שתי שאלות מרכזיות מחייבות הכרעה בהליך הנוכחי:
נסיבות תאונת השרשרת - האם רכב מס' 3 הצטרף לתאונה קיימת - כלומר האם התחרשה תחילה תאונה בין רכב מס' 2 לרכב מס' 1, ורק לאחר מכן פגע רכב מס' 3 ברכב מס' 2, או שמא רכב מס' 2 הספיק לבלום מבלי לפגוע ברכב מס' 1 ורק לאחר מכן רכב מס' 3 פגע ברכב מס' 2 והדף אותו אל עבר רכב מס' 1 (מספרי הרכבים להלן הוא כמתואר בתשריט הבא וזאת מטעמי נוחות).
בהליך שלפני נמחקה המבטחת של רכב מס' 3, ולא הוגשה נגדה הודעה לצד שלישי, זאת לאחר שהמבטחת הסירה כסוי בטוחי, ולאחר שהמבוטח חתם על כתב, בו ויתר על כל טענה או דרישה כלפי חברת הביטוח בעקבות התאונה הן לנזקים שנגרמו לרכבו והן בעקבות דרישת פיצויים מצד שני כלי הרכב האחרים המעורבים בתאונה (ר' נספח בעמ' 18 לכתב הגנה של חברת אי. די. אי, לפני שנמחקה מההליך).
בעיניין זה לא הייתה מחלוקת כי המבוטח (אביו של הנתבע 3 ובעלה של הנתבעת 4 שהוא גם עו"ד ומי שבעבר שימש כחוקר בחברות ביטוח – כפי שעולה מדוח החקירה) חתם על הסכמה מפורשת בה הוא מסיר כל טענה לכסוי בטוחי נגד חברת הביטוח מטעמו בעקבות אותה תאונה (ר' כאמור טופס ויתור עליו חתם בעמוד 18 לכתב ההגנה של חברת ביטוח ישיר, אי די אי, זאת לפני שנמחקה מהתביעה).
...
הנתבע 3, מר איאד, הוא בנה של הנתבעת 4, ואין חולק כי חברת הביטוח של רכב מס' 3 הסירה את הכיסוי הביטוחי לאחר שהגיעה למסקנה כי הנתבע 3 הוא זה שנהג ברכב.
לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובתמונות הנזק, עולה כי הערכת הנזקים סבירה, אין מקום להתערב בממצאי השמאי ומסקנותיו לא הופרכו, ועל כן יש לאמץ את מסקנותיו.
התוצאה
אני מקבל את התביעה נגד הנתבע 3, מר איאד עוסמאן, ומחייב אותו לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
15,753 ₪ - סכום התביעה.
התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית כאשר מצאתי לחייב את הנתבעים 3 ו-4 לשלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪ שכן התובעת הגישה את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 לאור טענות הנתבעים 3 ו-4.
