מתוך הראיות שהוגשו על ידי הצדדים, עלה שבתאריך 22/2/13, עבר התובע תאונת עבודה במהלכה נכווה באיזור המפשעה כולל באיבר המין, כוויה מדרגה 2, עבר טיפולים רבים, נותר עם קשיים בתיפקוד המיני וצלקות (להלן "התאונה השנייה").
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ואת מכלול נסיבות הארוע, לרבות מצבו הרפואי של התובע כפי שמשתקף במסמכים הרפואיים לאורך השנים באתי לידי מסקנה שחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט משקפת את מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה.
ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי
הצדדים חלוקים בהקשר זה מחלוקת קשה ועמוקה שיש בה כדי להכריע את גורלה של התביעה, זאת בשים לב לנכויות נוספות שנקבעו לתובע ולסכום התגמולים שהוא מקבל.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת השתלשלות האירועים היוצאת דופן בעיניינו של התובע, באתי לידי מסקנה, שנכון להורות על ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה דנן עד מועד הפסקת הקצבה בגין התאונה דנן ולא מעבר לכך.
לא מדובר במצב של צירוף נכויות שבו התובע מקבל חלק יחסי מן הגימלה בגין התאונה וגם לא במצב בו התובע פנה למסלול אחר של נכות כללית שהקצבה בגינה מגלמת גם את הנכויות בגין תאונת עבודה, אלא בהפסקה מוחלטת של הגימלאות וזאת לא בהתאם לבחירה כלשהיא שביצע התובע, אלא מכוח הוראות החוק וביוזמת המוסד לביטוח לאומי.
...
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, באתי לידי מסקנה שעלה בידי התובע להוכיח את אחריות הנתבעים, בנטל המוטל עליו בהליך האזרחי.
אחר כל האמור לעיל, דינה של התביעה להתקבל.
הנתבעים ישלמו לתובע סך של 196,000 ₪ בניכוי תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו עד למועד הפסקת הגמלה, ככל שהחישוב שנעשה משקף את התגמולים ששולמו עומד הניכוי על 164,142 ₪ ומשכך על הנתבעים לשלם לתובע סך של 31,858 ₪.
