בתמצית אבהיר כי ההסדר הדיוני הושג, לאחר שכבר ניתן פסק דין במסגרתו נמחקה התביעה תוך חיוב התובעות בהוצאות (ראה פסק הדין מיום 17.1.2019), וזאת נוכח מחדליהן הדיוניים, ואף לאחר שבקשה לביטול אותו פסק דין, נדחתה גם היא על ידי כב' השופט שילה, כמפורט בהחלטתו מיום 25.2.2019.
ביום 7.7.2019, הוגשה הודעת התובעות, במסגרתה הן הבהירו כי הן קיבלו מחברת החשמל את כלל המסמכים החסרים, לרבות אותם חישובי כמויות חסרים לחשבון המצטבר האחרון אותו הגישה הנתבעת לחברת החשמל בקשר עם הפרויקט נושא התביעה.
כן הבהירו התובעות כי יתר המסמכים התומכים בחשבון הסופי אשר הוגש על ידן כבר הוגשו ומצויים בתיק בית המשפט, ולפיכך "...מצויים כעת בתיק בית המשפט הנכבד מלוא המסמכים מטעם התובעות התומכים בחשבון הסופי מטעמן".
בהמשך להודעה זו, ניתנה ביום 27.10.2019 החלטת כב' השופט שילה בדבר מינוי המומחה, המהנדס מר עמיחי גורי (להלן: "המומחה"), תוך שהובהר כי הצדדים יפנו למומחה בתוך 10 ימים במכתב משותף אשר אליו יצרפו את המסמכים הרלוואנטיים שכל אחד מהם יבחר, ויפרטו את השאלות הטעונות הכרעה.
...
גם הטענה לפיה לא ניתן לייחס את הסכומים אשר הועברו לנושים להסכם מחלף דרור, היא טענה שדינה להידחות כל זאת מקום בו הצדדים התקשרו בשני חוזים, ובשניהם נכלל הוראת קיזוז המאפשרת לנתבעת לקזז כל סכום שיגיע לקבלן ממנה, מכל סכום אשר יגיע לקבלן, אם וככל שיגיע (ס' 21 להסכמים).
מכל האמור לעיל עולה, כי בהינתן הסכומים ששולמו לנושי התובעת, ביחס לפרויקט מחלף דרור, קיימת יתרת חוב של הנתבעת כלפי התובעת, בסך של 127,567 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
סוף דבר:
אני מוצאת לאמץ את הנתונים הנקובים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, וזאת בכפוף לכך כי בגין פרויקט תחמ"ג איילון יופחת סך נוסף של 163,968 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
