תמצית טענות הצדדים :
לטענת התובעת, במועד ההצפה בשעות הבוקר, החנתה המבוטחת גב' שלומית אהרון את רכבה בשטח החניון של הנתבעת, בהתאם לאישור שהיה ברשותה, וכאשר שבה בשעות הערב למקום, גילתה כי כל רכבה הוצף במים וניזוק קשות, כמו גם רכבים נוספים שחנו במקום.
עוד נטען, כי מבירור שנערך לאחר הגשת כתב התביעה, הוברר, כי חניון הנתבעת הוצף בשל סתימת מערכת הנקוז שמחוץ לו וכי מערכת נקוז זו הנה באחריות עירית נתניה, ועל כן האחריות לנזקים הנטענים בכתב התביעה רובצים לפתחה של העיריה.
האחד הנו שהוברר מעדותה של גב' אהרון כי בעת ששבה למחתם החניון בשעת ערב וגילתה את הנזק שניגרם לרכבה המיים בתוך החניון הגיעו עד לברכיה בעוד שמחוצה לו כבר לא היתה הצפה ונתון זה תומך גם וא בכך שאין קשר בין הנקוז שחניון לבין הנקוז שבמחתם הרכבת.
...
לפיכך היא טוענת שהאחריות לתאונה מוטלת במלואה על כתפי הנתבעת, שכן הינה בעלת השליטה בשטח החניון בו ארעה ההצפה, ובנסיבות אלה לתובעת או למבוטחת שלה לא היתה יכולה להיות ידיעה כלשהי בדבר נסיבות אירוע ההצפה, והאירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות כזו, ולפיכך עליה הראיה להוכיח שלא היה במעשיה או מחדליה התרשלות שתחוב בגינה.
נתון שני הינו, שמהעדויות עלה שמתקנים נוספים של הנתבעת ניזוקו אך היא לא מצאה לנכון לפנות בטרונייה ביחס לכך לעירייה, וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי האחריות להתרשלות במקרה דנן ברורה גם לה ככל שהנזק מתמצה בתחומיה.
סוף דבר
לאור האמור אני מורה כדקלמן:
על בסיס חוות דעת שמאי התובעת שלא נסתרה אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 16,474 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל , אגרת בית משפט ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
אני מורה על דחיית ההודעה כנגד הצד השלישי תוך חיוב הנתבעת בשכר העדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.
