תביעת בזק נגד שפיר הנדסה בגין נזקי תשתית

בית משפט השלום בחיפה 13 אפריל 2014 ת"א 32444-06-12 ישי ואח' נ' חורי ואח' בפני כב' השופט שלמה לבנוני, סגן נשיא תובעים 1. יצחק ישי 2. דינה אואנונו ע"י ב"כ עוה"ד גיורא אלדן הנתבעים 1. שחר חורי 2. ועדה מקומית לתיכנון שומרון ע"י ב"כ עוה"ד 1. א. גושן 2. תמי שפיר פסק דין

הנתבע 1 (להלן, גם "חורי") הוא הנדסאי בנייה ושמאי מקרקעין.

אף הסתבר כי גובה תיקרות החדרים הנו שלא כדין ואף בנגוד לתוכניות בנייה של הבית, וחרף זאת, כנטען, אישרה הועדה את תוכניות בניית הבית ואף אשרה את אכלוסו וחיבורו לתשתיות על ידי הנפקת "טופס 4". אכן בעקבות זאת הגיש תחילה התובע תובענתו נגד המוכרים אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט גרשון ב-ת.א. 18262-02-10 (להלן – "התביעה הראשונה").

לנוכח כל אלו לא זכאים התובעים לעשות דין לעצמם ולהביא עצומותיהם, "בתשלומים". אכן מקובלת עליי עמדת ב"כ הועדה, באחת מתגובותיה, כי לכאורה אם לא תאמר כן "הרי שלעולם יוכל תובע להגיש תחילה תביעה חוזית בלבד נגד מפר החוזה ולאחר מכן להגיש תביעה נזיקית בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפרת אותו חוזה... אדם המגיש תביעה לקבל סעדים צריך לבסס את תביעתו על כל העילות שבדין הרלוואנטיות להגשת התביעה, אם זה דיני חוזים, נזיקין עשיית עושר וכו'. אין מקום לאפשר פיצול תביעות לעילות שונות כל פעם מחדש, ולפי שיטתם של התובעים לעולם לא יהיה צורך לקבל היתר לפיצול סעדים" (סעיף 4).

משמע, גם אם סברו התובעים, עובר לתביעה הראשונה, כי מדובר ב"הליך בזק", תוחלתם נכזבה.

...

בפרשה שם סברה השופטת באום, ודעתי כדעתה, כי "בנסיבותיו של המקרה דנן, אשר לדעתי אינן מיוחדות כלל ועיקר, אני סבורה שאין מקום לאפשר לתובעת להגיש ולנהל תביעה כנגד חליפותיה של החברה, שעה שיכולה הייתה לעשות כן במסגרתו של ההליך הקודם, בפרט כאשר לא ניתן כל טעם של ממש לדבר" (סעיף 21).

או-אז, אך רק אז, היה בית המשפט עורך את מאזן שיקוליו, בוחן את האינטרסים המתנגשים ומחליט האם להיעתר לבקשה לפיצול סעדים, שהייתה מפלסת את הדרך בבטחה להגיש התביעה השנייה שבפניי, אם לאו.

הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם הן לנתבע 1 והן לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו, בהתאמה, לידיהם הנאמנות של ב"כ הנתבעים תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 02 אוגוסט 2020 עת"מ 52799-09-19 שפיר תעשיות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח' לפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט עותרת שפיר תעשיות בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד עודד גזית ויורי שוסטין משיבים 1.רשות מקרקעי ישראל באמצעות ב"ע עו"ד מיכל מזרחי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 2.עו"ד אסף בנמלך פסק דין

לפני עתירה מינהלית כנגד החלטת רשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) להעביר לעו"ד אסף בנמלך מסמכים הנוגעים לעותרת, בהתאם לבקשה שהגיש לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – ההחלטה).

לטענת רמ"י דינה של העתירה להדחות על הסף מחמת מעשה בי-דין (השתק פלוגתא) שכן שאלת מעמד ההסכמים בין העותרת למדינה כסוד מסחרי שאין לגלותו נידונה ונדחתה במסגרת עת"מ (מנהליים י-ם) 54978-01-11 שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל (19.6.2011) ובמסגרת עת"מ (מנהליים ת"א) 40013-10-14 חברה מחצבת ורד בע"מ נ' מדינת ישראל (27.7.2015)‏‏.

סוד מסחרי העותרת טענה שחלק מהמסמכים נשוא ההחלטה כוללים מידע סודי בעל ערך כלכלי שעלול להקנות יתרונות מסחריים בלתי הוגנים למתחריה ועלול להסב לה נזקים כבדים.

אולם מדובר, לפי המסמך עצמו, בנתונים שמצויים בדוחות הגיאולוגיים מטעם משרד התשתיות והלאומיות והמינהל.

מכאן, שלא נפל פגם בהחלטה המצדיק היתערבות בה. כך, בעת"מ (מנהליים ת"א) 40013-10-14‏‏ התבקש מידע לצורך תובענה ייצוגית בעינייני איכות הסביבה.

...

כפי שהערתי בדיון שנערך לפני, מסמכים אלו מהווים נספח לחוזה ההרשאה בהתאם לסעיף 25(1) בו. מסקנה זו נובעת גם מהסימון הסידורי בראש כל עמוד ברצף למיספור חוזה ההרשאה ומחתימת העותרת בתחתית כל עמוד.

העותרת לא שללה מסקנה זו. מדובר בחלק בלתי נפרד מההסכם באופן מהותי, לפי לשונו של חוזה ההרשאה – "מחייב את הצדדים ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה" (כך בסעיף 25(1) לחוזה ההרשאה).

סיכום דינה של העתירה להידחות איפוא, למעט באשר לתכתובת בין רמ"י לעו"ד יהודה טוניק מיום 6.5.2019, אשר לא תועבר וההשחרות עליהן הוסכם בכל הנוגע למסמכי ועדת השניים.

רקע: בפניי תביעה כספית אשר הוגשה על ידי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: התובעת ו/או בזק) לתשלום סך 134,413 ₪ (נומינאלי) בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק על ידי הנתבעת, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (להלן: הנתבעת).

המסכת הראייתית: מטעם התובעת העידו גב' רינה שמחי, עובדת בחטיבת הנדסה ורשת ואחראית על טפול בגביית חובות בגין נזקים; מר יוסי דנן, ממ"ד רוחב פס אשר טען בתצהירו כי מכוח תפקידו הוא פיקח על העובדים שביצעו את התיקונים; הגב' דנה ליברטי, עובדת נוספת של התובעת אשר ערכה המסמך "חוות דעת מומחה", בו פורטו מרכיבי דו"ח גמר העבודה אשר מהם מורכב סכום התביעה.

...

המסקנה הינה, כי כלל לא התבקש ולא הונפק היתר לעבודות החפירה נשוא התביעה, אשר לא בוצעו ולא נכללו בעבודות הנוגעות לכביש 471.

דין טענת הנתבעת, לפיה התובעת לא סבלה בפועל מנזק ולא נשאה בעלויות שלא שולמו, להידחות.

סוף-דבר: לאור כל האמור ולאחר בחינת מלוא מסמכי התובעת אודות היקף הנזקים, בהתחשב בכל המפורט לעיל, הנזק הנטען שיוכר הינו כדלקמן: 200 שעות עבודה (מתוך 393 שנטענו בתוספת הוצאות עקיפות) של צוותי עובדים, לפי סך של 225 ₪ עלות עובד (לשעה) = 45,000 ₪.

לפני תביעתה של י.ו.נ.י.ת. ביצועים בע"מ (להלן: יונית) לחיוב שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (להלן: שפיר) בתשלום התמורה המוסכמת בין הצדדים בגין השכרת פיר דיפון והעמדתו לרשותה של שפיר בהתאם להזמנת עבודה שנערכה בין הצדדים ביום 3.2.2013 (להלן: ההסכם); ותביעה שכנגד לחיובה של יונית בתשלום פיצויים לשפיר בגין נזקיה שנגרמו בשל העיכוב שניגרם על ידי יונית בהשלמת העבודות נשוא ההסכם.

מוסכם על הצדדים, כי בטרם ביצוע ההארכה על ידי יונית, שפיר דאגה, באמצעות קבלן ביצוע קו המים, לבצע תמיכה לתשתית קו בזק הקיים בשטח, ורק אז ניתן היה לבצע את ההארכה.

· לא זו אף זו: המנעותה של שפיר מלהעלות כל טענה במהלך כל התקופה שקדמה להגשת תביעתה של יונית, וחרף הדברים שהוחלפו בין יונית לבין שפיר גבי חובתה של שפיר בתשלום יתרת הסכום בהתאם להסכם, וחרף ההתכתבויות שהומצאו על ידי יונית לשפיר בעיניין זה, שפיר לא מצאה לנכון להעלות ולו ברמז, כל טענה כנגד יונית.

...

התביעה שכנגד לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל, דומה כי הדיון בתביעה שכנגד מתייתר.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 86,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מאמצע תקופת ההשכרה (מיום 11.4.2013) ועד היום, וכן בצירוף מע"מ כדין בגין הסכום.

כמו כן, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד, ומחייבת את התובעת שכנגד לשאת בהוצאות הנתבעת שכנגד, וזאת בסך של 3,000 ₪.

בהגנתה, שללה בזק גם היא כל קשר לבור וטענה כי התאונה ככל שארעה, הייתה בשל רשלנותו של התובע ו/או של נתבעים 1 ו-2 כמי שבנו באותה העת בניין מגורים באתר ו/או של חברת וקסמן גוברין פלדחי בע"מ (להלן: "המפקחת") כמי שהייתה אחראית על הניהול, התיאום, הפיקוח והבטיחות של עבודת הבנייה והקבלנות באתר ו/או של האחים נתן עבודות הנדסה בנאיות בע"מ (להלן: "המבצעת") כמי שהתקשרה עם בזק לביצוע עבודות החפירה להנחת תשתית תיקשורת באתר.

חרף האמור, ב"כ המבצעת טען בסיכומיו כי יש לייחס אשם תורם לבזק ו/או למפקחת ו/או למשרד השיכון על שלא פיקחו על העבודות באתר כראוי ובכלל זה עבודת החפירה שביצעה היא עצמה ושגרמה לנזק נשוא תביעה זו. התקשיתי להבין טענה זו לפיה, הגורמים המפקחים אחראים על רשלנותה של המבצעת עצמה, כאילו אומרת היא: "התרשלתם שנתתם לי להתרשל!!". פשיטא, שטענה מעין זו אינה יכולה לעמוד, ואין המבצעת יכולה לתלות קלונה בצווארי אחרים.

כאמור, בזק הגישה הודעת צד ג' גם נגד הקבלן וטענה כי האחריות לנזקו של התובע מוטלת עליו לאור העובדה שקבע את דרך הגישה למשרדיו במקום מסוכן שלא יועד לכך, הנחה את מבקריו לעבור בדרך זו ולא בדרך המלך ולא הזהירם מפני הסכנות הצפויות להם, סכנות אשר בידי הקבלן כבעל השליטה והפיקוח במקום, הייתה היכולת לצפותם.

בשל כובד האחריות של התפקיד שלו בעמותה הוא הגיע לא פעם לעבודה גם כשמצב בריאותו לא היה שפיר.

...

הודעת צד' ג' של בזק כנגד המפקחת נדחית ובזק תשלם למפקחת את הוצאות המשפט שלה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצויים שמגיעים לתובע.

כמו כן נדחית הודעת צד ג' של הקבלן נגד משרד השיכון והוא ישלם למשרד השיכון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בשיעור 20% מסכום הפיצויים שמגיעים לתובע.

הודעת צד ד' נדחית בלא צו להוצאות.