תביעת איזון משאבים - מחצית מנכסי הקריירה והמוניטין

המבקש מפנה לסעדים שהתבקשו על ידי המשיבה מבית - הדין הרבני בבקשתה למינוי אקטואר, הכוללים איזון משאבים, פיצוי בגין פערי הישתכרות ונכסי קריירה.

אמרה נושא הכתובה והחלוקה הרכושית וחלוקה של מחצית הזכויות.

חוו"ד לגבי פיצוי בגין פערי הכנסה בין הצדדים, פיצוי בגין נכסי קריירה של המשיב, לרבות מוניטין, וכל הנובע והנלווה לכך, לגבי כל הזכויות מכל מין וסוג שהוא אשר נצברו מיום נשואי ". הצדדים 24.6.2009 ועד למועד הגשת תביעת הגירושין 23.7.2019

...

אני סבורה כי די בהתנהלות המפורטת לעיל הן של המשיבה והן של המבקש כדי לקבוע כי שני הצדדים הסכימו לסמכותו של כבוד בית - הדין לדון בכל ענייני הרכוש ביניהם.

לפיכך מכל הטעמים דלעיל כמו לאור הלכת פלמן (ר' בג"ץ 8497/00 פייג - פלמן נ' פלמן, 2003 )) הקובעת עיקרון כיבוד ערכאות הדדי שלפיו כאשר אחת משתי הערכאות – ) 118 ( פד"י נז ( בית - הדין או בית - המשפט – קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע לפניה כדין, הערכאה האחרת לא תיזקק לאותו העניין אף אם נתונה לה סמכות שיפוט מקבילה, אני קובעת כי הסמכות לדון בעניינים הרכושיים בין הצדדים מסורה לבית - הדין הרבני האזורי בנתניה.

בענייני משפחה" (ר' תקנה 258 (ז)( 17 ) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 , התקנות שהיו בתוקף במועד הגשת התביעה) אולם לאור העובדה כי ממילא הוריתי שיתר רכיבי התובענה נתונים לסמכות כבוד בית - הדין הרבני אני מורה כי המשיבה רשאית להגיש בתוך 30 יום כתב תביעה מתוקן לגבי רכיב זה בלבד.

בכתב הגנתה - אותו יש לראות מהותית אף משום כתב תביעה (השוו: עמ"ש (ת"א) 1229/07 י.ב. 14 נ' א.ב. ( 2010 ) בפיסקה 69 לפסה"ד; עמ"ש (חיפה) 33249-05-15 ז.א. נ' ז.ל. ( 2015 ) בפיסקה לפסה"ד) - הסכימה האשה לאיזון נכסי הצדדים, בחלקים שוים - ואולם, טענה כי יש להורות על איזון כלל המשאבים שנצברו על ידי הצדדים במהלך החיים המשותפים.

( 20.5.19 ; עדות מר ג. בעמ' 23-25 לפרוטוקול מיום 25.5.20 ככל שכוונת האשה, כי יש לזכותה בתשלום כלשהוא בגין נכסי הקריירה או המוניטין האישי שצבר האיש במהלך החיים המשותפים הרי, שיש לדחות אף טענה זו. הגישה המקובלת בפסיקת בתי המשפט היא, כי יש לראות בנכסי הקריירה יותר משום נסיבה המצדיקה סטייה מהכלל של 21 "מחֶצֱהָ עלַ מחֶצֱהָ", מאשר נכס רגיל הבא בגדרי מסת הנכסים ברי האיזון.

עת שוקלים את נפקות נכסי הקריירה שצבר בן זוג במהלך החיים המשותפים לשם עריכת איזון המשאבים, בוחנים האם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג, מבחינת כושר השתכרותם - פער הנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר הישתכרותו (ראו: עניין א.ב.; עניין ח.מ.ש.).

ככל שנפדה חלק מקרן כלשהיא קודם למועד הקובע הרי, שממילא יובא הפדיון לידי ביטוי בערכי האיזון, וככל שהפדיון בוצע לאחר המועד הקובע הרי שכאמור על האיש להשיב לאשה מחצית מסכום החובות המשותפים שפרעה באמצעות כספי פדיון אלו (כפי שעליו להשיב לה מחצית הסכומים ששילמה לשם פרעון חובות משותפים, באמצעות הלוואת שנטלה לאחר המועד הקובע) ואין מקום להביא סכומים אלו בחשבון פעמים.

...

סבורני איפוא, כי בשים לב ליחסיות יכולותיהם הכלכליות של הצדדים והיות האישה המטפלת היחידה בילדים, יש לחייב את האיש בעלות מדור והוצאות אחזקת המדור של הילדים בשיעורים כדלקמן: סך 450 ₪ עבור א.ש., עבור ח.נ. סך 300 ₪ לחודש, עבור ר.ה. סך 150 ₪ לחודש, ועבור ש. סך 100 ₪ לחודש.

בשים לב ליכולותיהם הכלכליות של הצדדים כאמור איני מקבל את עמדת האישה, כי יש להשית על האיש את מלוא הוצאות החינוך והרפואה עבור הילדים, ולטעמי על הצדדים לחלוק בהוצאות אלה בחלקים שווים.

אשר על כן הנני מורה כדלקמן טענות האישה לזכות לקבלת תשלום מהאיש בגין רווחים שלא הבעיר לטובת התא המשפחתי, איזון נכסי קריירה, מוניטין אישי ושווי עסקו של האיש - נדחות.

המחלוקות הרכושיות הן בעיניין נכסי הקריירה של האיש, מניותיו בחברה, תביעתו לדמי שימוש ראויים בגין התקופה בה עזב את הבית והאשה התגוררה בו לבדה עם הילדים והלוואה אותה נתן לצד ג'.

המחלוקת שבין הצדדים הנה באשר לבסיס האיזון ובפרט האם מניות האיש בחברה יבואו בגדר איזון המשאבים או לא וכן האם זכאית האשה לחלק בנכסי הקריירה של האיש והמוניטין האישי שצבר, ככל שצבר.

אף עיון בפרוטוקול דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט שקדמו לתיקון הנזכר מלמד כי אכן הייתה כוונת מכוון בנסוח סע' 5(ג) לחוק יחסי ממון, וכלשונה של כב' סגנית הנשיאה מימון בתמ"ש (מישפחה י-ם) 1933/09 הנ"ל: "מגמה זו עולה גם מהאמור בדיוני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ומלומדים שהופיעו בפניה, ונראה שאופן תיקון החוק והכללת "כושר הישתכרות עתידי" דוקא בסעיף 8(2) ל חוק יחסי ממון בין בני זוג - קרי במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט לחלוקה ביחס אחר ולא שוויוני של הנכסים בין בני הזוג - ואי הכללתו במסגרת סעיף 5 הקובע את נכסי האיזון כשהתיקון מוסיף פירוט של נכסים ספציפיים לסעיף 5 לנכסי האיזון בהם לא נכלל "כושר הישתכרות עתידי" - נעשתה לאחר שיקול ודיון ובמכוון" ! לעניין זה ראוי להביא מקצת מדבריו של פרופ' ש' ליפשיץ מתוך פרוטוקול הוועדה (פרוטוקול מס' 336 מיום 11.11.07) ובהם הסתייגותו הברורה מסיווג מוניטין וכושר הישתכרות כנכס רגיל בר איזון להבדיל מנכס אשר יש להיתחשב בו לצורך חלוקה צודקת: "..כאשר זה מופיע בהגדרת נכס, וזה תיקון להגדרת נכס, אני רוצה להסב את תשומת לבנו שאנחנו לא מדברים על פנסיות, שזה משהו שקל מאוד לחשב אותו בחישוב אקטוארי אלא אנחנו מדברים על משהו שהוא מאוד חדשני, שזאת היכולת לבדוק כיצד גדל כושר ההישתכרות של צד לנישואין. למרות שבאופן עיקרוני, כמו שאמרנו, כולנו מסכימים לזה שהמשפט צריך לתת ביטוי לעובדה שכושר ההישתכרות גדל במהלך הנישואין, יש בעיות קשות ביישום של זה מכיוון שבניגוד לנכס רגיל שאתה יכול למכור ולחלק, כאשר מדברים על כושר הישתכרות אתה לא יכול למכור תעודת רופא, ניסיון בעבודה או יכולת הישתכרות. לכן יש שאלות קשות לגבי איך בדיוק מחלקים את זה, איך מחשבים את זה ואיך אתה גורם לכך שלמרות שאתה מחלק את זה אתה נותן לבני הזוג להתגרש, כי אם אתה מחלק את זה באמצעות תשלום מהמשכורת גם אחרי שבני הזוג מתגרשים, אז בעצם לא נתת להם להתגרש. כל זה לא בא לומר שצריך לוותר על זה אבל זאת כן תמיכה בכך להכניס את זה בצורה יותר רכה דרך שיקול דעת של בית משפט.. אם אתה מכניס את זה לתוך סעיף 8 כשיקול שמאפשר למשל כאשר הבית רשום חצי חצי על שם הצדדים ולאחד מהצדדים יש נכס שהוא הון אנושי ולכן הוא מקבל חלק יחסי קטן יותר בנכס הממשי כדי לתת ביטוי לעובדה שהוא יכול להיתפרנס בהמשך והצד השני לא, אתה נותן יותר שיקול דעת, יותר גמישות, ולא מכריח אותנו להתייחס לזה כאל נכס בצורה גמישה, כאילו זה נכס, כלומר חצי חצי.." כאמור, המחוקק לא נשאר אדיש לאפשרות לפיה קיים חוסר איזון ביכולות הכלכליות של בני הזוג אשר עלול בסופו של יום, גם לאחר איזון המשאבים, להותיר צד חלש מהבחינה הכלכלית באופן ניכר מבן זוגו.

...

מקום שבחרה האישה לעבוד לאחר פירוד הצדדים, יכול האיש לומר "צאי ומעשה ידיך- מזונותיך". אשר על כן נדחית תביעת מזונות האישה.

לאור האמור הנני מורה כי המשמורת על הילדים תהא משותפת.

סוף דבר אשר על כן הנני מורה כדלקמן: פירוק השיתוף בבית יבוצע כמפורט בסעיפים 13-14 לפסק הדין.

מטעם האשה נטען כי האיש לא הפנה לאסמכתא משפטית אחת בה מוּנה מומחה חשבונאי כאשר בין הצדדים היה קיים הסכם ממון מאושר ותקף, וכי ראשית יש להכריע בתביעת האיש לביטול הסכם הממון בטרם איזון המשאבים, ואין לירתום את העגלה לפני הסוסים.

נטען כי לאיש אין כל זכות בזכויות האשה אלא אם יבוטל ההסכם, ומינוי מומחה בשלב זה, ללא שוּמת נכסי קריירה ומוניטין של שני הצדדים, אין בה לסייע גם לא לבדיקת הטענה בדְבר בטְלות הסכם הממון.

וגם נטען כי אם לא יוגשו כתבי אישום כנגד האיש, הוא יוכל לחזור ולשקם את המרפאה הגניקולוגית ואם היו נפרדים הצדדים ללא הסכם, האשה הייתה זכאית הן לכספים ששמשו למימון הגנתו המשפטית של האיש, הן לכלי-הרכב והן למחצית שווי המרפאה – ואין להשית עליה את ירידת שווי המרפאה כפי שנעשה במקרה של חובות אישיים מובהקים כגון הימורים או פלגש.

על כן אני מורה על מינוי רואה החשבון ירון ואקנין כמומחה מטעם בית המשפט על מנת לערוך חוו"ד בנוגע לאיזון משאבי הצדדים מיום הנישואין ועד ליום החתימה על ההסכם xx.xx.2022 וגם ליום xx.xx.2013, מועד שנטען על ידי האשה כי לפיו יש לבחון את מסת הנכסים לאיזון וזאת מבלי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים בעיניין זה. לא מצאתי להורות על מועד נוסף שנקבע בהחלטתי מיום 19.1.23 וזאת נוכח כי חוות הדעת נועדה לבחון כאמור את היסוד האובייקטיבי של עילת העושק בהנתן המצב נכון למועד החתימה על ההסכם, ולא איזון משאבים סופי למועד ספציפי.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים אני מקבלת עמדת האיש.

על כן אני מורה על מינוי רואה החשבון ירון ואקנין כמומחה מטעם בית המשפט על מנת לערוך חוו"ד בנוגע לאיזון משאבי הצדדים מיום הנישואין ועד ליום החתימה על ההסכם xx.xx.2022 וגם ליום xx.xx.2013, מועד שנטען על ידי האישה כי לפיו יש לבחון את מסת הנכסים לאיזון וזאת מבלי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים בעניין זה. לא מצאתי להורות על מועד נוסף שנקבע בהחלטתי מיום 19.1.23 וזאת נוכח כי חוות הדעת נועדה לבחון כאמור את היסוד האובייקטיבי של עילת העושק בהינתן המצב נכון למועד החתימה על ההסכם, ולא איזון משאבים סופי למועד ספציפי.

המבקשת הגישה לבית המשפט לעינייני מישפחה מספר תביעות שבהן עתרה לאיזון משאבים, פירוק שתוף, דמי שימוש ראויים, והצהרה על זכויותיה בבית מגורי הזוג, בדירות נוספות, בנכסי קריירה ומוניטין וכן במניות המשיבה 4 שבשליטתו של המשיב 3, אבי המשיב 1 (להלן: המניות).

בית המשפט לעינייני מישפחה קבע, בעקרו של דבר, כי המבקשת זכאית למחצית שוויו של בית המגורים (בהתאם לשומה משנת 2017), ללא זכויות בשטח הסמוך לו, שלא היה בבעלותם של בני הזוג; וכן כי היא זכאית לתשלום דמי שימוש ראויים מהמשיב 1 בהתאם לזכויותיה בבית המגורים, ביחס לחלק מהתקופה שבה המשיך להתגורר בו בגפו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

כמו כן, לא שוכנעתי כי הבקשה מעלה חשש לעיוות-דין.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020.