תביעת ביטוח לתשלום תגמולי ביטוח בגין שריפה בנכס מסחרי

התובע השכיר נכס מסחרי בו נעשה שימוש כמוסך.

במהלך תקופת השכירות והביטוח פרצה שריפה בנכס ולאחר בירור חבותה שילמה המבטחת תגמולי ביטוח לידי השוכר.

על כן בשלב זה ודאי שלא הייתה לה חובה לוודא עם עורכת הדין מסלקת התביעות, כי לא מאשרת היא לשלם תגמולי ביטוח בגין המבנה.

גם לשיטת התובע השוכרים המשכיו לשלם לו עד לאוגוסט 2011, ולכן אין מקום לפצוי בראש נזק זה. כמו כן אין מקום לפצוי בגין הוצאות משפט לצורך שקום הנכס כחלק מהזכויות בפוליסה, והוצאות המשפט ייבחנו ביחס לניהול הליך זה. הנזק העקיף – אובדן דמי שכירות דרישת התובע לנזק עקיף נשענת על העובדה כי מנורה לא שילמה לו את תגמולי הביטוח בגין המבנה, ולכן לשיטתו מחמת סיבה זו לא הצליח להשכיר את הנכס החל מאוקטובר 2011, מועד בו ביטל את ההסכם עם השוכרת, ועד ליולי 2013 מועד בו עלה בידו להשכירו.

...

על כן אני מחייב את מנורה בהוצאות הנתבעת 3 בגין מחצית האגרה ששילמה בגין ההודעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום.

ביחס להודעה לצד שלישי ששלחה מנורה: ההודעה כנגד צד שלישי 4, הסוכנת, נדחית.

על כן אני מחייב את הצדדים השלישיים 1 – 3 לשלם למנורה סך של 105,572 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 7.12.11.

אומנם מבטחת מבנה העסק- הפניקס- פיצתה אותם בגין הארוע; אולם נזקיהם כתוצאה מהשריפה וכן ההפסדים שנגרמו להם, בין היתר, כתוצאה מהפסדי שכירות; גבוהים מסכום תגמולי הביטוח ששולמו להם.

לגבי הדרישות לעיון בדו"חות הכספיים, מאזני הבוחן והדיווחים לשלטונות מס ערך מוסף, דו"חות רווח והפסד וכרטסת המחאות ולקוחות של חברת מ. סירפי נכסים ואחזקות בע"מ טוענים המשיבים כי אלו כוללים הכנסות גם מעסקים נוספים ולא ניתן לחלץ מתוכם את ההכנסות מהמבנה נשוא התביעה, בנוסף מדובר במסמכים שיש בהם נתונים מסחריים ואישיים שסירפי אינם מעוניינים לחשוף.

באשר לדרישה לקבלת מסמכים בנוגע לתביעות משפטיות שהוגשו כנגד סירפי ביחס למיתחם העסקים בעקבות השריפה שארעה בו, מדובר לטענתם בדרישה שאינה רלוואנטית.

ג ו- 2ד. דו"חות סוקרים שנערכו מטעם הפניקס או מטעם חברה אחרת באשר למיתחם העסקים מושא התביעה לפני ואחרי קרות השריפה וכן הצעה לביטוח שעל בסיסה הופקה פוליסת ביטוח למבנה הנם מסמכים רלוואנטיים שיש בהם כדי לשפוך אור על חזית המחלוקת.

...

בנוסף לטענתם, דין התביעה להידחות בשל מניעות חוזית, וזאת מאחר שבהתאם להסכם השכירות שעל בסיסו הוגשה התביעה, נערכה עבור יואב עובדיה פוליסת ביטוח מבנה ואחריות כלפי צד שלישי בחברת הפניקס ועל כן סירפי כמשכיר מנוע מלתבוע את המבקשים.

בהקשר לדרישה 2טז' אציין כי הפניקס לא טענה במסגרת תגובתה דבר לעניין חסיונם של המסמכים המוזכרים במסגרת דרישה זו ובהתאם לא נדרשתי לשאלה זו. סיכומם של דברים: הבקשה מתקבלת בחלקה.

דיון – ענף 61 השאלה הדורשת הכרעה היא האם ענף 61 – ביטוח רכב מסחרי מעל 3.5 טון (אוטובוסים ומשאיות) של מבוטחים שהם חברות, ויש ברשותם יותר מכלי רכב אחד – נכלל בהגדרת "ביטוח אישי" לפי תקנות הפיקוח תקנה 4 בתקנות הפיקוח קובעת כדלקמן: "במקרה של תשלום דמי הביטוח בתשלומים על פי תקנה 2(א)(2) רשאי מבטח לקבוע כי לתשלומים החדשים יווספו ריבית או דמי גביה ובילבד שלגבי ביטוחים אישיים לא יעלו הריבית או דמי הגביה על 6% לשנה במקרה של הצמדה למדד ועל 10% בשנה במקרה של הצמדה למטבע חוץ; לענין זה, "ביטוחים אישיים" – ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן וביטוח תאונות אישיות.

בת"א (רח') 1882/00 טרבלוס יצחק נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (7.11.2002) נדונה תביעה של מבוטח לתשלום תגמולי ביטוח בגין שריפת עסק של מינימרקט, וגנבת משאית שהיו בבעלות המבוטח.

בבגץ 6451/18 חיון נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.7.2021) עמד בית המשפט על כך שכאשר תכלית דברי החקיקה שבהם נזכר מונח היא דומה וכאשר מדובר בדברי חקיקה באותו תחום כי אז יש לשמור על הרמוניה על פני דברי החקיקה: "בבואנו ליתן פרשנות לאותו הביטוי בהקשר של חוק תובענות ייצוגיות השאיפה היא לשמור על הרמוניה חקיקתית. ככלל, ההנחה היא שהמחוקק לא התכוון לתת לאותו המונח פרשנות שונה על פני הקורפוס החקיקתי. ואולם עיקרון זה כוחו יפה כל עוד תכליתם של דברי החקיקה שבהם נזכר המונח היא דומה; ומנגד, כוחו פוחת באופן משמעותי כאשר ביסוד החוקים השונים עומדת מדיניות שונה (אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה 342-341 (התשנ"ג))". ר' גם ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ (19.4.2012) שם נקבע: "הזהות בין המונח "זכות" בסעיף 2 לחוק לבין המונח "זכות" בסעיף 9 לחוק מתיישבת עם כלל הפרשנות לפיו כאשר הוראות שונות באותו דבר חקיקה נוקטות במונחים זהים בלשונם, קיימת חזקה של הרמוניה נורמאטיבית כי המחוקק התכוון לאותו מובן (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ב – פרשנות החקיקה 600-599 (תשנ"ג))".

...

המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ המבקש בסך 1,401,013 ₪.

המשיבה תשלם גמול בסך 100,000 ₪ כגמול מיוחד למבקש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ויסאם חיר) (להלן: "בית המשפט קמא"), שניתנה ביום 20.8.2019 בת"א 10119-08-19, בגדרה הוארך תוקפו של צו מניעה זמני במעמד צד אחד שניתן ביום 6.8.2019 האוסר על המשיבה 4 -איילון חברה לביטוח בע"מ, להעביר לידי המבקשים את תגמולי הביטוח על-פי פוליסת ביטוח שהנפיקה על שם המבקשת 1 בגין ארוע שריפה מיום 30.6.2019 (להלן: "הארוע") בנכס המבוטח במרכז המסחרי ראש פינה ברח' העצמאות ב/1 והידוע כחלק מחלקה 4 בגוש 13946 (להלן: "הנכס") עד לסכום של 405,982 ₪ וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט.

לטענת המבקשים, מדי יום נגרם להם נזק בלתי הפיך מאחר שבעקבות השריפה, נאלצו הם לפתוח חנות חדשה תוך הסתמכות על כספי ביטוח התכולה, והחלת צו המניעה על כל פרקיה של הפוליסה, מנע מהם לעשות כן. המבקשים הוסיפו וטענו, כי הנזק שייגרם להם עקב הארכת תוקפו של צו המניעה גדול בהרבה מהנזק שעלול להגרם למשיבים כתוצאה מתשלום כספי התכולה לידיהם, שכן וכאמור, אין למשיבים כל נגיעה אליהם.

לטעמי, לא נפלה כל שגגה בקביעותיו של בית המשפט קמא ואין מקום להתערב בהחלטתו במישור זה. בכל הנוגע לתשלום תגמולי ביטוח התכולה, סבורני כי יש מקום לקבל את תגובת המשיבים בסוגיה זו טרם ההכרעה בה. עיון בכתב התביעה ובבקשה לסעד זמני מלמד, כי לא התבקש סעד זמני בכל הנוגע לתגמולי ביטוח התכולה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות חלקית ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים לבקשה ככל והיא נוגעת לביטול צו המניעה על העברת תגמולי ביטוח המבנה, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

לטעמי, לא נפלה כל שגגה בקביעותיו של בית המשפט קמא ואין מקום להתערב בהחלטתו במישור זה. בכל הנוגע לתשלום תגמולי ביטוח התכולה, סבורני כי יש מקום לקבל את תגובת המשיבים בסוגיה זו טרם ההכרעה בה. עיון בכתב התביעה ובבקשה לסעד זמני מלמד, כי לא התבקש סעד זמני בכל הנוגע לתגמולי ביטוח התכולה.

סיכומם של דברים, בקשת רשות הערעור נדחית ככל שהיא נוגעת לביטול צו המניעה הזמני הנוגע לתשלום תגמולי ביטוח המבנה.

ביום 29.5.17 שלח ב"כ התובעים לנתבעת 1 דו"ח שמאי, ושב על דרישת התובעים לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי השריפה.

ביום 18.9.17 שלח ב"כ הנתבעת מכתב ובו הודיע כי הנתבעת אינה מכירה בחבות ביטוחית או בקיומו של כסוי בטוחי בקשר לשריפה ולנזקים שנגרמו בעטיה, מאחר והחבות קיימת רק בגין נזק לרכוש המבוטח במסגרת הפוליסה ובכפוף לסייגיה, הגדרותיה וגבולות האחריות הנקובים בה. נטען כי הנכסים בהם ארעה השריפה לרבות המבנה בו שכן העסק של תאטרון אינם כלולים במסגרת הרכוש המבוטח ולפיכך אין לנתבעת כל חבות בקשר עם הרכוש או הנזקים שנגרמו בעטיה.

מעבר לכך שהמבנה לא בוטח, מדובר במבנה חממה המוחרג בפוליסה וכן מדובר בפעילות מסחרית שהנה מוחרגת גם כן. נודע לו כי בכל מקרה לא היה ניתן לבטח מבנה זה ועל כן ביום 18.9.17 הודיעה הנתבעת לתובעים באמצעות בא כוחה כי היא דוחה תביעתם לתגמולי ביטוח באמצעות בא כוחה.

...

אני סבור כי בין עדות התובעים לעדות הנתבע 2, עדיפה עלי עדות הנתבע 2, אשר גובתה בראיות ומסמכים ומצאה חיזוק בעדויות התובעים.

אין כיסוי ביטוחי למבנה בו ארע השריפה: לאחר שקבעתי שאני מעדיף את גרסת הנתבע 2 על פני גרסת התובעים אני סבור כי למבנה שנשרף לא היה כיסוי ביטוחי, הן לאור הסייג של מבני חממה אשר התובעים היו מודעים לו לפחות לפני עריכת החוזה עם הבעלים של התיאטרון כפי שעלה מחקירתו והן לאור העובדה שנעשה במקום שימוש מסחרי שהוחרג, ואשר התובעים לא ביקשו להרחיב באשר למבנה זה ואף לא ביקשו להשלים את בניית המבנה כמחסן, שכן התברר שלא התקבל היתר לשימוש חורג מאחר ולא ניתנים היתרים כאלה בחלקה ב', ועל כן ביקשו התובעים להמשיך לשוות למבנה זה מראה אותנטי של חממה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים כנגד הנתבעים.