תביעת ביטול הסכם חלוקת רכוש בין בני זוג לשעבר

בהסכם הגירושין הגיעו הצדדים להסכמות כוללות, לרבות באשר לחלוקת הרכוש ביניהם וקבעו כדלקמן: "8.1 מוסכם על הצדדים כי בכפוף לתשלום סכום האיזון לאשה כמפורט להלן, כלל הנכסים, הזכויות, הכספים, החברות ונכסי הנדל"ן, שלהלן, הן בארץ והן בחו"ל, יישארו בבעלות הבעל בלבד:

התובעת עותרת לבטל הסכם הגירושין שכן לטענתה הוא נחתם על ידה מחמת טעות, הטעה, עושק, חוסר תום לב וניצול קצוני של יחסי האמון שלה בנתבע, בעלה לשעבר, אשר הפר לחלוטין את האמון שנתנה בו. בכתב התביעה עותרת התובעת גם להורות על חלוקה שויונית של נכסי הצדדים נכון למועד הסכם הגירושין.

  הואיל וכאמור בעת אישור הסכם ממון בין בני זוג בוחן בית המשפט גמירות דעתם של הצדדים, קבעה ההלכה הפסוקה כי המדיניות השיפוטית הרצויה והראויה היא לצמצם היתערבות בהסכמי גירושין שאושרו כדין לאותם מקרים בהם מירב הראיות מצביעות על קיומו של פגם ברצון , משכך על הצד העותר לבטל הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין לעמוד בנטל ראיה גבוה במיוחד.

...

נוכח כל האמור, לא מצאתי כל חוסר תום לב בהתנהלות והתנהגות הנתבע.

נוכח כל האמור נחה דעתי כי התובעת הגיעה להסכמות שבהסכם מרצונה החופשי כמשמעו בדין – ולא מצאתי כל בסיס שבדין לבטול הסכם הגירושין.

סוף דבר – התובענה נדחית.

רקע והליכים קודמים המבקשת והמשיב הם בני זוג לשעבר שלהם שני ילדים משותפים, שאחד עודו קטין.

בהסכם נקבע, בין היתר, אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים, ובתוך כך הוסכם כי דירת המגורים המשותפת של בני הזוג תמכר, כי הכספים שיתקבלו תמורתה ישמשו לכסוי הלוואה שנטלו המובטחת במשכנתה, וכי היתרה תחולק ביניהם בחלקים שוים.

מכל מקום, כך נטען, אין להורות על עיכוב של קבלת חלקה של המבקשת בכספי תמורת המכר, משום שהיא אינה חייבת כספים למשיב והוא אף לא טוען כך. המבקשת טוענת עוד כי יש להעדיף את פירוק השתוף בכל נכסי הצדדים יחד, להבדיל מפירוק שתוף בנכס ספציפי, וזאת גם כאשר מדובר בתביעה לביטול הסכם, שלכאורה הביא לסיומן את שאר המחלוקות הרכושיות בין הצדדים.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנוסף, לא התרשמתי כי יש בקביעתו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע למועד ולאופן פירוק השיתוף בדירת המגורים כדי לגרום למבקשת עיוות דין חמור, וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו עיכוב ביצוע.

הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם שני בנים קטינים.

ההליכים המתוארים נדונו במאוחד וביום 9.5.2017 הורה בית המשפט קמא על מתן תוקף של פסק דין ל"הסכם שלום בית ולחילופין גירושין וחלוקת רכוש" שנחתם בין הצדדים (להלן: ההסכם).

ניסיונות הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם לא צלחו ובחודש אוקטובר 2017 הגיש המשיב תביעה לביטולו של ההסכם, וזאת בטענה שהמערערת נהגה בחוסר תום לב בשלבי כריתתו וביחס לכוונתה לקיימו.

לאחר מכן הוגשה חוות דעתו של רואה החשבון מטעם בית המשפט ונתגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר אופן ביצוע איזון המשאבים וחלוקת הרכוש ביניהם.

...

בנסיבות אלה הורה בית המשפט על אתר כי "משכך ומשלא היה די לצדדים בשלוש וחצי שנים של ניהול הליכים מיותרים אשר התחילו בשקרים בוטים מצידה של [המערערת] ואין דרך לומר דברים בצורה אחרת וקלה יותר נראה שאין מנוס אלא לקבוע תיק זה להוכחות". בהחלטתו קבע בית המשפט כי דיון ההוכחות יתקיים ביום 2.6.2020.

אכן, לא אחת נפסק כי לצורך ניהול יעיל של ההליך עשוי השופט היושב בדין להביע במהלך ישיבת קדם המשפט דעה – בזהירות ובמתינות המתבקשים – לגבי השאלות שבמחלוקת, ורק במקרים חריגים שבהם התבטאויות בית המשפט הן בעלות אופי מובהק ונחרץ עד כי יש בהן כדי להוליך אל המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצדו, יוביל הדבר לפסילת המותב (ע"א 820/19 בית בלב בע"מ נ' עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, פסקה 4 (7.2.2019); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180 (2006)).

בנסיבות אלה, אין מנוס מהעברת הדיון בהליכים דנן לשמיעה בפני מותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק.

אשר על כן, הערעור מתקבל וההליכים יועברו לדיון בפני מותב אחר, כאמור.

במידה וההסכם לא בתוקף מהו חוב הכתובה, מזונות הבת וחלוקת הרכוש בין בני הזוג.

ביטול הסכם הגירושין כאמור השאלה המקדמית העומדת בפני בית הדין היא תוקפו של הסכם הגירושין שנחתם בין בני הזוג אשר לטענת האשה נחתם על ידה היות והופעלה נגדה אלימות.

יש לציין שבכתב התביעה לגירושין שהוגש על ידי האשה, האשה היא זו שטענה שהבעל בוגד בה. בית הדין מתפלא על היתנהגות זו של הבעל שמוכן לשקר והטיל רפש באישתו לשעבר שמוחזקת כבת ישראל כשרה.

ויתכן שלכך התכוונו בפד"ר חלק ג שהובא לעיל, ואינם חולקים על מה שכתוב בדברי הגאונים, אלא סוברים שעצם החתימה על ההסכם הווי ראיה שיש מחילה על כל התביעות, וכפי שכתבו בעמוד 161 אות ד' וזה לשונם: עיקר דין מחילה אינו תלוי בלשון שאמר אלא אם הדברים נראים ומוכיחים שמחל או לא. עוד יש לציין שבלשון ההסכם יש ריבוי: "לא יהיה כל תביעה לרכוש כספים או כל תביעה אחרת שלא פורטו וכו'" ונראה שלשון "כל תביעה אחרת" אחרי שצוינו בפרוש הרכוש והכספים, באה לרבות כל דבר - כולל הכתובה, ולהדגיש את המחילה על כל הדברים.

...

אבל הדברים לא הוכחו, ועוד, שכבר נכתב לעיל שבתסקיר הרווחה צויין שהיתה אלימות הדדית, ואם כן מדי ספק לא יצאנו האם בתביעה לגירושין הפסידה האישה כתובתה או לא, ובודאי שיש לצרף זאת לכל האמור לעיל.

מסקנות התביעה לביטול ההסכם נדחית.

תביעת האישה לחיוב האיש בכתובה נדחית.

לפני שתי תביעות הדדיות בין בני זוג לשעבר (יכונו להלן בפסק דין זה ולמען הנוחות: "התובע", "הנתבעת", וגם "האיש", "האשה", בהתאמה), כמפורט להלן: תמ"ש 58126-10-20: תביעת האיש לביטול הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים ואושר על ידי בית המשפט.

טענות האיש בתמצית האיש עותר לביטול הסכם הגירושין ולחילופין על פתיחתו לצורך עריכת חלוקת רכוש שויונית בין הצדדים, לאור פגמים ברצון בכריתתו של ההסכם וכן לאור הפרתו על ידי האשה.

...

מכל הטעמים לעיל, תביעת האיש לביטול הסכם הגירושין נדחית.

תביעת האישה להליכי ביצוע ההסכם: נוכח הכרעתי ולפיה תביעת האיש לביטול ההסכם נדחית, ובשים לב שטענות ההגנה של האיש בתביעה להליכי ביצוע כרוכות אחר טענותיו לביטול ההסכם, מצאתי כי דין תביעת האישה להתקבל.

סוף דבר תביעת האיש (תמ"ש 58126-10-20) נדחית.