תביעת אוניברסיטה נגד לשכה בגין חוב כספי וצו עיקול

רקע התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת על סך של 282,787 ₪.

ביום 27.4.2017 העבירה הנתבעת לרשות ההוצאה לפועל, סכום של 327,796 ₪ בעקבות החלטה של ההוצאה לפועל על מימוש הכספים (מכתב ב"כ הנתבעת ללישכת ההוצאה לפועל, מיום 20.6.2017).

לטענת התובעת, הנתבעת מעכבת את העברת הכספים לידי התובעת, מיום 3.2.2017 הוא מועד פטירת המנוח ולמעשה עד היום, על אף שאין החלטות שיפוטיות לרבות צוי עיקול, המונעות ממנה לשלם לה סכומים אלו.

הם מהוים תירגום חוב שמועד פרעונו חל בעבר למושגי שווי הכסף בעת פרעונו.

כאשר פסק הדין אינו מיפרט 'כל נימוק מיוחד לאי פסיקת ריבית' אזי 'ההשמטה נעשתה בהיסח הדעת'" (ראו ע"ע 456/06 אוניברסיטת תל אביב - רבקה אלישע, חלטה מיום 16.6.2008). במקום אחר נאמר כי הכלל הוא, ש"יש לפסוק לחייב הפרישי ריבית והצמדה, ואי פסיקתם היא חריג המצריך הנמקה והסבר" (מתוך בע"מ 1533/13 פלוני נ' פלונית (6.11.2013) .

...

כן צוין בהחלטה כי "על אגד להעביר את כספי העיזבון במלואם, ואולם מאחר ומנתוני התיק נראה כי הועברו כספים בעודף, אני מורה כי אגד תעכב אצלה את כספי עיזבון המנוח עד לקבלת החלטה אחרת בעניין". בין השאר צוין בהחלטה זו כי לתיק התקבל סכום של 263,891.76 בטעות להם זכאית האלמנה בלבד.

לסיכום במועד תשלום סכום הקרן לידי התובעת, על הנתבעת לשלם לתובעת גם הפרשי הצמדה וריבית בהתאם למפורט בסעיף 7 לעיל.

בהתחשב בהסכמות הצדדים והתוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום של 1,800 ₪ בלבד, אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 66827-12-18 אוניברסיטת בר אילן נ' לישכת המבקרים הפנימיים-ישראל לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקשת - המערערת אוניברסיטת בר אילן ע"י ב"כ עו"ד לימור ג'נח גוילי המשיבה לישכת המבקרים הפנימיים-ישראל ע"י ב"כ עו"ד סלוה קלצקין ועו"ד אליהו שרעבי פסק דין

המבקשת הגישה נגד המשיבה בחודש ספטמבר 2018 תביעה בסך 543,042 ₪ בגין יתרת חוב נטענת.

בהחלטה מיום 19/12/18 נקבע, כי המבקשת – התובעת עמדה בתנאים הנדרשים לצורך מתן צו עיקול הן מבחינת הוכחת קיומה של עילת תביעה לכאורית והן מבחינת רכיב ההכבדה.

כספים אצל עו"ד פישר – 93,615 ₪.

...

המשיבה סבורה כי אין לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ודין הערעור להתקבל.

[יצוין כי התביעה הוגשה, בראשיתה, לבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת תביעה למתן צו הצהרתי על בעלות במקרקעין, ובהמשך הועברה לבית משפט זה, בהתאם להחלטה מתאריך 20/06/19 שניתנה על ידי כב' השופט חננאל שרעבי].

בבקשה טען הנתבע כי, התובע חב לו סכומי כסף גבוהים, כי יש לו חובות לנושים שונים, לרבות תיקי הוצאה לפועל וכי מצבו הכלכלי של התובע קשה.

בנוסף טען הנתבע כי סכויי התביעה נמוכים וכן טען כי התובע הציע לו את המקרקעין, אשר היו שייכים למשפחת רעיית התובע, על חשבון שחב זה האחרון לנתבע.

כמו כן טוען התובע כי בבעלותו משרד עורכי דין בעיר ס'חנין ובו מועסקים 3 עורכי דין וכי הוא לא עזב את הארץ לאוקראינה אלא שוהה בה לצורך לימודים אקדמאיים בפקולטה ליחסים בנלאומיים באוניברסיטה באודסה (צורף אישור סטודנט).

בתשובה טען הנתבע כי התובע לא צירף נסח מלשכת רישום המקרקעין אשר יכול והיה בו כדי ללמד על קיומם של שעבודים/עיקולים, באם ישנם.

בתוך כך, יש ליתן את הדעת לחשש שיש מתביעות והליכי סרק, אשר יגרמו לעומס על המערכת המשפטית, וכן להביא בחשבון את החשש שיש מפגיעה בנתבעים אשר יוגשו נגדם תביעות קנטרניות, אשר ככל שתידחנה, יהיה קושי בגביית החזר ההוצאות.

...

על כן, נוכח השיקולים שפורטו לעיל ובאיזן בין האינטרסים של הצדדים, מסקנתי היא כי יש לקבל את הבקשה ואולם, זו תתקבל בחלקה .

התוצאה: אני מורה על חיוב התובע בהפקדת ערובה בסך של 15,000 ₪, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד לתאריך 20/12/20.

לאחר הסדר כספי של פרישת תשלומים שהחזיק מעמד שנתיים ב2016 וב2017 אך לא צלח בהמשך ב2018 בינואר אפריל ויוני בסך של כ 105,00 ₪ , הגישה המבקשת תביעה ע"ס כ – 543,042 ₪ כנגד הלישכה בגין כל יתרת החוב .

במסגרת התביעה כנגד המשיבה עתרה המבקשת להטלת צו עיקול על זכויות הלישכה על המקרקעין שנמכרו לאחרונה ללא תשלום החוב ועל כספים בחשבונות הבנקים.

בבקשה לביטול צו העיקול טענה הלישכה בין היתר כי יש לה טענות הגנה בגין היתנהלות חסרת תום לב של האוניברסיטה לפיה החלה שתוף פעולה מקביל עם ספקית שירותים אקדמיים חיצונית נוספת ובכך הסתמכותה על הכנסות השיגרה נפגעה במסגרת הסדר פריסת החוב , ישנו חישוב שגוי משום שהאוניברסיטה נהגה לרשום לקבל כספים המגיעים ללשכה ואי סדרים גרמו להפסד בשל נוהל טעות זה ויש לה טענות קזוז של כ 40,000 ₪ ויותר , עוד טענה הלישכה כי מצבה הכלכלי גבולי ומאזני השנים האחרונות מצביעים על איזון ובשנה הקרובה אמורה הלישכה לתפעל כנסים מקצועיים ולהמשיך שתוף פעולה עם שני מוסדות אקדמיים נוספים , והעיקול יפגע בה ובאפשרות להמשיך פעילותה .

...

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני נחה דעתי שעלה בידי האוניברסיטה להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה.

לא נמצאו טעמים – מתום דיני תום הלב – כדי לשלול מהמבקשת את הסעד שהתבקש על ידה אולם מנגד סבור אני כי יש ליצור את האיזון הנכון שבין קריסת הלשכה כלכלית , העדר כל תקוות המשך פעילותה כשהיא מנסה להבריא עצמה בתהליך של שנים לרבות מכירת נכס תשלומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים עד כה , כשיש לפניה כנס ופעילות קיימת מתכוננת מראש כבר לזמן הקרוב ( עדותו של גזבר הלשכה בדבר צפי ההכנסות ובכללן : פעילות כנס קרוב , הכנסות מאוניברסיטאות : אריאל , הפתוחה , בן גוריון , דמי חבר קבועים עמ' 7 ש 28-31 עמ' 8 ש 1 ותיקון חוב עורכי הדין ) הגם שהיה מן הראוי להציג דו"ח הרי שעדיין הנתונים בדבר פעילות מול אוניברסיטאות שהן מוסדות אקדמיים מתוקצבים מוכרים ודמי חברי קבועים מחייבים את מלאכת האיזון דהיינו : עיקול חלק משמעותי והותרת חלק אחר להמשך חיים עסקיים כאשר יתרת החוב ניתנת להדבקת פער ויתרתה תתברר בכל טענות ההגנה באומד מסתבר .

על כן, הבקשה לביטול צו העיקול – מתקבלת באופן חלקי והריני מורה כדלקמן : העיקול על אגרות החוב בסך של כ 332,830 ₪ יוותר על כנו .ככל שיופקד סכום ההמרה לשקלים של אגרות חוב אלה בקופת בית המשפט בתיק זה , יבוטל העיקול .

במסגרת ההליך הוגשו 11 תביעות חוב בסכום כולל של 1,520,299.07 ₪, מתוכם 30,314 ₪ כחובות בדין קדימה.

הנאמן המליץ להורות על ביטול ההליך בשל חוב פיגורים (7000 ₪) וטען כי רב הנסתר על הגלוי בקשר להתנהלות היחיד בחייו הפרטיים ומקורות הכנסותיו.

לדיון שהתקיים ביום 20/12/22 התייצבו היחיד בלווי באת כוחו מטעם הלישכה לסיוע משפטי, ב"כ הממונה והנאמן.

היחיד מחזיק בתואר בכלכלה ומנהל מהאוניברסיטה העברית, למד חשבונאות והוא בעל ניסיון רב שנים בתחום.

למסקנה זו הגעתי לאור המחדלים שצבר היחיד בהליך בכך שצבר חוב פיגורים, הגיש דוחות על הכנסות והוצאות באופן חסר, אי מיצוי כושר הישתכרות תקופה ארוכה והפגיעה בצו התשלומים בתקופת הביניים הנקבעת על בסיס ההכנסה בפועל והצורך לאיזון ראוי בין זכות הנושים לפרעון חובם והצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד .

לאור הנתונים שעלו בדו"ח מימצאי הבדיקה נראה כי לא ניתן ו/או אין כדאיות במימוש הזכויות הכוללות נכס בגוש 16534 חלקה 39 לאור עיקולים של רשות המיסים, הערת אזהרה לבנק מזרחי טפחות ועיקולים נוספים שהוטלו על זכויות המנוח בבתי משפט.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו פתיחת הליכים, דו"ח מצאי הבדיקה והדיון שהתקיים ביום 20/12/22, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - סכום התשלומים –תשלום חודשי בסך 1500 ₪.

לא הוגשה תביעת נכות למל"ל. אני סבור כי היחיד אינו ממצה את כושר השתכרותו שבוודאי עולה על הסך של 5000 ₪ בחודש.

למסקנה זו הגעתי לאור המחדלים שצבר היחיד בהליך בכך שצבר חוב פיגורים, הגיש דוחות על הכנסות והוצאות באופן חסר, אי מיצוי כושר השתכרות תקופה ארוכה והפגיעה בצו התשלומים בתקופת הביניים הנקבעת על בסיס ההכנסה בפועל והצורך לאיזון ראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם והצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד .