אוסיף שממילא, התובעת לא הציגה כל בסיס לטענתה, משלא צרפה לראיותיה את מיסמך התנאים הכלליים של פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, לא פירטה את הוראות הפוליסה, ולא סתרה את טענת הנתבעת כי הפוליסה נועדה לכסות סיכונים של תביעות צדדים שלישיים נגד המבוטח ולא תביעות של המבוטח עצמו בגין נזקים שנגרמו לו.
לפיכך, המחלוקת העיקרית שיש לידון ולהכריע בה היא אם קיים כסוי בטוחי להוצאות בשל שינוי שיטת העבודה מכוח פוליסת עבודות קבלניות.
בעמוד 4 לתנאים הכלליים (עמ' 103 לראיות הנתבעת), בפתיח של פרק א העוסק בביטוח רכוש, מוגדר מהו "מקרה הביטוח": "אבדן או נזק פיזיים פיתאומיים ובלתי צפויים מראש באתר העבודה לפרויקט או לחלק ממנו...". בתחילת הפתיח, לפני ההגדרה של מקרה הביטוח, נקבע כי "המבטח ישפה את המבוטח בגין החילוף, התיקון או ההקמה מחדש של הפרויקט או חלק ממנו בשל מקרה הביטוח...".
אם כן, לפי לשון פוליסת עבודות קבלניות, מקרה ביטוח הוא רק אובדן או נזק פיזי לפרויקט או לחלק ממנו.
בתנאים הכלליים, בעמוד 4 (עמ' 103 לראיות הנתבעת), יש היתייחסות להרחבות לכסוי, ובסעיף ג נקבע כדלקמן (ההדגשה שלי – מ"ת):
"אם נרשמו בדף הרשימה סכומי ביטוח נפרדים להרחבות אלה ובתמורה לפרמיה נוספת מורחב הפרק לכסות אובדן או נזק למבני עזר ותכולתם ו/או למשרדים ותכולתם, לתבניות ולפיגומים, למתקנים ולציוד קל, המשמשים את הפרויקט (למעט במפורש מנופים, כלי צמ"ה וכלי רכב וציוד שערך פריט בודד עולה על 30,000 ₪)."
בהרחבות המופיעות ברשימה, הוגדל הכסוי בגין "ציוד המשמש לבניה ואינו חלק מעבודות הפרויקט וציוד קל" לשווי של עד 100,000 ₪ לפריט (ראיות התובעת בעמ' 996, הרחבה 2 ובעמ' 1009, הרחבה 4), אך אין חולק כי שווי הגנטרי עלה במידה ניכרת על סכום זה. בסיכומי התובעת נטען כי הרחבה לביטוח אינה יכולה לגרוע מתנאי הפוליסה הבסיסית, אלא שכאמור, מהפוליסה עולה כי הכסוי הבסיסי הוא בגין העבודות והחומרים בלבד, ואינו כולל ציוד עזר לבנייה או כלי עבודה ששווים מעל 5,000 $.
כמו כן, מעיון בפסק הדין שצורף לסיכומי התשובה עולה כי במקרה שנידון שם, ההוצאות הנוספות והצורך בשינוי תוכניות הבנייה נבעו מנזק פיזי שניגרם למבנה אשר בנייתו הייתה מבוטחת (מחסן שחלק גדול ממנו קרס), ואילו בעניינינו מדובר בנזק פיזי שניגרם למיתקן הגנטרי שלא היה מבוטח בפוליסת עבודות קבלניות.
שכירת משאית עם מנוף סל של חברת המוביל החדש שבגינה דרשה התובעת סך כולל של 263,500 ₪ (62,000 ₪ בסעיף 2 לטבלה ו-201,500 ₪ בסעיף 6 לטבלה) ללא הפניה לאסמכתאות על הסכומים ששולמו לחברה הנ"ל. לפיכך, התובעת זכאית לסכום שאישר גולדקלנג בגין דרישה זו: 96,875 ₪, על יסוד ההערכה שלו לעלות השמוש במשאיות אלה לצורך תיקון הנזקים הישירים לגשר.
...
משום כך, התובעת לא הייתה זכאית לתגמולים בסך של 900,000 ₪ הנ"ל.
סיכום לעניין התגמולים מכוח פוליסת עבודות קבלניות
מכל האמור לעיל עולה שהתובעת הוכיחה שהייתה זכאית לקבל מהנתבעת מכוח פוליסת עבודות קבלניות תגמולי ביטוח בסכום כולל של 2,526,568 ₪ (1,234,176 ₪ בגין פירוק ופינוי הגנטרי שניזוק + 789,861 ₪ עבור תיקון הנזקים בגשר + 163,020 ₪ בגין ציוד שניזוק + 339,511 ₪ עבור בדיקות שונות, תכנון מדידה ופיקוח).
סוף דבר
התובעת לא הוכיחה שהייתה זכאית לתגמולי ביטוח נוספים מכוח פוליסת צמ"ה.
התובעת זנחה את תביעתה מכוח פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, וממילא לא נסתרה טענת הנתבעת כי פוליסה זו נוגעת רק לתביעות של צדדים שלישיים, ואינה רלוונטית לענייננו.
לאור כל האמור לעיל, התביעה על סך 31,458,506 ₪ נדחית בעיקרה, ומתקבלת בסך של 199,999 ₪ בלבד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (31.1.2017), קרי סך של 248,118 ₪ עד מועד מתן פסק הדין.