מכתב מתאריך 20.10.13 אליו נלווית חוות דעת שמאי, שבתאי בלילי - שהוא שמאי ביטוח, שבקר במקום בתאריך 31.7.13 - לפיה הליקויים בבריכה הם כדלקמן:
1.
על כן תבע, בגין הפגיעה במוניטין והשבתת הצימרים, סך של 10,000 ₪.
אף כי בכתב התביעה טען שהוא זה שתיקן את מנורת הלד בביקור שלאחר חודש, הרי שבחקירתו הנגדית לא זכר אפילו שהיא נשרפה (עמ' 3 שורה 32 לפרוטוקול), לא כל שכן שהחליף אותה.
אם היו הכתמים ונשירות הפסיפס כה אקוטיים היה הנתבע נימנע, ככל הנראה, משימוש בבריכה לאורך התקופה או מתקנה, למצער, מיד עם גילוי הליקויים, אך הנתבע לא עשה כן. במקום זאת השתמש בבריכה, על ליקוייה שעליהם אין עוררין, במשך שנה וחצי - עד שמצא לנכון לצבוע אותה, בסמיכות כאמור להגשת התביעה שכנגד - כאשר באותה עת, לאחר שעברו שני קיצים, יתכן ומצבה היה כזה שהצדיק צביעה ממילא, ואין על כך כל חוות דעת או עדות מצד הנתבע, שכן חוות דעתו של השמאי נכונה לתאריך שחָל למעלה משנה ו-3 חדשים קודם לצביעה הנ"ל.
בשיקלול היתנהגותה של התובעת מול העובדה כי הנתבע השתמש בבריכה, נותר להעריך אם כן את הסכום בו פחת שווי המוצר שרכש הנתבע ממנה (לפי סעיף 28 לחוק המכר).
...
היות והנתבע לא הוכיח כי פחתו הכנסותיו או המוניטין שלו כתוצאה מהליקוי האסתטי של הבריכה, אני דוחה את תביעתו ברכיב של הנזק העקיף לו הוא טוען.
אשר על כן אני מקבלת את התביעה במלואה ומקבלת את התביעה שכנגד באופן חלקי, כך שעל התובעת/הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד /הנתבע סך של 6,000 ₪ בגין נזקיו.
הנתבע ישלם לתובעת (בנוסף למקדמה שכבר מסר לה) את סכום השיקים בניכוי סך של 6,000 ₪ שיקוזזו מסכום זה.
לאור האמור לעיל על הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.7.13 ועד היום ובסך הכל 5,123 ₪.
