מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ביטוח בגין תאונת דרכים בין רכב פרטי לרכב צבאי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 39285-11-17 אלדן תחבורה בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ לפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן התובעת: אלדן תחבורה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד תומר פרישמן (מחלקה משפטית של אלדן) הנתבעת: מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שירן מנשרוב (משרד ניר הראל) פסק דין
לפניי תביעה כספית מיום 16.11.17 ע"ס 4,555 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 26.7.17 בין רכב התובעת (רכב פרטי מתוצרת מיצובישי מ.ר. 7878539) לבין רכב הנתבעת (רכב פרטי מתוצרת טויוטה מ.ר. 1810037).
חבל שהתובעת לא בוחרת לתקן את דרכה, ולרשום גרסאות מלאות ומפורטות של נסיבות התאונה בטופסי ההודעה שהיא ממלאה; שנית, ממשיכה התובעת בגישתה הלאקונית גם בכתב התביעה, אלא שבאופן מפתיע, בכתב התביעה נולדה לה טענה חדשה של נסיעת רכב הנתבעת לאחור, כאשר התובעת אינה טורחת להבהיר פשר שינוי הגרסה הזה ועל מה הוא מבוסס (הייתכן שבידי התובעת גרסה מפורטת יותר שמסרה נהגת רכב התובעת – אולי אותו דיווח שלא גולה שנימסר למישטרה הצבאית? – אך שהתובעת בחרה שלא לחושפו?); שלישית, התובעת בחרה שלא להציג את מלוא הראיות הרלוואנטיות הקיימות – לא הוצג הדיווח שמסרה נהגת רכב התובעת למישטרה הצבאית על התאונה (הנהגת הנה קצינה בצה"ל והרכב הושכר ע"י התובעת לצה"ל), לא הוצגה תיכתובת הואטסאפ בין שתי הנהגות המעורבות, לא הוצגו מלוא התצלומים שצלמה נהגת רכב התובעת בזירת התאונה, הוגש תצלום אחד (מוצג ת/3) שאינו קריא באופן מזלזל ובלתי רציני, והתובעת לא הציגה בשעת המשפט תצלום פיסי של זירת התאונה שעליו ניתן לשאול את הנהגות המעורבות (בהיתעלם גם מהחלטתי מיום 1.9.18 בעיניין זה), שאכן לא נישאלו ע"י אף צד בחקירותיהן במשפט על מיקום התאונה ביחס לתצלום כזה; רביעית, התובעת הגישה סיכומי טענות דלים במיוחד בתוכנם ובהיקפם (בקושי שני עמודים), החוזרים על גישתה הלאקונית והבלתי מתאמצת, וזאת למרות שלא הגבלתי את הקף הסיכומים.
היתנהלות זו מעלה בהחלט על הדעת את המסקנה שנהגת רכב התובעת ראתה עצמה אשמה בתאונה ולכן ביקשה/ניסתה להמלט מזירת התאונה.
...
גרסת התובעת בכתובים בסעיף 3.1 לכתב התביעה נרשם כך: "ביום 26.07.17 נסע הרכב הפוגע לאחור בחוסר זהירות וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת". בטופס ההודעה על התאונה שנמסר לתובעת ושצורף לכתב התביעה (מוצג ת/1) נרשם כך: "בעת כניסה לחניה, רכב צד ג' פגע קלות ברכב אלדן". גרסת הנתבעת בכתובים בסעיף 4 לכתב ההגנה נרשם כך: "מוכחש האמור בסעיף 3 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי ביום 26/07/17 או בסמוך לכך, העמידה גב' הדר לימור את רכב הנתבעת...ברח' חף מרדכי בפתח תקווה. לפתע פתאום ובעוד גב' הדר יושבת ברכב הטויוטה בחנייה ובעצירה מוחלטת, הגיח משמאל מאחור רכב התובעת...אשר לנהגו אצה הדרך, סטה שמאלה אל עבר הטויוטה העומדת, פגע בה והסב לה נזק...הנתבעת תטען כי האחריות לגרימת אירוע התאונה הינה על נהגת רכב התובעת אשר סטתה בחוסר זהירות אל עבר רכב הנתבעת". בטופס ההודעה על התאונה שנמסר לנתבעת ושצורף לכתב ההגנה (מוצג נ/1) נרשם כך: "ישבתי ברכב החונה כאשר שמעתי לפתע רעם דפיקה. הרכב הפוגע המשיך לנסוע, הנעתי את הרכב ונסעתי אחריה תוך כדי צפצופים. היא חזרה למקום האירוע ואמרה כי בכוונתה הייתה לחזור ממילא. הדלת הימנית האחורית של הרכב הפוגע הוא שגרם נזק לצידו השמאלי האחורי של רכבי". הכרעה אני מוצא שגרסת הנתבעת נהנית מעדיפות על פני גרסת התובעת, ולכן אני קובע כי התאונה התרחשה כפי גרסת הנתבעת, ולכן אני קובע כי נהגת רכב התובעת אשמה באופן בלעדי בנזיקין בקרות התאונה ובכל נזקיה.
התנהלות זו מעלה בהחלט על הדעת את המסקנה שנהגת רכב התובעת ראתה עצמה אשמה בתאונה ולכן ביקשה/ניסתה להימלט מזירת התאונה.
סיכום התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב על רקע תאונת דרכים.
העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים: תאונת הדרכים אירעה ביום 01.03.2016 בין כלי רכב, מוסג רכב פרטי, מ"ר 31-474-33 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "הרכב הפרטי") ובין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 21-300-70, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבע 2 ומבוטח על ידי צד ג' בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").
הדבר רלוואנטי מאחר שלא מן הנמנע כי נהג המשאית נהג בעת שרותו הצבאי על משאית שהיא עד 12 טון המתאימה לרישיון דרגה C1 להבדיל מרישיון נהיגה דרגה C. סוג רישיון C1 אינו עונה לתנאי הקבוע בפוליסה מאחר שבפוליסה נקבע באופן מפורש כי על הנהג להיות בעל רישיון נהיגה לסוג הרכב (המבוטח, דגם סקניה 34 טון 420 כוחות סוס), דהיינו רישיון נהיגה דרגה C. יחד עם זאת, אני מוכן לקבל את טענתו של ב"כ הנתבעים בדבר ההיגיון העומד מאחורי ההגבלה של תקופת רישיון נהיגה, והוא – מתחת לתקופת כשירות נהיגה של שנתיים לסוג הרכב המבוטח הסיכון הוא גדול יותר להתרחשות תאונה מאשר הסיכון הקיים למי שבעל כשירות נהיגה של שנתיים לפחות.
...
בנסיבות העניין אני סבור כי הן בעל הפוליסה והן נהג המשאית ראו בוותק הנהיגה הצבאי על משאית כמצטרף לתקופה בה החזיק נהג המשאית ברישיון לדרגה C ובכך סברו לתומם כי התנאי של נהיגה עם וותק נהיגה של שנתיים לפחות מתקיימת ביחס לנהג המשאית.
סבורני כי מדובר בטעות בהבנה של בעל הפוליסה ונהג המשאית.
במצב דברים זה, אני קובע כי צד ג' הבאה בנעלי המבוטח מכוח סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, תפצה את התובעת בגין נזקיה והפסדיה בשיעור יחסי, קרי לאחר הפחתה יחסית בשיעורם לפי הייקור בפרמיה שהיה נדרש בעקבות הגדלת הסיכון, כאשר הנטל להוכיח את שיעור ההפחתה הוא על צד ג' המבטח.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביסוד התביעה היתנגשות בין הקטנוע שעליו רכב התובע (להלן – בראל) לבין רכב פרטי מסוג מאזדה (להלן – התאונה).
אפי ביקש מבראל שיחתום על הצהרה שבה מאשר בראל שידוע לו שהביטוח בידו הוא ביטוח סחר בלבד ועל כן לא יוגשו על ידו תביעות בגין התאונה.
בצבא שימש בראל כרס"פ. במועד התאונה היה בראל אדם בוגר ואחראי, ואין לפטור אותו מאחריות לנהיגה בקטנוע ללא תעודת ביטוח חובה.
סעיף 7א' לחוק קובע חריג לכלל האמור בסע' 7(5), לאמור: "על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב)." בעל רכב או מחזיק ברכב שניפגע בתאונה לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק פלת"ד אם התיר לאחר לנהוג ברכבו ללא כסוי בטוחי, ובודאי אם נהג ברכב בעצמו ללא כסוי בטוחי כדין.
סוף דבר התובע נפגע בתאונת דרכים בשעה שרכב על קטנוע ללא ביטוח חובה מתאים.
...
שלושת הנימוקים שבגינם ביקשה "קרנית" לדחות את התביעה הוכחו להנחת דעתי, ועל כן החלטתי לדחות את התביעה.
עם דחיית התביעה נדחית גם ההודעה לצד שלישי.
התובע ישלם ל"קרנית" הוצאות משפט בסך 9,078 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 24/6/2018, בהתאם לפירוט ההוצאות שצירפה "קרנית" לראיותיה, ושכ"ט עו"ד בסך 12,700 ₪, בהתאם לסכום שהיה זוכה בו התובע כשכ"ט עו"ד לו התקבלה תביעתו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 72171-07-18 ש. שלמה רכב בע"מ נ' וקנין ואח' לפני כבוד השופט אריה ביטון התובעת: ש. שלמה רכב בע"מ הנתבעים: 1.עמרם וקנין 2.שומרה חב' לביטוח בע"מ פסק דין
לפניי תביעה כספית שהגישה התובעת כבעלת רכב כנגד הנתבעים בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכבה בשל תאונת דרכים שאירעה בין רכבי הצדדים.
בודאי שלא היה מקום לעמוד על דרישה להפחתת שיעור של 35% שהנה הפחתה הנדרשת בגין בעלות של משרד הבטחון או צה"ל ברכב, בעוד שהיה זה ברור מרישיון הרכב כי הבעלות ברכב הנה של התובעת.
ג.2 מתייחס לשימוש של אדם פרטי.
...
פרשנות זו נדחית מיניה וביה, ודי היה לעיין עיין היטב במחירון לוי יצחק בכדי להימנע מהתדיינות משפטית מיותרת זו. סוף דבר מכאן ברור כי יש לקבל את גרסת התובעת ולדחות את פרשנותה המוטעית של הנתבעת2 ובשל כך לקבל את תביעת התובעת במלואה.
לאור האמור לעיל, הנני מחייב הנתבעים לפצות התובעת בסך של 8889 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בשכ"ט עו"ד בסך של 5500 ₪, אגרת בית המשפט במלואה, לרבות המחצית השניה, ובשכר טרחת השמאי כפי שנפסק בדיון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובענה הוגשה כנגד מבטחת רכבו של התובע, עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, השתל"ה-1975 (להלן: "החוק").
באישור המישטרה מצוינים פרטי שני כלי הרכב המעורבים ומעבר לכך, כבר למחרת התאונה פנה התובע לקבלת טפול רפואי וניתנו לו אישורים רפואיים ובהם מציינים הרופאים דבר הארוע כתאונת הדרכים והטיפול הרפואי שניתן לו (ר' עמ' 99 ואילך לראיות התביעה).
בית המשפט לא התבקש למנות מומחים ע"י התובע; והנתבעת בכתב הגנתה טענה כי היא "שומרת על זכותה לבחון את קביעת המל"ל וככל שיימצא הצורך לעתור לכב' ביהמ"ש 'בבקשה להבאת ראיות לסתור' את קביעת המל"ל, וזאת לאחר שיושלמו ההליכים המקדמיים ויומצא לה מלוא התעוד מהמל"ל ומהמוסדות הרפואיים". לא נעלמו מעיני ביהמ"ש הראיות אותן הציגה הנתבעת ולפיהן ייתכן כי הבעיות הגסטרואנטרולוגיות מהן סובל התובע החלו כבר בתקופת שרותו הצבאי ולפני התאונה, אולם הנתבעת לא ביקשה למנות מומחים מטעם ביהמ"ש כחלק מבקשה להבאת ראיות לסתור, לפיכך בהעדר חוות דעת רפואית שיכולה לסתור ו/או לדייק את קביעות המל"ל, קביעותיו של המל"ל הן המחייבות בעניינינו.
הוצאות רפואיות ונסיעות התובע טען בסיכומיו כי, בעקבות התאונה הוא נאלץ לשלם סכומי כסף בגין הוצאות רפואיות מוגברות שאינן מכוסות ע"י המל"ל בין היתר בגין טיפולים רפואיים, צילומים, תרופות ותשלומים תקופתיים לקופ"ח. בנוסף הוא נאלץ לשלם סכומי כסף בגין קאנביס רפואי שהוא רוכש מדי חודש אשר מוחזרים לו בשלב זה אך לטענתו אין כל וודאות שיוחזרו לו בעתיד.
...
משהתובע לא עשה כן, אני סבור כי לא הוכחה הטענה כי פיטוריו היו דווקא בשל מצבו הרפואי.
לפיכך אני סבור כי התובע זכאי לפיצוי בגין עזרת הזולת על הצד הנמוך אך עדיין זכאי לאור נכויותיו התפקודיות והנני מעריך בסך גלובאלי של 100,000 ₪ בעיקר לעתיד עד תוחלת חיים.
ניכויים התובע בסיכומיו טען כי יש לדחות את עתירת הנתבעת לניכוי רעיוני שיבוצע בהתאם לחוות הדעת הרעיונית שהגישה מאחר והחישובים שבוצעו ע"י המומחים מטעם הנתבעת אינם בתחום מומחיות המומחה, לא בוססו ואינם נכונים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו