמור כדי לשלול את חוקיותו של החיוב או לגרוע מחוקיות ההתחייבות החוזית של הורי התלמידים כלפי בתי הספר המוכרים הלא רשמיים בגין שירותי החינוך שסופקו לילדיהם".
עוד יצוין שטענות הנתבע באשר לתשלומים מיותרים ביחס לדמי שירותים אף היא אין לה בסיס, מקום שטענת גביית יתר לא הוכחה ומקום שחוזר המנכ"ל לא חל בתקופת גביית אותם תשלומים שנטען לגביהם שהם מיותרים.
על כן, ומשעסקינן בסכומים שהינן עובר לכניסתו לתוקף של חוזר המנכ"ל, אני דוחה את טענות הנתבע ומחייב אותו לשלם לתובעת את סך תביעתה בסך של 12,155 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
