לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, היא אינה חייבת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בפוליסת הביטוח, כיוון שבשלב רכישת פוליסת הביטוח הוסתר מידע רפואי הנוגע למחלות רקע מהן סבלה המנוחה.
כך, לטענת הנתבעת, התובע הגיש חוות דעת חיתומית מטעמו לפיה אכן המנוחה סבלה מבעיות רפואיות טרם קבלתה לביטוח, אולם לעמדת התובע השפעתן של בעיות אלו על תוחלת החיים הנה זניחה.
אציין כי גם מעיון במכתב הדחיה מאת שמגד חברה לניהול תביעות בשם הנתבעת, עולה כי הנתבעת לא דחתה את תביעת התובע עקב העידר קיומה של פוליסה והוא אף אינו סותר את הטענה כי אירע מקרה הביטוח - פטירה, אלא שנטען שבשל אי מסירת מידע על ידי המנוחה, הנתבעת אינה חייבת בתשלום התגמולים על פי הפוליסה.
...
לאור טיעוני הצדדי בכתבי הטענות וכן בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה אני סבור כי מתקיימים בענייננו היסודות הקובעים בתקנה 159 לתקנות סדר הדין, ואנמק:
עיון בכתב התביעה מגלה כי העובדות המקימות את עילת התביעה פשוטות וברורות הן: המנוחה כרתה עם הנתבעת הסכם ביטוח במסגרתו אירוע הביטוח הינו פטירת המבוטחת וכי המבוטחת נפטרה.
אכן, אין מחלוקת כי היה והנתבעת תציב תשתית עובדתית לטענות אלו יש בהן בכדי להוביל למסקנה כי התובעת אינה זכאית לתגמולי ביטוח, או לחלופין, זכאית לתגמולים מופחתים.
סיכום
לאור האמור לעיל, אני סבור כי מתקיימים תנאי תקנה 159 לתקנות סדר הדין, ולפיכך אני קובע כדלקמן:
תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת, לרבות חוות דעת, יוגשו עד ליום 7.12.16 ויומצאו לצד שכנגד במסירה אישית, בד בבד עם הגשתם לבית המשפט.
