תביעת ביטוח רכב מסחרי בגין גניבת משאית

המערערת הגישה לבית המשפט קמא תביעה לפיצויים בגין גניבת משאית שהייתה בבעלותה.

באשר לתביעה נגד סוכנות הביטוח צוין כי לא הובהר די הצורך על מה היא מבוססת; כי ככל שהטענה היא כי סוכנות הביטוח לא שלחה את הפוליסה הרי שטענה זו נסתרה ומכל מקום אף לשיטת המערערת חובת המשלוח חלה על המבטחת ולא על סוכנות הביטוח; כי אם הטענה היא שהיה על סוכנות הביטוח לוודא שהמערערת אמנם הבינה את תוכנה של פוליסת הביטוח לרבות הוראות ההחרגה, המערערת לא הראתה מה הבסיס בדין לחובה זו; וכי אף אילו הוכח קיומה של חובה כזו ספק אם היה מקום להחילה בנסיבות המקרה שכן המערערת היא חברה המחזיקה בשישה כלי רכב מסחריים אשר כולם מבוטחים באמצעות אותה פוליסה, כך שחזקה היא שהיא בקיאה בכל הקשור בביטוח אותם כלי רכב.

...

איננו רואים סיבה למנוע את צירוף פסק הדין, בפרט משזה ניתן לאחר הדיון בפנינו, ומכל מקום לא מצאנו כי יש בו כדי לשנות מהתוצאה אליה הגענו.

הערעור מתקבל, אפוא, לפי האמור לעיל.

המערערת תשלם לאיתוראן שכ"ט והוצאות בגין ההליך בשתי הערכאות בסך כולל של 15,000 ש"ח. המזכירות מתבקשת להעביר אל איתוראן סך 15,000 ש"ח מתוך העירבון שהפקידה המערערת ואת היתרה תחזיר למערערת.

עורך-דינו של חתנו יצר עמו קשר ובקש שלא להגיש תביעה על-פי הפוליסה, מאחר והרכב "אמור להמצא תוך ימים ספורים". לאחר שנודע לתובע מפי עורך-הדין ומפי המישטרה כי הרכב לא נמצא, הוא הגיש ביום 15.3.2015 לנתבעת את תביעתו לתגמולי ביטוח בגין גניבה.

הוא קבע כי "במקרה הנידון נראה, כי נטילת רכב לשימוש זמני על ידי בחור צעיר מאביו, כשאותו בחור מתגורר בבית יחד עם האב, לא תיחשב גם בעיני 'האדם המסחרי הרגיל' כגניבה". בת"א (שלום נצ') 2005/01 עזאיזה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.8.2002) (להלן: עניין עזאיזה) נטל אחיין את מפתחות הרכב שדודתו השאירה על השולחן בעת שבאה לביקור, נהג ברכבה וגרם לתאונה.

בעיניין קליגר נוצרת "היתנגשות" בין שני המבחנים - הפעלת "מבחן ההסכמה" מביאה לדחיית הטענה של "גניבה", ואילו הפעלת "מבחן הקרוב" מביאה לתוצאה הפוכה, מאחר ועובד המוסך שנטל את המפתחות של הרכב הנו "זר". בעיניין גרביאן אחיו של עובד המבוטח ואותם אחרים שחברו אליו וגנבו את המשאית, הנם "זרים" (על-פי "מבחן הקרוב") ולפיכך, מדובר ב"גניבה".

...

לטענת התובע, ביום 25.12.2014 הוא נעתר לבקשת חתנו, אדוארד, ומסר לידיו את הרכב, לתקופה של שבוע ימים.

מאחר והתובע נעתר לבקשת חתנו לקבל את מפתחות הרכב, הרי, על-פי "מבחן ההסכמה", אין מדובר ב"גניבה".

לאור המסקנה אליה הגענו, על-פי שני המבחנים שהוצעו לעיל, אין מדובר ב"מקרה ביטוח" של "גניבה". לפיכך, דין התביעה להידחות.

אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ב"כ המבקש הפנה לפסיקה המועטה שמתייחסת לנושא ה"ביטוחים אישיים" והוא מבקש ללמוד ממנה כי יש לפסוק כי ענף 61 – ביטוח רכב מסחרי מעל 3.5 טון (אוטובוסים ומשאיות) של מבוטחים שהם חברות, ויש ברשותם יותר מכלי רכב אחד – נכלל בהגדרת "ביטוח אישי" לפי תקנות הפיקוח.

" בע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג פ"ד מו(1) 756 (1992) היתייחס בית המשפט לתכליתו של סעיף 28א בראשיתו, וקבע כי אינו חל באותו עניין, ב"כ המבקש לומד מכך כי הסעיף לא הוחל משום שהתביעה הייתה בגין פוליסת "כל הסיכונים". בתא (ת"א) 15091/07 ללי פופ יבוא ושיווק מתנות בע"מ נ' הראל בע"מ (31.3.2008) תבעה חברת ללי פופ מהמבטחת, תגמולי ביטוח בגין משאית שנגנבה ממנה.

...

המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ המבקש בסך 1,401,013 ₪.

המשיבה תשלם גמול בסך 100,000 ₪ כגמול מיוחד למבקש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק.

כן ציין שהמעביד תבע את הנאשם בתביעה אזרחית ועל כן מלבד עגמת הנפש לא נותר למעביד נזק כלשהוא מה גם שהמשאית הייתה מבוטחת.

ראשית, מדובר ברכב מסחרי בשווי 350,000 ₪, אשר שימש לעבודה והנזק בגין גניבתו רב יותר.

ג'אבר אשר לא היה עובד של החברה ועל כן הורשע "רק" בגניבת רכב, אך לצד עבירות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח רכב, בשל נהיגתו במשאית במסגרת הגניבה, נדון ל-12 חודשי מאסר, בשים לב להרשעה קודמת שלו במספר עבירות.

...

תיק זה עוסק בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח על סך של- 284,000 ₪, אשר הוגשה בגין גניבת משאית של התובעים.

על פי ה"הגדרות לפרקים ב – ה" שבז'קט הפוליסה הרלוואנטית [פוליסה לביטוח כלי רכב למעט כלי רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון (מהדורת ינואר 2007) – צורפה להודעת ב"כ הנתבעת מיום 31/03/2020], "מקרה הביטוח" הוגדר כ"אובדן או נזק שניגרם כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים כמכוסים בפרקי הפוליסה בתקופת הביטוח בקשר עם הרכב הנקוב ברשימה" (עמ' 9 לז'קט הפוליסה).

...

סיכום מאחר ואין מחלוקת כי מיום התגבשות מקרה הביטוח ועד להגשת התביעה מושא תיק זה עברה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, ומאחר והתובעים לא הוכיחו את החריגים להתיישנות שנטענו בתגובותיהם, וכאמור לעיל לגבי התנהלות חקירה משטרתית לא הוכיחו בכלל קיומו של חריג מוכר שכזה, אזי המסקנה היא שעילת התביעה התיישנה.

אשר על כן, אני מקבל את בקשת הדחייה ומורה בזאת על דחיית התביעה מחמת התיישנותה.

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 3,500 ₪.