תביעת בית חולים המשפחה הקדושה נגד קופת חולים לאומית בגין התחשבנות רפואית

בית משפט השלום בחיפה ת"א 52049-04-13 קלעאני נ' מדינת ישראל ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כב' השופטת מירב קלמפנר נבון התובעים 1. עיזבון המנוח מאדי קלעאני ז"ל 2. יורשי המנוח מאדי קלעאני ז"ל ע"י ב"כ עוה"ד עאדל עלי הנתבעים 1. מדינת ישראל- משרד הבריאות ע"י ב"כ עוה"ד רפאל גלס ואח' 2. קופת חולים שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ עוה"ד הוד סוקול ושות' 3. מור המכון למידע רפואי בע"מ 4. מור- מאר בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד חיים זליכוב ואח' החלטה

זכות אשר תשלל ממנו עם פטירת המומחה ולפיכך על המבקש להוכיח עניין שברפואה להמציא חוות דעת נוספת מטעמו, תחת לזו של המומחה אשר נפטר, ראה בת.א (תל-אביב-יפו) 17914/05 קופת חולים לאומית ואח' נ' מרגלית צורני (11/09/2005) בעניינינו משנפטר המומחה מטעם המבקשים לאחר שהגיש את חוות דעתו נשללה למעשה הזכות הקיימת לצד שכנגד על פי דין להזמין את המומחה להחקר על חוות הדעת.

"... בית המשפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצרוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהיתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק. בהתקיים כל אלו, רשאי בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות, מכוח תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על מינוי מומחה רפואי מטעמו" רעא 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה ואח' (23/10/2012).

...

בהעדר הסבר מדוע מתקיימים מלוא התנאים, הרי שדין הבקשה, לטענת המשיבה 2, להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר המצורף ובנספחים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין המדובר במקרה אשר יש בו טעם מיוחד המוביל למתן פטור למבקשים מהגשת חוות דעת חדשה מטעמם בתחום האונקולוגי.

מכל הטעמים אשר לעיל, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 1237-05-15 מדינת ישראל נ' קדושי בפני כב' השופט בני שגיא המאשימה: מדינת ישראל – המחלקה לחקירות שוטרים ע"י ב"כ עו"ד הילה ירון-אדלמן הנאשם: איתמר קדושי ע"י ב"כ עו"ד משה אלון ועו"ד הישאם קבלאן גזר דין

הסנגור, עו"ד משה אלון, תיאר בטיעונו את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובקש ליתן משקל משמעותי לתרומתו במשך שנות התנדבותו הארוכות, לעובדה כי הוחזק תקופה מסוימת במעצר ובהמשך – כשנה בתנאי מעצר בית מלא; לבעיותיו הרפואיות, למחלת חמו ולמצבו הבריאותי של בנו (הוגשו מסמכים רפואיים).

בכתב אישום שהוגש נגדו ונגד אחרים, נטען כי הם ניצלו את שהותם בעיר כדי להיתנכל לתושבי העיר הערביים ולרכושם, לשדוד חנויות, לגנוב רכוש ולגרום נזק לכלי רכב.

בית המשפט העליון מצא לנכון, מטעמי שקום, להקל בעונשם של הנאשמים ולהעמידו, בהתאמה, על העונשים הבאים: 14 חודשים; 21 חודשים, 17 חודשים), תוך שציין כי: "עונשים אלה מצויים לדעתנו במסגרת מדיניות הענישה הנוהגת, מביאים בחשבון את גילם הצעיר, ועברם הנקי של המערערים ואת שקולי השקום הגבוהים – הנלמדים מן התסקירים החיוביים – ומשקפים את חלקם היחסי של כל אחד מהם בפרשה". נראה איפוא כי רף הענישה שהתוותה פסיקת בית המשפט העליון מחייב השתת עונשי מאסר, אולם התקופות קצרות באופן משמעותי מאותן תקופות להן עתרה התביעה.

(ו) נתונים אישיים, משפחתיים, ומצב בריאותי - בחנתי טיעוני הסנגור והאישורים שהוגשו, וראיתי ליתן משקל לאותם נתונים רפואיים העולים מהמסמך שנערך על ידי ד"ר אנטון וול מקופת חולים לאומית.

...

בחינת נסיבות המקרה והשוואה לענייננו מובילה למסקנה כי מדובר במקרה חמור יותר בנסיבותיו.

קביעת העונש המתאים - סיכום לאחר שבחנתי את הנתונים השונים, ראיתי להטיל על הנאשם עונש כולל באופן המתיישב עם הוראות סעיף 40יג לחוק העונשין.

לפניי תביעה כספית על סך 4,916,764 ₪ בגין מחלוקת בין בית חולים המשפחה הקדושה (להלן: "התובע") וקופת חולים לאומית (להלן: "הנתבעת") בעיניין היתחשבנות במתן שירותים רפואיים.

נוכח הסכמות אלה, שתי סוגיות נותרו במחלוקת: סוגיה ראשונה עניינה המחלוקת בגין ההיתחשבנות בשנים 2014 ו-2017 אשר נותרה בעינה כפי שתובא ביתר פירוט להלן.

...

לטענת התובע, הנתבעת לא הציגה ראיות כלשהן התומכות בטענתה לקיומה של הסכמה בדבר הפחתת פדיון בקרה בשנת 2014 ועל כן, דין טענות הנתבעת בעניין זה להידחות.

נטען כי במועד הגשת התביעה, טרם נעשתה התחשבנות סופית בנוגע לשנת 2017, הערעורים שהגישה הנתבעת טרם התבררו והוכרעו ועל כן, דין התביעה להידחות.

אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 2,670,056 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסכום של 130,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 200,000 ₪.