מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ביטוח נגד מל"ל להחזרת סכומים ששולמו ביתר

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטענה כעת היא כי הסעד הרלוואנטי שנותר לאחר החלטת הנתבע מיום 21.5.2020 מקורו בעילה נזיקית בשני עניינים: סכומי הכסף המגיעים לתובע בגין גמלת אזרח ותיק ממאי 2014 ועד ליום 1.6.2019 וכן סכומי הכסף שנאלץ התובע להוציא לשם רכישת ביטוח בריאות במסלול המיועד למי שאינו תושב ישראל.
בשים לב לתכלית החקיקה, גדר סמכותו של בית הדין כפי שנקבע בסעיף 391(א) לחוק הביטוח הלאומי ובסעיף 24א(5) לחוק בית הדין לעבודה עניינו בתביעות הזכאים לגימלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי ובתנאי הזכאות בחוק זה. עוד נקבע כי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה טומנת בחובה אפשרות לפסוק בתביעות מבוטחים כנגד המוסד לביטוח לאומי מכוח עילות תביעה שהן עצמאיות וחיצוניות לגמרי לזכאות מכוח החוק, כגון מכוח פקודת הנזיקין.
ב- רע"א 9124/09 המוסד לביטוח לאומי נ' אלה צימבלר (21.3.10), נידונה שאלת הסמכות העניינית לדיון בתביעה להשבה כספית של קצבת הבטחת הכנסה, אשר לפי הטענה שולמה ביתר וקוזזה מתוך קצבת הילדים.
...
במקרה דנן, באתי לכלל מסקנה כי התביעה הנדונה אינה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, ואני מורה על העברתה לבית האזורי לעבודה בתל אביב, שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה של חברת בתי זקוק לנפט בע"מ (בז"ן) כנגד המוסד לביטוח לאומי (המוסד) להשבת דמי ביטוח לאומי.
בין היתר נקבע בעיניין מד"א בעליון כך: "קביעתו של בית המשפט המחוזי כי התביעה לא היתיישנה נשענה על שלושה אדנים. הקביעה לפיה המל"ל מושתק בהשתק שפוטי מלטעון לתחולתו של חוק ההתיישנות נוכח העובדה שעמדה זו נטענה על ידו בתיק אחר בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 1844-09-10). השני, כי המל"ל הודה בקיום זכות. זאת נוכח מכתביו למד"א ולמעסיקים נוספים, מהם עולה הודאתו של המל"ל בגביית יתר ומחוייבותו להשיב את תשלומי הביטוח ביחס ל"כל התקופות" בהם נגבו תשלומים אלה.
ביום 18.3.02 השיב המוסד במכתב כדלקמן (נספח 18 לתביעה): "הבקשה שהגשתם כוללת סכומים ששולמו בגין הלנת גימלה ועמלות שהמוסד שילם לכם ואנו מניחים כי לא שילמתם דמי ביטוח מסכומים אלה.
...
אני דוחה את טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי המל"ל, וקובעת כי התביעה לא התיישנה ביחס לכל התקופות המנויות בה. אני דוחה את טענת התובע לתשלום ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, וקובעת כי תשלומי ההשבה בהם יחויב המל"ל כפופים להוראת השערוך שבסעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי כפי נוסחו שהיה בתוקף עד לשנת 2012.
סוף דבר בהמשך לדיונינו לעיל, מצאנו כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
מעבר לדרוש בחנו אם בז"ן כלל הוכיחה ששולמו על ידה דמי ביטוח ביתר בתקופה שבמחלוקת ומצאנו כי התשובה לכך שלילית.
על רקע מסקנות אלו, דינן של יתר טענות בז"ן, ביחס לקיזוז חובותיה על פי ביקורות הניכויים שנערכו במהלך השנים והפחתת הקנסות שהוטלו עליה בהתאם, אף הן להידחות.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת דיון זה הוסכם כי הואיל ונותרו עניינים עובדתיים הטעונים הבהרות ובדיקות נוספות, ובהנתן הערת בית המשפט שלפיה הכרעת המוסד לביטוח לאומי צריכה להנתן לאחר בחינה מהותית של המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת שאלת התקיימות יחסי עבודה, יש להחזיר את עניינו של המבקש לבדיקה מחודשת של פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי.
בנסיבות אלה, עתר המבקש לקבוע כי בהיעדר ראיות שיסתרו את בקשתו לפיה הוא עומד במבחנים להגדרת עובד, ולאחר שהמוסד לביטוח לאומי השתהה משך זמן ניכר בטיפול בתביעתו, ובשל המנעות פקיד התביעות מבחינה עניינית ומהותית של מסגרת ההעסקה בחברה, יש להעתר לבקשה ולהורות למוסד לביטוח לאומי לשלם למבקש את מלוא זכויותיו כעובד של החברה.
לחלופין טוען המוסד לביטוח לאומי כי ככל שייקבע כי אמנם מתקיימים יחסי עבודה, הרי שבהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעיניין כותה, יש ליישם את "הגישה החישובית" ולהורות כי המבקש קיבל את זכויותיו הסוציאליות ולא נותרה גמלה לתשלום, זאת בהנתן הצורך לקזז את הסכומים ששולמו לו ביתר כעצמאי, לעומת השכר שהיה משתלם לו אילו היה מועסק כעובד שכיר.
במובן זה, כך נקבע, הבקורת על פקיד התביעות אינה ביקורת "ערעורית", כי אם דיון ראשוני בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי, שבמסגרתו על העובד לשכנע כי הוא זכאי לגימלה, כך שבית המשפט אינו בוחן את החלטת פקיד התביעות ב"משקפי" ערכאת ערעור, אלא עליו לקבוע ממצאים ולהכריע בעצמו האם לעובד זכות לגימלה, אם לאו (שם, פיסקה 30).
...
בנסיבות אלה, עתר המבקש לקבוע כי בהעדר ראיות שיסתרו את בקשתו לפיה הוא עומד במבחנים להגדרת עובד, ולאחר שהמוסד לביטוח לאומי השתהה משך זמן ניכר בטיפול בתביעתו, ובשל הימנעות פקיד התביעות מבחינה עניינית ומהותית של מסגרת ההעסקה בחברה, יש להיעתר לבקשה ולהורות למוסד לביטוח לאומי לשלם למבקש את מלוא זכויותיו כעובד של החברה.
 סיכום: בנסיבות המקרה שלפנינו, חרף העובדה שבפן הפורמלי, הוגדר המבקש במסגרת הסכם השירות כקבלן עצמאי, תוך שלילת יחסי עבודה בין הצדדים, סבורני כי על הצד המעשי, בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה, נראה כי מתכונת העסקתו של המבקש נוטה – על צד העיקר – יותר לכיוון ההגדרה של יחסי עובד-מעביד.
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי עלה בידי המבקש להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי שימש כעובד של החברה.
סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, הבקשה מתקבלת, ובהתאם אני קובע כי המבקש שימש עובד החברה לשעבר, עובר לכניסתה להליכי חדלות פירעון.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש בחודש אוקטובר 2021 תביעה בסדר דין מהיר בסך 31,000 ₪ נגד בנק דיסקונט והמוסד לביטוח לאומי (מזונות) [להלן גם: "המל"ל").
נקבע בסעיף 16 להחלטת בית משפט השלום: "אין מחלוקת כי לבית המשפט זה ישנה סמכות לידון בתיק, אולם הסמכות הייחודית והמתאימה ביותר קבועה בחוק ובתקנות אשר צויינו לעיל ומהם עולה כי הסמכות לידון בהליך שמקורו דמי מזונות, הוא של רשם ההוצאה לפועל." לפיכך נקבע בסעיף 18 להחלטה: "בנסיבות העניין ובשים לב למחלוקות לעניין הסמכות המהותית וכן בנוגע לתשלום ששולם ביתר, מורה, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים, על העברת התיק לכבוד רשם ההוצאה לפועל". התיק הועבר כאמור ללישכת ההוצל"פ ולא נפסקו הוצאות.
בית משפט קמא לא קבע כי אין סמכות לבית משפט השלום אלא מצא כי לדעתו הערכאה המתאימה ביותר לידון היא לישכת ההוצל"פ. בחינת סמכות עניינית לא נעשית לפי מבחן התאמה - "מי מתאים יותר". בענייננו, לא מתקיימים תנאים המאפשרים לרשם ההוצל"פ להורות על השבת כספים לפי סעיף 20 (ב) לחוק ההוצל"פ: 1) "שולם סכום כסף בטעות..": רשם הוצל"פ מוסמך לתקן טעות אך לא להכריע בשאלה המשפטית האם קיימת טעות.
...
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

השבת הסכומים ששולמו ביתר תעשה מתוך התשלום האחרון שחב הנתבע לתובעת בהתאם לפסק הדין לאיזון המשאבים.
קצבת הילדים ומענק לימודים שישולמו בעד הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי ישולמו לידי הנתבע.
כנגד הנתבע הוגשה תביעה לחיובו במזונות הקטינים בסך של 40,000 ₪ לחודש בקירוב.
...
אך בסיפה של סעיף 5 להחלטה נקבע כהאי לישנה: "אם יקבע בסופו של דבר שיש לחלק בין הצדדים את הנשיאה בצרכי הקטינים באופן אחר הרי שניתן יהיה לדון אף בתחולה רטרואקטיבית של הקביעה כאשר ההתחשבנות תעשה אף מרכוש הצדדים". ביום 1.8.21 הודיעה המומחית שבשל התנגדות הצדדים לקבל עזרה אין עוד טעם בליווייה ובהדרכתה.
לאחר שנתתי דעתי לכל הנסיבות והשיקולים דלעיל ומכח שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט מצאתי להורות שההשבה תהיה חלקית.
סיכומו של דבר, הריני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לידי התובעת בעד השתתפות בהוצאות תלויות שהות ומדור של הקטינה ג' סך של 1,700 ₪ לחודש, החל מחודש 2/22.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו