תביעת אב להפחתת מזונות קטינה לאחר גירושין

בפני עתירת התובע להפחתת מזונות הקטינה אשר נקבעו בהסכם גירושין בין הצדדים, שקבל תוקף של פס"ד ב- 2017 בתה"ס --- (להלן: "הסכם הגירושין" / "ההסכם").

לטענתו, הצדדים חולקים באחריות הורית משותפת לקטינה וחלוקת זמני שהות, נושאים בשווה בכל הוצאותיה, בגידול וטפול בה. התובע מוסיף שמאז פתיחת ההליך דנן, הנתבעת פעלה במכוון להפסיק את הישתתפות הקטינה בצהרון ממניע טאקטי, על מנת לטעון כי היא נושאת בנטל מוגבר בנוגע לקטינה, שכן הקטינה מגיעה לביתה לאחר סיום ביה"ס, ואף הפרה החלטות בית המשפט בעיניין זה. כך גם טענת הנתבעת כי הצדדים לא חולקים חופשות וחגי ישראל בשווה, היא טענת כזב.

עיקרון סופיות הדיון נסוג מפני הצורך לשוב ולברר את צרכו של קטין וכל צד יכול לעתור לבית המשפט בעיניין זה. יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה הבחינה בין תביעה חדשה ועצמאית לפסיקת מזונות קטינים, אשר במסגרתה יש לבחון את הדין החל, צרכי הקטינים, יכולתם הכלכלית של הצדדים ושאר הקריטריונים שנקבעו לצורך קביעת גובה דמי המזונות; ובין – תביעה לשינוי מזונות המחייבת קיומו של שינוי נסיבות מהותי המצדיק היתערבות ושינוי פסק הדין שניתן (בג"צ 4407-12 פלוני ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול [ פורסם במאגר "נבו"]).

קרי: בית המשפט שדן בתביעת אב להפחתת דמי המזונות שנפסקו לקטינים, לא שוקל מחדש את צרכי הילדים וגם לא את חלוקת הנטל שבין ההורים, אלא אך ורק את שינוי הנסיבות הנטען (תמ"ש (ת"א) 48694/00 [פורסם במאגר "נבו"], תמ"ש (ת"א) 52946/97 ועוד רבים אחרים).

...

אין מקום לקבוע אפוא שעליה בהשתכרות מי מהצדדים, היתה בגדר הבלתי צפוי ואף היה מצופה מבני הזוג, בגילם ובמצבם עת חתימת ההסכם, להוסיף להתבסס, להתמקצע ולהגדיל את הכנסתם.

יוצא אפוא, שהקמת תא משפחתי חדש, או לידתו של ילד נוסף לאחד הצדדים לאחר הגירושין, אינם מהווים שינוי נסיבות כשלעצמם, אלא אם יוכח קשר סיבתי בין כך ובין פגיעה מהותית ביכולת הכלכלית של ההורה - "אלא באם יוכח במקביל ירידה חדה ומשמעותית במצב הכלכלי" (תלה"מ (קריות) 31041-02-19‏‏ ת.ב נ' ש.נ, "נבו", מיום 12.9.22).

מכל האמור לעיל - אין לראות בהקמת התא המשפחתי החדש של התובע משום שינוי נסיבות מהותי המהווה עילה להפחתת המזונות.

סוף דבר מכל האמור והמפורט לעיל – לא הוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות/ שינוי סכום המזונות שנקבע בהסכם בין הצדדים.

משכך – הנני מורה על דחיית התובענה.

נוכח תוצאת ההליך, הנני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות בסך של 4,000 ₪ אשר ישולמו לידי הנתבעת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסה"ד שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ענייננו בתביעת האב להפחתת מזונות הקטינים, בגילאים 13 וחצי ו – 11 וחצי.

(( נ' שטיין (ניתן ביום 13.6.1994 לאחרונה עלתה הסוגייה של שינוי מזונות קטינים פסוקים לדיון מחודש בבית המשפט העליון, ששב וביצר את העקרונות שגובשו בהילכת "פייגה". מן הראוי להביא הדברים בשם אמרם: "פסק דין בעינייני מזונות ניתן לשינוי גם כשמדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל

לאחר שבית המשפט הפך בדבר, מצא שדוקא הפחתת סכום המזונות תהווה משום אי-צדק כלפי הילדים והנתבעת, ומן הראוי לדחות את התביעה גם מטעמים אלה.

...

סוף דבר לאחר שמיעת טענות התובע באריכות, מוצא בית המשפט שהתובענה להפחתת המזונות אינה מגלה עילה, ולא היתה טמונה בה עילה מלכתחילה.

בתוך כך ביקש התובע להציג את הנתבעת כמי שמנעה ממנו קשר עם ילדיו, בעוד אין כל ראיה לכך שנהגה כך, וכאמור שיתפה פעולה עם הניסיונות לחידוש הקשר בין התובע לילדים ועם המלצות העו"ס לס"ד. מכל הטעמים האמורים, נקבע כדלקמן: התביעה להפחתת מזונות – נדחית.

התביעה לעניין זמני השהות – נדחית.

לפניי תובענה להפחתת מזונות קטינים שהגיש האב בעקבות שינוי נסיבות מהותי אשר חל מאז ניתן פסק הדין בעיניין מזונות הקטינים בשנת 2013 .

חיובו של האב במזונות ילדיו הקטינים - מקורו בפסק דינו מיום 24.9.2013 הלכה היא, כי פסק דין למזונות איננו בבחינת מעשה בית דין, ואין זה משנה אם פסק הדין ניתן לאחר שמיעת הראיות או מתוקף הסכמה בין הצדדים, וכי מקום בו ארע שינוי נסיבות מהותי 449 ( ניתן יהא לשוב ולבחון את סכום המזונות שנפסק (ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פ"ד לג ( 1982 ) (להלן - "פייגה ) 187 ( 1979 ); ע"א 363/81 יואכים (יהויכין) פייגה נ' רועי ברנרד פייגה, לו ( 3 )

לכך, מתווספות הקביעות של גורמי הרווחה במסגרת התסקיר המשלים מיום 25.2.2013 , כפי שיתואר להלן (עמ' 3 לתסקיר): "לאחר הגשת תביעות הגירושין, והמאבק המשפטי אודות הרכוש נוצר מצב של

...

ודור אבות אחר המחויב מזונות מופחתים לאחר בע"מ 9191/15 יישום לאחר עיון בטענות הצדדים, והראיות שהוצגו לבית המשפט (המועטות), נחה דעתי כי יש להתערב בגובה חיוב המזונות וזאת לנוכח שינוי נסיבות מהותי.

עם זאת, טענתה של האם בדב היותה ההורה המרכז בחיי הקטינים לא נסתרה, משכך ובשים לב שהמדובר בתובענה להפחתת מזונות שניתנו במסגרת פסק דין, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להפחית את גובה המזונות.

סוף דבר האב יישא במזונות והוצאות המדור של כל קטין בסך של 750 לחודש וזאת עד הגיע כל קטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין השניים.

לפני תביעת אב לביטול/הפחתת חיוב במזונות אשר נקבעו במסגרת הסכם גירושין שקבל תוקף של פסק דין ביום 17.7.17.

בדיון מיום 17.7.17 שהתקיים לצורך אישור ההסכם נימסר על ידי הצדדים כי "..דמי המזונות שנקבעו בס' 4 להסכם הם עבור שני הקטינים והם ימשיכו להשתלם במלואם עד הגיע ש' לגיל 21. לא תשמע טענה כי א' בגר זה מכבר". לאחר גירושי הצדדים, האם יחד עם הקטינים הוסיפו להתגורר בדירת עמידר במושב XXX בה התגוררו הצדדים במהלך נישואיהם.

גם בטענת האם כי וויתרה על כתובתה נוכח ההסכמה שישלם 3,000 ₪ למזונות הילדים (עמ' 23, ש' 3 – 9), לא נמצא כל ממש.

...

מסקנה זו נכונה אף אם אביא בחשבון כי האב ביצע המעבר לדירה גדולה יותר על מנת להעניק לבתו חדר משלה, דבר שלא היה בידי האם להעניק לה. ברם אין בכך לבד כדי לבסס הרעה במצב הכלכלי כפי שטוען לה האב.

נמצא איפוא כי טענתו של האב בדבר שינוי נסיבות מהותי הנובע ממצבו הכלכלי לא הוכחה כנדרש ודינה להידחות.

סוף דבר מכל המקובץ אני מורה כדלקמן: א. חיובו של האב במזונות הבן א' יעמוד בתוקפו עד הגיע הבת ש' לגיל 21 .

מבוא בפניי תביעתו של אב לביטול או להפחתת מזונות הקטינות שנקבעו בהסכם שאושר כדין ביום 12.7.17, על בסיס טענה לשינוי נסיבות מהותי שהיתחולל מאז אישור ההסכם.

במקרה אחר נקבע ש"כאשר מדובר במזונות שנקבעו בהסכם שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, החילה הפסיקה מעמד מיוחד וקבעה, כי שינוי המזונות יעשה רק במקרים חריגים וראויים, זאת מאחר והסכם הגירושין ממצה את כל מכלול ההסדרים, ויתורים ואיזונים אשר אינם פרוסים בפני בית המשפט, בהתבסס על שקולי יציבות וודאות ומבטא את ההסכמה לגבי צרכי הקטינים [.

מחד גיסא, בפסק הדין בבע"מ 7670/18 ‏פלונית נ' פלוני לעיל, פסק בית המשפט העליון באופן שאין מפורש ממנו, שההלכה בבע"מ 919/15 - שהיה בה לשנות סדרי עולם בכל הנוגע לפסיקת מזונות קטינים בגילים 6 – 15 בהתאם לדין האישי היהודי - אינה מהוה כשלעצמה "שינוי נסיבות מהותי" לשם הפחתת מזונות ואף אין בה "כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקריטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו" (שם).

...

לאחר ששקלתי את הדברים, אני דוחה את המבוקש.

סבורני כי הגם שככלל, הוצאות רפואיות חריגות אינן הוצאות מהסוג עליו עמד התובע (דוגמת ויטמינים, תוספי מזון וכיו"ב), הרי שכל מקרה לנסיבותיו, בהתאם להמלצות רפואיות מתאימות ולנסיבות הרפואיות הרלוונטיות, ואין מקום במסגרת פסק דין זה לקבוע כללים נוקשים ללא שמיעת המסד העובדתי; ואעיר, כי מקומן של מחלוקת אלו להתברר ברשות האכיפה והגבייה.

סוף דבר על בסיס הנקוב בפסק הדין אני קובעת כדלקמן: התובע יישא במזונות הקטינות בשיעור 1,000 ₪ לכל אחת וסה"כ 2,000 ₪ לחודש, וזאת החל ממועד פסק הדין.