תביעת ביטוח בגין נזקים שנגרמו לרכב עקב תדלוק בסולר פגום

לפניי תביעה כספית, בסך של 400,000 ₪, לפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע, בשל תקלות חוזרות ונישנות ברכבו, שהנתבעת הינה היבואן שלו.

בנוסף, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו 23,730 ₪ בגין סכומים ששילם לשוא עבור ביטוח וטסט לרכב, בתקופות שבהן הרכב עמד במוסך לצורך תיקונים, 30,969 ₪ בגין הסכום ששילם על החלפת מחשב המנוע וכן 30,000 ₪ נוספים, בגין הימים שבהם נאלץ להגיע ולהשהות במוסך והנזק שניגרם לו עקב הצורך לשכור רכבים חלופיים, כמו גם אובדן הנאה מהרכב ופגיעה בתדמיתו כאיש עסקים, עת נימנע ממנו בתקופות בהן שהה הרכב במוסך להשתמש ברכבו, שהינו רכב יוקרה.

המהנדס נמרי מטעם הנתבעת, קבע כי לאחר 109,000 ק"מ, נזקק הרכב להחלפת 5 מרססי דלק ומשאבת דלק וכי מניסיונו, צורך זה קורה כאשר מתדלקים את הרכב בבנזין במקום בסולר או עקב תידלוק בסולר לא נקי (ס' 6 ו-7 לחוות דעתו).

משלא הוכח כי הרכב היתקלקל עקב פגם ברכב, אלא בשל תיחזוקה לקויה מצד התובע, אין עילה לחייב את הנתבעת בפצוי בגין נזק כלשהוא שניגרם לתובע עקב התקלות ברכב.

...

אם לא די בכל האמור לעיל, התקלה ארעה ביום 17.12.13, כשנתיים לאחר שתקופת האחריות פגה, כך שלכאורה, גם אם מדובר בתקלת יצרן, הנתבעת פטורה מאחריות.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

בנסיבות, התובעים ישלמו לנתבעת את הוצאות המשפט שהיו לה, ככל שהיו, ואשר יאושרו על ידי בית המשפט, ככל שיאושרו וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

מונחת לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בכיסוי בטוחי לצמיגי רכב שניזוקו עקב צנור פגום לכאורה בעת מילוי אויר בגלגלים בתחנת דלק, עת המנוע היה דומם.

המחלוקת מושא התובענה נוגעת לשאלה האם נזק שניגרם לרכב כשהמנוע דומם ניכנס בגדר תאונה המזכה בכיסוי בטוחי, ובכלל זה מילוי אויר בצמיגים עת המזיק הוא צד ג' בדמות עמדת ניפוח בתחנת דלק.

סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מגדיר "תאונת דרכים" באופן הבא: מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי; כן מגדיר "שימוש ברכב מנועי" כדלקמן: "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; על פי קו זה, גם ארוע שארע על ידי גורם מחוץ לרכב, וגם ארוע שארע בטיפול דרך עת הרכב חונה, ניתן לראותו כ"תאונת דרכים", אולם התנאי המצטבר הוא "נזק גוף". מקום בו מדובר בנזק רכוש, וכן בנזק עצמי, הרי שהדבר ניכנס תחת פוליסת ביטוח מקיף (ביטוח רכוש) הכולל ביטוח עצמי, היינו ביטוח לניזקי רכוש שעלולים להגרם לכלי הרכב בשל מקרים המפורטים בפוליסה (מקרה הביטוח) כתוצאה מתאונה, נזק או אסון טבע למשל.

לעומת זאת, חברת הביטוח סברה כי הנזק אשר נגרם לרכב כתוצאה מתדלוק הרכב בדלק מהול במים מהוה מקרה ביטוח בהתאם לפוליסה שהונפקה לתובע, ולכן שילמה לתובע תגמולי ביטוח.

במסגרת התביעות כנגד הנתבעת טענו התובע וחברת הביטוח כי הנתבעת התרשלה בכך שתדלקה את רכב התובע בסולר מהול במים.

...

על כן, היה והתובע ישלם לנתבעת דמי השתתפות עצמית ע"ס של 1000 ₪ בהתאם לתנאי הפוליסה, כי אז יקבל פיצוי ע"ס של 821 ₪ עבור הצמיגים.

2) הצדדים חלוקים ביניהם בשלוש שאלות מרכזיות: מה מקור התקלה שארעה לרכבו של התובע במועדים הרלבאנטיים לתביעה (בפרט, ביום 29.6.2012); ככל שתתקבל טענת התובע לפיה מקור התקלה ברכב הוא דלק תקול - או כלשונו של התובע בתביעתו (סעיף 10): "תידלוק בדלק מזוהם ו/או בדלק מהול ו/או דלק לא תקני מכל סיבה שהיא" (להלן: "הדלק התקול") - נטושות שתי מחלוקות נוספות בין הצדדים, האם בנסיבות אלו מדובר במקרה ביטוח המכוסה בפוליסה; וככל שכן - מה גובה ניזקו.

מקור הנזק ושאלת הקשר הסיבתי 19) לאחר שעיינתי במכלול החומר הראייתי שהונח לפניי, וכן לאחר שהתרשמתי מעדויות עדי הצדדים, הגעתי לכלל דיעה כי הרכב ניזוק עקב תידלוק בדלק מקולקל ביום 27.6.2012.

אם התובע היה אומר שהוא נסע מעל 200 קילומטרים חוות הדעת שלך היתה שונה? לא" (ההדגשות אינן במקור) 25) לפי עדות מנהל המוסך, דלק לא תקין הוא דלק שלא עומד "בתכונות של הסולר עצמו" (שורות 5-4, עמוד 23).

46) לטעמי, בשעה שכבר הוכר בפסיקה כי תידלוק דלק שגוי (כך למשל: בנזין 95 במקום סולר) מהוה ארוע תאונה [ראו והשוו: תא"מ (שלום - חיפה) 19224-01-10 בועז אלבז נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 23.3.2011]; מקל וחומר, כי תידלוק בדלק תקול (מקולקל, מזוהם או מהול), מהוה ארוע תאונתי שמכוסה בפוליסת הביטוח [ראו והשוו עם מקרה שבו דובר על נזק שניגרם עקב דלק מהול במים - תא"מ (שלום - ת"א-יפו) 48056-08-10 מנורה מבטחים החזקות בע"מ נ' טן חברה לדלק בע"מ, מיום 18.6.2015].

48) על-יסוד האמור, נקבע בזאת כי ארוע הנזק שהתרחש לרכבו של התובע, כמפורט לעיל, הוא מקרה ביטוח שמכוסה בפוליסה, ומכאן חובת הנתבעת לפצות את התובע (המבוטח) בגין ניזקו.

...

לאחר שעיינתי בחוות דעתו של השמאי, מצד אחד, בשים לב למורכבות הנזקים כפי שתיאר בעדותו (עמודים 28-27) ולעובדה לפיה חלק מהנזקים לא היה ניתן לגלות בבדיקה הראשונה, אך מצד שני, בשים לב למספר הרב של הביקורים במוסך ביחס להיקף הכולל של הנזקים הנטענים, זאת לצד העובדה לפיה אחד הביקורים נועד לשומת נזק אחר שעניינו תאונה שאירעה בתוך המוסך (שורות 27-25, עמוד 27) - לאחר שקלול כל אלה, נקבע בזאת כי הנתבעת תישא בשני שלישים (2/3) בלבד מהחזר שכרו של השמאי; סך כולל מע"מ 2,700 ₪.

סיכום 59) על יסוד האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

60) הנתבעת תשלם לתובע סך של 48,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.

מונחת לפניי תביעה כספית לפצוי התובע מצד מבטחתו בגין נזקים שנגרמו לרכבה עת המבטחת של רכב התובעת טוענת להעדר כסוי בטוחי.

ואולם, המחלוקת שעלתה שם היא האם ארוע של תידלוק שגוי ברכב של בנזין במקום סולר, הוא מן הסיכונים אשר מכוסים על ידי הפוליסה עת כאן לא מוגדר ארוע משהתובע לא יכול היה להגדיר את הארוע מבחינת זמן ומקום אלא בקוים כלליים ביותר שיכול וניכנס לשלולית או בור או מספיגת הגשמים עצמם בשל מזג האויר הקשה.

באותו מקרה פסק הדין היתייחס הן לעניין אלבז והן לעניין מנורה כאשר שם וגם שם הכירו בכיסוי בטוחי עקב תידלוק שגוי מכל סוג שהוא, כאשר קבעתי כי באותו מקרה הפוליסה לא סייגה תיקון צמיגים דוקא כתוצאה מתאונה אלא כל עוד הפגם לא נובע מתקר או בלאי, כמו גם הפוליסה שם לא סייגה קילקול מכאני בנוגע לצמיגים.

...

בשולי הדברים יוער בהקשר זה של סתירות נטענות, כי גם העובדה שהתובע טוען כי בחוות הדעת מצוין רק ביקור אחד והמומחה מעיד כי ביקר 4-5 פעמים, אציין כי בחוות הדעת מצוין כי המומחה ביקר 6 פעמים (אם כי מצוין רק תאריך "בדיקה ראשונה" ביום 20.2) אין לה נפקות משאין מחלוקת שהמנוע פורק לפני הגעתו ואין חולק על הממצאים שראה והשאלה היא המסקנה מהן.

ליבי ליבי עם התובע נוכח נזק שנשא בעלות תיקונו אולם נוכח האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את התביעה משהתובע לא הוכיח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען.

בנסיבות העניין, הגם שהתובע מכר את הרכב ולא ידוע האם גילם את ההוצאה במכירת הרכב אולם הכסף בכל מקרה יצא מכיסו והוא סבל מכך נזק ממון ומובנת תחושתו בדבר אחריות המבטחת והתביעה נדחית בשל אי עמידה ברף ההסתברותי, אני סבורה כי יש לקחת זאת בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.

פתח דבר מונחת לפניי תובענה כספית, שעילותיה חוזית ונזיקית, ועניינה בתביעה לתגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש לרכב מסוג ביואיק לה-קרוס מ.ר. 94-405-13 (להלן: "הרכב"), אשר בכל הזמנים הרלוואנטיים לתובענה זו, היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח מקיף, שמספרה 802515273617 (להלן: "הפוליסה").

ביום 3.5.2018, עם גילוי הנזק, נבדק הרכב על-ידי שמאי מטעם הנתבעת, מר ניסים בן בכר, אשר ציין בחוות דעתו כי "על-פי מימצאי בדיקת המוסך, ניזוק המנוע כתוצאה מנסיעת הרכב עם סולר במקום בנזין", והעריך את הנזק בסך של -27,205 ₪ כולל מע"מ. בהמשך, הועברה בדיקת המנוע למומחה חצוני מחברת "סמוך שפוץ מנועים (1986) בע"מ" - מר פאור אברהם, אשר קבע בחוות דעתו, כי הממצאים והנתונים מצביעים על "כשל בתכנון ייצור הבוכנות", ובהעדר כל ראיה מקצועית - המצביעה כי סולר גרם לחימום יתר ולשברים של הבוכנות במנוע, הרי שהארוע הנטען "אינו תאונתי". ביום 10.6.2018, הודיעה הנתבעת לתובע על דחיית תביעתו, מהטעם כי אין מדובר ב'מקרה ביטוח' כהגדרתו בפוליסה, וכי הנזקים הנטענים אינם נזקים תאונתיים - אלא תיקון קלקולים ברכב ו/או טפולי תיחזוקה ו/או בלאי של מערכות הרכב.

ואם לא די בכך, הרי שהרכב נבדק על ידי שמאי מטעם הנתבעת, מר ניסים בן בכר, אשר ציין בחוות דעתו כי הוצגו בפניו נזקים מכניים שנגרמו מתדלוק שגוי בסולר, תוך שהוא מעריך את הנזקים בסך של – 27,205 ₪ כולל מע"מ. למותר לציין, כי בחוות דעתו, מר בן-בכר, לא מעלה ספק כלשהוא באשר לשאלת תידלוק הרכב בסולר.

לדידי, וכפי שהובהר לעיל, במקרה דנן מיתקיים גם התנאי השלישי – קרי, הנזק לרכב ארע כתוצאה מהתדלוק השגוי, כנטען על-ידי התובע, ומקורו אינו בפגם או בלאי, כפי שטוענת הנתבעת.

סוף דבר על יסוד החומר המונח לפניי, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות ובכל אשר הובא לפניי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבאנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי הרכב ניזוק עקב תידלוק בסולר במקום בבנזין, וכי מדובר במקרה ביטוח המכוסה בפוליסה, אותה רכש התובע מהנתבעת.

...

למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר שדן במשמעות הלשונית של המונח "תאונה", ובכגון דא, ראוי להביא דברים כלשונם: "תאונה הינה אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, המתרחש בפתאומיות במקום מוגדר. ישנם אפוא ארבעה תנאים החייבים להתקיים על מנת שהאירוע נשוא התביעה דנן יחשב כתאונה, ואני סבורה כי אכן כולם מתקיימים במקרה דנן. במקרה דנן התדלוק השגוי היה: בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר ופתאומי." סבורני, כי אותם ארבעה תנאים, המתקיימים לעמדת בית המשפט בעניין אלבז הנ"ל, מתקיימים אף בעניינו.

סוף דבר על יסוד החומר המונח לפניי, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות ובכל אשר הובא לפניי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי הרכב ניזוק עקב תדלוק בסולר במקום בבנזין, וכי מדובר במקרה ביטוח המכוסה בפוליסה, אותה רכש התובע מהנתבעת.

משהגעתי לכלל מסקנה כאמור, אני מקבל התביעה - אם כי לא במלואה - ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: סך של – 32,366 ₪ בגין הנזק, בניכוי השתתפות עצמית, ככל ובשיעור שזו קיימת.