דוגמא ראשונה נוגעת לתביעת רשלנות של לקוח נגד עורך-דין.
במקרה זה, מנקודת מבטו של הליך רגיל, מדובר ב"צדדים חסרים", קרי שמבטחת התובע בתביעה הקטנה אינה צד להליך וצפוי כי אם בית המשפט לתביעות קטנות ייקבע בפסק הדין אשם תורם על התובע בתביעה הקטנה, הרי שמבטחת הרכב הפוגע (הצד שכנגד) תחפוץ להגיש תביעה כנגד הנושא באשם התורם ומבטחתו ואז תתעורר שאלת האשם של התובע בתביעה הקטנה, כמקימה עילת תביעה עצמאית או כמפחיתה פיצויים בלבד.
...
מקרה נוסף שאני סבור שאשם תורם ואשם יוצר אחריות אינם מקימים עילת תביעה עצמאית, קשורה להתנהלות לא נכונה ואף חסרת תום הלב של מגיש התביעה הנגדית.
כך למשל, כאשר אין הוא מגיש את התביעה הנגדית (בין על ידי הגשתה כתביעה נפרדת ובין על ידי הגשתה כתביעה שכנגד), טרם מתן פסק הדין בתביעה העיקרית, מתוך מטרה לזכות בתביעה על יסוד טענת 'מעשה בית דין', ואף לזכות בהוצאות משפט.
לסיכום
הנתבע 1 נושא באחריות בשיעור של 30% לתאונה.