תביעת ביטוח מבנה - מחלוקת על היקף הפיצוי

עוד חלקה הנתבעת בכתב ההגנה על הקף הנזק.

על פי רשימת פוליסת הביטוח אשר צורפה (נספח א-ב לכתב התביעה), התובע רכש מהנתבעת ביטוח מבנה על פי פרק א' לפוליסת "מגדל בית" (נספח 3 לכתב ההגנה).

הקף הנזק מחלוקת נוספת שבין הצדדים נוגעת לסכום הפצוי.

לכן, ועל פי הפוליסה, משנקבע כי המבנה ניזוק בארוע בטוחי המכוסה בפוליסה, על הנתבעת לפצות את המבוטח בהתאם.

...

לאור האמור לעיל ובהתאם לתנאי הפוליסה של 'מגדל לבית' של חברתנו אליה כפופה הפוליסה שברשותכם לא נמצא כי הארוע הינו בבחינת 'הסיכונים המבוטחים' והמפורטים בתנאי הפוליסה ולפיכך אין בארוע זה 'מקרה ביטוח' והתביעה נדחית.

לאחר בחינת טענות הצדדים, אני סבורה כי אירוע קריסת הגדר הוא אירוע ביטוחי כהגדרתו בפוליסה.

דין טענה זו של הנתבעת להידחות.

הטיפול יכלול השתלת עצם בנפח תקין בחלל הסינוס המקסילרי והחדרת שני שתלים באורך תקין, שעל כל אחד מהם מבנה וכתר חרסינה.

דינה של התביעה בראש נזק זה דחיה מניה וביה: כפי שקבע בית המשפט העליון באופן מפורש בע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל (12.3.2018), אין לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפצוי שנפסק בגין נזק לא ממוני בעילה של הסכמה שלא מדעת או התרשלות בטיפול.

פיצוי בגין נזק לא ממוני בעילה של התרשלות בטיפול ודאי ייקבע כאן, והמחלוקת היא רק על הקפו.

וקרובים יותר, בלא שארחיב בפרטי כל אחד מהם, הם ת"א (ת"א) 25797-06 סעידיאן נ' ד"ר וקנין (19.7.2011); ת"א (קריות) 40712-09-11 ילנה לובודה נ' ד"ר ברשדסקי (16.2.2016); ת"א (חי') 36442-11-09 ולדימיר לובודה נ' ד"ר ברשדסקי (24.4.2013); ת"א (ת"א) 66592/06 הנדלר נ' ד"ר הובר (24.2.2011), ו-ת"א (רמ') 2186-05 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (14.11.2010) (אף כי המדובר בפלת"ד)).

...

המסקנה: פיצוי בראש הנזק של כאב וסבל בסכום כולל של 22,500 ₪, כעמדת הנתבעות, ודאי יסכון.

סוף דבר נוכח כל האמור, הנתבעות תשלמנה יחד ולחוד לתובע סכום כולל של 59,800 ₪, כהיקף הפיצוי שנכונו הנתבעות לשאת בו בסיכומיהן.

בין הצדדים נותרה מחלוקת על הקף הערבות והמועדים שבהם היא עמדה, אם בכלל, בתוקפה.

זאת ועוד, בכל הערכות הנזק שהוגשו כראיה לתיק בית המשפט, החל מחוות דעת השמאי, שנערכה כאמור על ידי חברת הביטוח בתביעת הביטוח (חוות דעת מיום 22.9.2013), אשר נעזר בחוות דעת הנדסית [גולדקלנג, כרמלי, טריכטר בע"מ מיום 8.7.2013 (ת/2)], שציינה שתי הצעות מחיר לשקום מבנה החנות (99,405 ₪ בתוספת מע"מ ו-114,415 ₪ בתוספת מע"מ), וכתב הכמויות של מור (מיום 26.8.2013 בסכום של 110,630 ₪ בתוספת מע"מ) וכלה בכתב תביעת השוכר בתביעת הביטוח, הנזק מוערך בעשרות רבות של אלפי שקלים, ולא בסכום של 30,000 ₪ אשר אין לו כל תימוכין.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי חוזה הביטוח אכן נערך, והפוליסה הייתה תקפה במועד היתרחשות השריפה, והיא כללה כסוי ניזקי מבנה עד לסך של 200,000 ₪ וכיסוי ניזקי תכולה עד לסך של 100,000 ₪ (נספח ח לתצהיר התובע).

בהנתן שכך, אף חישוב התובע שגוי, והוא לא מתחשב בעליה הסכמית זו. על כן, אינני מוצאת לנכון לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. פיצול סעדים בכתב תביעתו עתר התובע לפיצול סעדים, כך שיותר לו לתבוע שלא במסגרת תובענה זו את הנתבעים בשל חובות נטענים לרשויות (סעיף 21 (ד) לכתב התביעה).

...

בנוסף, ישלמו הנתבעים 1 ו-3 לתובע, יחד ולחוד, את אגרת משפט (8,682 ₪), שכר עדיו כפי שנפסק, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 16,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 16,000 ₪.

" (עמ' 16-14) בעדותו הסביר עופר גפני: "העד, מר גפני: ...נולדה כתוצאה מזה שליאו לחץ עליו להביא ביטוח, להביא עובדים שיש ביטוח, שאין צד ג', שאין תביעות...

"18. לאחר השכרת בית העצמאות נתגלעו בין עופר לבין המשכירים של בית העצמאות (ה"ה לאובנט ותמר אשרוף ז"ל; להלן: "המשכירים") מחלוקות כספיות ואחרות, שבגינן הוגשה מטעם המשכירים נגד עופר תובענה כספית בהליך 39297-02-14 (בבימ"ש השלום בתל אביב), לפצוי בגובה מאות אלפי שקלים.

באותה תובענה נטען, כי עופר התחייב לבצוע שפוץ בבניין, תוך שבין הצדדים מחלוקת הנסבה, על הקפו של השפוץ כמו גם קיום ההיתחייבות לבצוע השפוץ על ידי עופר.

בכתב התביעה בת.א. 35887-04-20 דלעיל טען טל הלל: "37. על אף הסכם בית העצמאות ועל מנת שלא לעכב את הוצאתן של ההסכמות אל הפועל, את עבודות שפוץ מבנה בית העצמאות מימן טל ממקורותיו הוא, ולא באמצעות עופר כמוסכם בין הצדדים. על חשבון שפוץ בית העצמאות שולמו על ידי טל או מי מטעמו סך כולל של 500,000 ₪ אסמכתות בקשר עם עבודות שפוץ אלו דווחו והוצגו לעופר בזמן אמת ואף מספר פעמים לאחר מכן.

...

אני דוחה את התביעה שכנגד.

סוף דבר אני דוחה את התביעה של בהט עבודות בנייה בע"מ נגד עופר גפני.

אני דוחה את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי עופר גפני נגד בהט עבודות בנייה בע"מ טל הלל ו-ברק הלל.

הנתבעות הנן מבטחות המבנה בפוליסות ביטוח הכוללות הרחבה לניזקי צנרת ומים, כאשר קיים כפל ביטוח במועד הרלוואנטי בו היתרחש הנזק.

לאור המחלוקת בין הצדדים ביחס להקף הנזק הוגשה התובענה הנדונה.

עם זאת, לא היו בידי התובעת קבלות המעידות על הקף התיקונים שבוצעו והיא לא ידעה להעיד במדויק מה היו העבודות שבוצעו.

בתי המשפט עמדו לא אחת על הפרשנות שיש לתת לחובת תשלום זו ובמקרים מתאימים קבעו כי לא קמה החובה על המבטחת לשאת בפצוי בערכי כינון : "בהלכה הפסוקה נקבע, כי תנאים כגון אלו, המתנים תשלום פיצוי בערכי כינון בבצוע הכינון בפועל, וקובעים תקופה מוגבלת להשלמת הכינון, הם חלק בסיסי של ביטוח ערך הכינון, המקובלים בעסקי הביטוח כעקרון להפעלתו (ע"א 191/80 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מלון דבורה בע"מ, פ"ד לה(4), 714).

...

לאחר שעיינתי בחקירתו של מומחה בית המשפט לא מצאתי כי התובעת הצביעה על כשל משמעותי שנפל בחוות הדעת המצדיק סטייה ממנה, וזאת בחריג אחד, אשר אושר למעשה בחקירתו של המומחה ביחס להחזרת המצב לקדמותו לאחר הטיפול בלוחות הגבס, עלות שלא נלקחה בחשבון על ידו והוערכה על ידו בסך של כ-77,800 ₪ (עלות לביצוע).

סיכומם של דברים- הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 132,806 ₪ בגין הנזק (סכום זה צמוד כדין מיום 13.2.2020 ועד לתשלומו בפועל) , בצירוף שכר המומחה מטעם התובעת בסך 3,510 ₪, אגרה בסך 3,320 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.