תביעת ביטוח לאומי בגין פריצת דיסק צווארי

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 40738-08-17 13 יוני 2019 לפני: כב' השופטת שגית דרוקר נציג ציבור עובדים הגב' שושנה שורק נציג ציבור מעסיקים מר נדב ח'גבי התובעת עדנה מזרחי ע"י ב"כ: עו"ד גוטמן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל פסק דין

תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין פריצת דיסק צואר וליקויים בידיים ובכתפיים נדחתה על ידי המשיב, מן הטעם שלא הוכח, לדעת פקיד התביעות, קיום ארוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה ואשר הביאו להתפתחות מחלתה, על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

...

לאור כל האמור לעיל, מצאנו שיש לאמץ את מסקנותיו של המומחה המבוססות על הידע הרפואי שלו.

בבסיס שלילת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הצווארי עם הקרנה ליד שמאל, בין היתר, לאור תחלואה טבעית ולאור מנח הצוואר בעת עבודת התובעת שאינו מהווה מנח חריג או תנועות חריגות העולות כדי פגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה; חוות דעתו של המומחה היתה עקבית ונסמכה על התשתית העובדתית ולא מצאנו פגם במסקנותיו.

על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

רקע עובדתי המשיב, יליד 1963 טכנאי שיניים במקצועו, הגיש למשיב (להלן – המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פריצות דיסק בצוארו מהן סבל, ואשר הודגמו בבדיקת MRI שנערכה לו. זאת, היות ולטענתו יש קשר בין הפגיעה דלעיל ובין תנאי עבודתו.

עוד נקבע בפסיקה כי – ".... אין מקום להרחיב את תורת המקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.9.13) בעיניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המקרוטראומה צריכה להעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעיניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.1.13) כי "פריצה שכזאת של גדרי המקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הבטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן." לפיכך אף בעניינינו לא מצאנו כי יש מקום להרחיב את גדרי תורת המקרוטראומה".

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, הגענו למסקנה כי על אף קביעתו של המומחה הרפואי בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המשיב לבין הליקוי אין מנוס מקבלת הערעור.

עוד נקבע בפסיקה כי – ".... אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.9.13) בעניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.1.13) כי "פריצה שכזאת של גדרי המיקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תיתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן." לפיכך אף בענייננו לא מצאנו כי יש מקום להרחיב את גדרי תורת המיקרוטראומה".

סוף דבר – הערעור מתקבל.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 41430-12-16 21 אפריל 2021 בפני: כב' השופטת מיכל פריימן התובע: סמיר כעכוש ע"י ב"כ: עו"ד מייסון זחאלקה הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד בוריס קמינסקי החלטה

משהוצגו למומחה בדיקות המעידות לטענת התובע על כך, טען המומחה כי התובע נזקק לניתוח בגין פריצת דיסק צוארי ולא בגין נזק ספונדילוטי נווני או שחיקתי וכי ממצאים אקראיים של שינויים נווניים עם אוסטאופיטים בעמ"ש צוארי הם שוליים ונחלת רוב האוכלוסייה מעל גיל 40.

לטענת הנתבע, דין הבקשה, כמו גם התביעה, להדחות.

...

לטענת הנתבע, דין הבקשה, כמו גם התביעה, להידחות.

הכרעה לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה וכן בטענות הצדדים, הנני בדעה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

· בתאונה מיום 18.4.2016 - נכות בשיעור 19% בגין פריצות דיסק בצואר, החל מיום 1.4.2012.

עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוואנטיים הנן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהנה גוף מעין-שפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

(1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח - יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצרוף הנכויות; בפיסקה זו, "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 98 (ב) לחוק; (2) צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה: (א) קצבה במקום מענק; (ב) דרגת נכות כאמור בתקנה 16.

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל.

לאור כלל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

בנסיבות העניין, לרבות בשים לב להחלטה מיום 15.1.23, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

בתאור הפגיעה בטופס התביעה לביטוח לאומי כתב התובע: "...פריצת הדיסק הצוארית שבעטיה קבלתי 19% נכות רפואית צמיתה מביטוח לאומי, היא תוצאה ישירה של עבודתי השוחקת בחברת ג'קדה בשנים 2014 עד 2018 וספציפית מ 2015 ואילך כפי שמובהר במצ"ב. ממוצע של 12-18 שעות עבודה ביום מול מחשב , 6-7 ימים בשבוע, וסיעות לחו"ל עם טיסות של 20-25 שעות לאסיה ואוסטרליה ותמיד רק בECONOMY". בשאלון שנשלח לתובע מביטוח לאומי (נ/2) התבקש התובע להשיב מה סדר עבודתו והוא השיב: "ניהול פגישות עם פרוספקטים, לקוחות ושותפים באוסטרלייה... ספרד וישראל וגם פנים אל פנים או באמצעות וידיאו. יום עבודה מתחיל לרוב ב-9 בבוקר מול אוסטרליה וסינגפור ומסתיים ב- 21:00 מול ישראל. 17 שעות מול המחשב, בפגישות, הצעות מחיר, אי-מיילים..." בהמשך התבקש לתאר את הפעולות שביצע מידי יום תוך פירוט התנועות שביצע והוא השיב:"עשרות פגישות אונליין ופנים אל פנים בשבוע, הכנת הצעות מחיר... עשרות פריזנטציות מוצרים, ניהול שותפים – חוזים ... הדרכות, הקמת אירועים באוסטרליה וסינגפור כולל הקמה פיזית של דוכנים"..

...

האם לאחר שמיעת ההוכחות ניתן לקבוע כי תנאי עבודתו של התובע עונים על דרישת הפסיקה לעניין קיומה של תורת המיקרוטראומה? אף שבתחילה נראה היה כי יש מקום להעביר את עניינו למומחה רפואי בעניין זה, לאחר בחינת מלוא הראיות ועיון בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובע אינו עונה על דרישות הפסיקה בעניין מיקרוטראומה, ולפיכך אף אין להעביר את עניינו למומחה על מנת שיקבע האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מצבו הרפואי בצווארו, כפי שיפורט להלן.

בעב"ל (ת"א) 19682-03-16 שלומית מזור – המוסד לביטוח לאומי (מיום 29.09.17) קבע ביה"ד שעיקר עבודת התובעת שם (כפקידת דואר) היה פעולות חוזרות ונשנות במהלך כל יום העבודה להרמת והורדת הצוואר והטייתו לצד ימין, מה שלא שוכנעתי שהתרחש במקרה דנן.

סוף דבר: התביעה נדחית.