מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ביטוח בגין נזק למשאית מנוף שקרסה באתר בניה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אוסיף שממילא, התובעת לא הציגה כל בסיס לטענתה, משלא צרפה לראיותיה את מיסמך התנאים הכלליים של פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, לא פירטה את הוראות הפוליסה, ולא סתרה את טענת הנתבעת כי הפוליסה נועדה לכסות סיכונים של תביעות צדדים שלישיים נגד המבוטח ולא תביעות של המבוטח עצמו בגין נזקים שנגרמו לו. לפיכך, המחלוקת העיקרית שיש לידון ולהכריע בה היא אם קיים כסוי בטוחי להוצאות בשל שינוי שיטת העבודה מכוח פוליסת עבודות קבלניות.
בעמוד 4 לתנאים הכלליים (עמ' 103 לראיות הנתבעת), בפתיח של פרק א העוסק בביטוח רכוש, מוגדר מהו "מקרה הביטוח": "אבדן או נזק פיזיים פיתאומיים ובלתי צפויים מראש באתר העבודה לפרויקט או לחלק ממנו...". בתחילת הפתיח, לפני ההגדרה של מקרה הביטוח, נקבע כי "המבטח ישפה את המבוטח בגין החילוף, התיקון או ההקמה מחדש של הפרויקט או חלק ממנו בשל מקרה הביטוח...". אם כן, לפי לשון פוליסת עבודות קבלניות, מקרה ביטוח הוא רק אובדן או נזק פיזי לפרויקט או לחלק ממנו.
בתנאים הכלליים, בעמוד 4 (עמ' 103 לראיות הנתבעת), יש היתייחסות להרחבות לכסוי, ובסעיף ג נקבע כדלקמן (ההדגשה שלי – מ"ת): "אם נרשמו בדף הרשימה סכומי ביטוח נפרדים להרחבות אלה ובתמורה לפרמיה נוספת מורחב הפרק לכסות אובדן או נזק למבני עזר ותכולתם ו/או למשרדים ותכולתם, לתבניות ולפיגומים, למתקנים ולציוד קל, המשמשים את הפרויקט (למעט במפורש מנופים, כלי צמ"ה וכלי רכב וציוד שערך פריט בודד עולה על 30,000 ₪)." בהרחבות המופיעות ברשימה, הוגדל הכסוי בגין "ציוד המשמש לבניה ואינו חלק מעבודות הפרויקט וציוד קל" לשווי של עד 100,000 ₪ לפריט (ראיות התובעת בעמ' 996, הרחבה 2 ובעמ' 1009, הרחבה 4), אך אין חולק כי שווי הגנטרי עלה במידה ניכרת על סכום זה. בסיכומי התובעת נטען כי הרחבה לביטוח אינה יכולה לגרוע מתנאי הפוליסה הבסיסית, אלא שכאמור, מהפוליסה עולה כי הכסוי הבסיסי הוא בגין העבודות והחומרים בלבד, ואינו כולל ציוד עזר לבנייה או כלי עבודה ששווים מעל 5,000 $.
כמו כן, מעיון בפסק הדין שצורף לסיכומי התשובה עולה כי במקרה שנידון שם, ההוצאות הנוספות והצורך בשינוי תוכניות הבנייה נבעו מנזק פיזי שניגרם למבנה אשר בנייתו הייתה מבוטחת (מחסן שחלק גדול ממנו קרס), ואילו בעניינינו מדובר בנזק פיזי שניגרם למיתקן הגנטרי שלא היה מבוטח בפוליסת עבודות קבלניות.
שכירת משאית עם מנוף סל של חברת המוביל החדש שבגינה דרשה התובעת סך כולל של 263,500 ₪ (62,000 ₪ בסעיף 2 לטבלה ו-201,500 ₪ בסעיף 6 לטבלה) ללא הפניה לאסמכתאות על הסכומים ששולמו לחברה הנ"ל. לפיכך, התובעת זכאית לסכום שאישר גולדקלנג בגין דרישה זו: 96,875 ₪, על יסוד ההערכה שלו לעלות השמוש במשאיות אלה לצורך תיקון הנזקים הישירים לגשר.
...
משום כך, התובעת לא הייתה זכאית לתגמולים בסך של 900,000 ₪ הנ"ל. סיכום לעניין התגמולים מכוח פוליסת עבודות קבלניות מכל האמור לעיל עולה שהתובעת הוכיחה שהייתה זכאית לקבל מהנתבעת מכוח פוליסת עבודות קבלניות תגמולי ביטוח בסכום כולל של 2,526,568 ₪ (1,234,176 ₪ בגין פירוק ופינוי הגנטרי שניזוק + 789,861 ₪ עבור תיקון הנזקים בגשר + 163,020 ₪ בגין ציוד שניזוק + 339,511 ₪ עבור בדיקות שונות, תכנון מדידה ופיקוח).
סוף דבר התובעת לא הוכיחה שהייתה זכאית לתגמולי ביטוח נוספים מכוח פוליסת צמ"ה. התובעת זנחה את תביעתה מכוח פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, וממילא לא נסתרה טענת הנתבעת כי פוליסה זו נוגעת רק לתביעות של צדדים שלישיים, ואינה רלוונטית לענייננו.
לאור כל האמור לעיל, התביעה על סך 31,458,506 ₪ נדחית בעיקרה, ומתקבלת בסך של 199,999 ₪ בלבד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (31.1.2017), קרי סך של 248,118 ₪ עד מועד מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת שבוב שהוגשה על ידי התובעת, לאחר שיכלי הרכב שבוטח על ידה, ניזוק מאבנים שנפלו עליו, כתוצאה מקריסתו של מנוף, בהיותו חונה בחניון בתל אביב.
התובעת פיצתה את מבוטחיה בגין הנזק לרכב ומשכך הגישה תביעתה כנגד הנתבעות, בהתאם לזכות התיחלוף המוקנית לה מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.
דו"ח התקינות שהוצג ביחס למנוף לאותה השנה ורישיון המשאית, וכמו כן, עדותם של מנהל אתר הבנייה והמנופאי, הבהירו באופן מספק את נסיבות הארוע והתרחשותו.
...
אשר לטענות התובעת לפיהם לא ביצעו הנתבעות באמצעות המהנדס בדיקה מעבדתית לחלק המנוף שקרס, כפי שציין המהנדס בעדותו, דומה שלא היה בכך בכדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי, דווקא לאור דבריו הבהירים של המומחה וביחס לעדותו שלא נסתרה כאמור.
מסקנה זו מתבססת על הסיכוי שהנזק היה נמנע אלמלא ההפרה גדול מהסיכוי שהנזק היה מתרחש בלאו הכי.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, לא הוכחה רשלנות הנתבעת 1, ובנסיבות אלו, מצאתי לפסוק כי התביעה כנגד הנתבעות - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ענייננו בתביעה שהוגשה ביום 10.4.19 בגין ניזקי גוף שנגרמו, כך על פי הנטען, לתובע ביום 28.11.17, במהלך עבודתו באתר בניה, כאשר שהה בחפירה לצורך הטמנת שוחות מבטון, והרגל המייצבת של המשאית עליה המנוף שהניף את השוחה, קרסה, והשוחה נפלה לתוך החפירה בה היה התובע , הפילה אותו וכתוצאה נגרמה לו חבלת מעיכה בירך שמאל.
ביום 14.7.20 הגיש התובע את הבקשה דנן, מהנימוק שהוא מבקש לעתור למוסד לביטוח לאומי בשל החמרת מצב, ועליו לפנות קודם לכך לרופא תעסוקתי, ומאחר ומצבו הרפואי טרם התגבש והוא אף עתיד לעבור ניתוח שנידחה בשל "מצב קורונה" למועד שטרם נקבע, וכי הליך זה יקח זמן, ולכן מבוקש להפסיק את התביעה בשלב זה, כאשר כל ההליכים וההחלטות שניתנו בתיק עד מועד זה, ישארו בתוקף במועד חידוש התביעה.
...
אם במהלך הדיון בתובענה הראשונה רכש הנתבע יתרון כלשהו וכל מטרתו של התובע בהפסקת התובענה, היא לגרום לביטולו של אותו יתרון (עניין קבודי, לעיל), או ממצא עובדתי מסויים שנקבע לטובת הנתבע, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אשר מסקנותיה אינן נוחות לתובע, או רצון בהחלפת המותב הדן בתיק, או אם בעצם הגשת התביעה מתאפשר לתובע לקבל סעד ביניים אשר פוגע ביריבו פגיעה של ממש (זוסמן, 477), אזי אין להעתר לבקשה (רע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריק עומר אלפהום (פורסם בנבו).
מקום בו ההליכים הגיעו לשלב מסויים, אין לאפשר לתובע שהביא את עניינו לפני בית המשפט ונוכח שאין הדין נוטה לטובתו, להתחמק מבעד לדלת צדדית על מנת למנוע הכרעה (עניין אבו ליל, לעיל).
בשקלול האינטרסים לעיל, אני מורה על הפסקת התביעה בתנאים הבאים: ככל שהתובע יבכר להגיש תובענה חדשה, תוגש זו בתוך 12 חודשים מהיום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 53650-06-20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מ.א. האלופים בבניה בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת עמיתה שרה דותן מערערת הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רועי צביקל ואח' נ ג ד משיבות 1.מ.א. האלופים בבניה בע"מ 2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. ורשה ואח' פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' ביטן) בת"א 14390-02-17 מיום 25.3.2020, לפיו נדחתה תביעת שבוב של המערערת בשל נזק בו נשאה כתוצאה מתאונה, בה נפגע רכב שהיה מבוטח על ידה.
במסגרת עבודות אלה, הופעל על ידי מבוטחה של המשיבה מנוף שהיה מותקן על גבי משאית, ותוך כדי עבודה, קרס המנוף ואבנים שבהעמסתן עסק, נפלו על הרכב המבוטח וגרמו לו לנזקים.
למרבה הצער, העד המרכזי שיכול היה להעיד על אופן ביצוע הבדיקה לא זומן לעדות, והמשיבות הסתפקו בצרוף מיסמך הנחזה כאישור ביצוע בדיקה על פי סעיפים 81-82 לפקודת הבטיחות בעבודה לתצהיר עדותו הראשית של מנהל הבניה באתר.
...
דיון והכרעה בטרם אדון בערעור לגופו אציין, כי מקובלת עלי מסקנתו של כב' השופט ביטן, לפיה בנסיבות קריסת המנוף, עובר נטל הראייה להוכיח כי לא רשלנותן של המשיבות גרמה לאירוע.
כב' השופט ביטן סבר, כי מתקיימים בענייננו שני התנאים הראשונים, ואף דעתי כדעתו, אלא שלהשקפתו על פי הראיות שהובאו על ידי המשיבות, מתבקשת המסקנה לפיה לא נפל מחדל בהתנהלותן.
אשר על כן, החלטתי לקבל את הערעור ולחייב את המשיבות לפצות את המערערים במלוא סכום התביעה 76,035 ₪ שלא היה שנוי במחלוקת, וכן בהוצאות משפט בערכאה הדיונית (אגרות ושכר עדים) וכן בשכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסך 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 5404-09-17 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' איחוד יסודות בניה בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלדד נבו תובעת איילון חברה לביטוח בע"מ נתבעות 1.איחוד יסודות בניה בע"מ 2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ ב"כ התובעת: עו"ד זמיר וייס ב"כ הנתבעות: עו"ד מיכאל שמפל פסק דין
הארוע והמחלוקת ביום 6.12.15 הגיעה לאתר בניה ברח' פרחי חן בירושלים, משאית מנוף שבוטחה על ידי התובעת על מנת לבצע עבודות מנוף.
לאחר תחילת עבודות המנוף, קרסה לפתע הרגל שהייתה ממוקמת בתוך שטח החלקה אל חלל תת קרקעי נסתר, המשאית היתהפכה על צידה ונגרם לה נזק.
התובעת שילמה למבוטחתה סך של 125,039 ₪ בגין הנזק למנוף ו – 24,441 ₪ בגין הנזק למשאית, בהתאם להערכת שמאים.
מעדותו של נהג המשאית עולה כי אין זו הפעם הראשונה שהוא עבד עם המנוף באתר בניה זה ובעבר עבד במקום פעמים רבות.
...
מסקנתי היא כי האירוע התרחש עקב נסיבות בלתי צפויות ולא עקב רשלנות מצד הנתבעת 1.
התוצאה התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 28,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, כ' שבט תשע"ט, 26 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו