האם תאונה במהלכה נפל התובע מארגז משאית חלוקה בעת ירידתו ממנה, מהוה "תאונת דרכים" אם לאו?
התובע, יליד 1954, נוי ואב ל-3 ילדים, עבד במשך שנים ארוכות כנהג חלוקה בחברת ברט בע"מ.
ביום 18.11.09, במהלך עבודתו של התובע כנהג חלוקה, אותה ביצע באותו היום באמצעות משאית איסוזו, מ.ר. 6984757 (להלן: "המשאית"), שהשימוש בה היה מבוטח ע"י הנתבעת, נפל התובע מארגז המשאית ונחבל בכתפו הימנית באופן שגם לקרע בגיד הכתף.
הילכת נירלי איננה יכולה לסייע לנתבעת כלל, הן מאחר והלכת אסם ניתנה אחריה, והן מאחר ובית המשפט העליון בהילכת אסם ערך איבחנה ברורה בין המקרה הנידון בהילכת אסם לבין זה שנידון בהילכת נירלי (סעיף 13 לפסק הדין ובעיקר בעמ' 556), לנוכח העובדה שבהלכת נירלי נדונה תחרות בין "חזקה מרבה" (התנתקות חלק מרכב) לבין "חזקה ממעטת" (טעינה ופריקה) ולא בין ההגדרה הבסיסית של שימוש לבין החזקה הממעטת, כפי שהמקרה שבפני.
משכל זאת נאמר, אין לי אלא לקבוע כי הילכת אסם חלה על ענייננו והתאונה נשוא התביעה הנה בגדר "תאונת דרכים" ולפיכך חבה הנתבעת בנזקי התובע.
לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% מיום 1.11.10 זאת בגין מצב לאחר תיקון קרע בשרוול המסובב בכתף ימין, תוך שהופעלה תקנה 15 במלואה כך שהנכות נקבעה ל-15%.
...
אינני מקבלת טענות הנתבעת כי אין לקבל כלל את הגירסה שהועלתה בתצהירי התובע בשל העובדה כי מדובר בתצהירים שנוסחו ע"י ב"כ התובע והדברים הרשומים בהם לא באו מפי התובע והעד עצמם, אלא נוסחו ע"י ב"כ על מנת שיתאימו לטיעון המשפטי בדבר היות התאונה בגדר "תאונת דרכים".
נכון הדבר כי התצהירים דומים, עד כמעט זהים, בנוסח שנקטו התובע ויגאל לתיאור התאונה, ולא הובהר באיזו מידה היו התובע ויגאל שותפים לניסוח המדוייק המופיע בתצהיר.
אין באפשרותי לקבל את טענות הנתבעת בהקשר זה, ועל אף שהן הציבו בפני קושי לא מועט בהכרעתי, הרי שלאחר עיון במכלול הפסיקה, ומששוכנעתי כי "הלכת אסם" עומדת על מכונה ולא היה בפסיקת בית המשפט העליון שלאחריה לשנות ממנה, אין מנוס מהקביעה כי המקרה שבפני הינו בגדר "תאונת דרכים" (וראה בדומהת.א. (שלום י-ם) 29510-12-12 נג'אדה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (27.7.14)).
שוכנעתי, כטענת הנתבעת, כי נתוני השכר החלקיים שצורפו (הדיון היה בחודש 2/13 ולמרות זאת צורפו רק 4 תלושים לשנת 2012, מועד תחילת העבודה כנהג מונית), ובעיקר בהעדר ראיות לפגיעה תפקודית המקשה על התובע בביצוע עבודתו כנהג (גם אם מסוג אחר), אין בהם להצדיק קביעה כי לנכות יש השפעה העולה על שיעורה הרפואי.
לאור נתונים אלו להלן חישוב נזקי התובע
הפסד השתכרות בעבר –
מלא – עד לחודש 10/10 – 11.5 חודשים X 7,000 ₪ = 80,500 ₪
בצירוף ריבית מאמצע התקופה - 83,100 ₪
חלקי –
לתקופה שבין חודש 11/10 ועד לחודש 1/12, בהתחשב בקושי
במציאת עבודה לאור גילו של התובע –
לפי 30% X 7,000 ₪ X 14 חודשים = 29,400 ₪ בצירוף ריבית מאמצע תקופה – 30,116 ש"ח
תקופה שמאז חודש 1/12 ועד היום – על אף שהתובע מציג ירידה של 40%
בשכרו, אינני סבורה כי מדובר בנתונים עדכניים ומלאים של השתכרותו
במומו, ולפיכך אפסוק סכום גלובאלי המבוסס על נכות תפקודית רק מעט גבוהה
מזו הרפואית - 30,000 ₪
הפסד השתכרות בעתיד
אני סבורה כי בנסיבות, לאור גילו של התובע והנכות אשר בפועל קטעה
רצף תעסוקתי ולירידה בשכרו, יש לערוך חישוב אקטוארי
על בסיס הנכות התפקודית בשיעור 10% וצפייה לעליית שכר מדודה לאור
העובדה כי שכרו של התובע אכן עלה בהתמדה בעבודתו כנהג חלוקה
של 10% X 7,500 ש"ח X 75.6 (מקדם ל-7 שנים) - 56,700 ₪
הפסדי פנסיה - לעבר עד לשנת 2012 לפי 10% (כממוצע) - 11,321 ₪
לעבר החל מ1/12 ולעתיד לפי 12% - 10,404 ₪
הוצאות רפואיות ולנסיעות (עבר ועתיד) על אף העדרן של הוצאות מוכחות
ועל אף האפשרות לקבל החזר מהמל"ל על חלק מההוצאות
אני פוסקת סכום גלובאלי מתון - 8,000 ₪
עזרת צד ג' (עבר ועתיד) – לאור הדרישה הצנועה בתחשיב התובע
ובהעדר ראיה לעזרה מעבר לעזרת בני משפחה, אשר חרגה מעט
מהרגיל לנוכח פגיעת התובע - 5,000 ש"ח
כאב וסבל (לפי 10% נכות רפואית ובניכוי גיל) - 14,031 ₪
סך נזקי התובע - 248,672 ש"ח
מסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל (ללא דמי אבטלה) אך בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
הנתבעת תשלם לתובע את היתרה, בצירוף החזר אגרה ששולמה (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד היום) ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34%.
