לטענת הנתבע, התובעת לא הראתה כי קיים הבדל בקריטריונים של ידועה בציבור לצורך הגדרת "אלמנה" בהתאם לסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995, לבין הקריטריונים של ידועה בציבור לצורך סעיף 55 לחוק הירושה, שיש בהם כדי לשנות את התוצאה שאליה הגיעה השופטת גולן ז"ל.
התובעת טוענת כי פסק הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה אינו מחייב את בית הדין, מה גם שבעבר תביעתה הוכרה ע"י הנתבע, ולא היה כל מקום לשנות את ההחלטה, אלא היה מקום לברר לעומק את השאלות העובדתיות שלא התבררו בבית המשפט לעינייני מישפחה.
ר' למשל פסק דינו של השופט (כתוארו אז) פליטמן בעב"ל 731/07 קירשנר נ' המוסד לביטוח לאומי, [פסק הדין מיום 6.9.06] שקבע בסעיף 8ז לפסק הדין שגם אם המערערת הוכרה כידועה בציבור לצורך קבלת פנסיית שאירים, פסק הדין אינו מחייב את המוסד לביטוח לאומי.
בעב"ל 731/07 שמוזכר לעיל קבע השופט (כתוארו אז) פליטמן בסעיף 8ה לפסק הדין:
לצורך הגדרת בני זוג כידועים בציבור לשם קבלת קצבת שאירים, יש לעמוד על תכליתו של חוק הביטוח הלאומי לעניין זה, והיא להעניק לאלמנה קצבה על מנת לשמר את רמת חייה, פחות או יותר, כפי שהיתה לפני פטירת בן הזוג (השופט פליטמן הפנה בפסק דינו לעב"ל 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 10.5.04)).
...
הנתבע טוען כי פסק הדין לא ניתן כהרף יד אלא לאחר ניהול הוכחות תוך שמיעת ראיות ועדויות, וכי לאחר שמיעת טענות הצדדים ועדיהם הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעת לא ניהלה משק בית משותף עם המנוח.
לטענתם, המנוח לא סיפר לילדיו ולגרושתו אודות יחסי האישות שלו עם התובעת, אלא הם הגיעו לבדם למסקנה זו. בתו של המנוח סייגה זאת והעידה כי בתחילה אביה הציג את התובעת כמטפלת של סבתה ורק לאחר מכן הציגה כחברה.
הסבר זה של התובעת מוביל אותנו למסקנה שלא התקיימה תלות כלכלית במנוח.
סופו של דבר, אנו דוחים את התביעה וקובעים שהתובעת לא היתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח כפי שנדרש בחוק הביטוח הלאומי.
