מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות קטנות בגין משקאות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

כמו כן, עולה מעדותו כי נהג האופנוע תבע אותו בבית משפט לתביעות קטנות בגין הנזקים שנגרמו לאופנוע עקב נהיגתו קודם לכן, ותביעתו התקבלה.
לתוצאה משפטית זו מוליכה גם העובדה כי המחוקק החריג מהכיסוי הבטוחי נהיגה תחת השפעת סמים, ואילו רצה להחריג גם נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, כל שהיה עליו לעשות הוא להוסיף בסיפא: "או אלכוהול". בנוסף, עומדת לחובת הנתבעת ההלכה הידועה בדבר פרשנות החוזה כנגד המנסח, מקום שהוא ניתן לפירושים שונים.
...
עמד על כך כב' השופט מצא בדנ"א 4979/02 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' רוזנצוויג בדחותו בקשה לדיון נוסף בעניין רוזנצוויג נ' רוזנבליט: "לחברת ביטוח, כ'סוכנת חברתית', יש, בהקשר שלפנינו, תפקיד כפול: ראשית, יכולת הקטנה מראש של סיכויי התרחשות הנזק, על-ידי ניסוח מפורש ובהיר של תחומי חלותה של הפוליסה, אשר ירתיע מבוטחים מלנהוג באופן שיסכן את כיסם; ושנית - כאשר חברת ביטוח נכשלת במילוי תפקידה האמור - חיובה לשאת, בדיעבד, בנזקיהם של צדדים שלישיים תמי-לב. כך מושג פיזור הנזק בין כלל בעלי המקצוע המבוטחים, תוך יצירת 'כיס עמוק', שלא יותיר את הניזוקים בפני שוקת שבורה. על-מנת שחברת ביטוח תמלא את תפקידיה החברתיים, חיוני להביא לכך שהיא עצמה תישא בעלויותיה של עמימות בתנאי הפוליסה המנוסחים על-ידה, ואשר על יסודם נהנתה מפרמיות הביטוח. מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם ההלכה המושרשת בדבר פרשנות חוזה ביטוח נגד המנסח (...)." העובדה, כי בביטוח רכב אין חברות הביטוח חופשיות להוסיף לפוליסה החרגות החורגות מאלה שבפוליסה התקנית, אף היא תומכת במסקנה זו. המחוקק קבע פוליסה תקנית, שאותה רשאיות חברות הביטוח לשנות רק לטובת המבוטח, ותכליתו הברורה היא הגנה על ציבור המבוטחים ואיזון חולשתם כציבור מבוזר של יחידים, מול כוחן הרב של חברות הביטוח.
במקרה דנן, לא הובאו ראיות בדבר כמות האלכוהול בדמו של הנתבע, ולא ראיות התומכות במסקנה כי הנתבע פעל בזדון, בידיעה בדבר תוצאות מעשיו הצפויות, או בעצימת עינים לגביהן, בעת הנסיעה לאחור.
לפיכך אני מקבלת את התביעה כנגד שני הנתבעים.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הוא וחברו לא היו שתויים, ועד הארוע בקושי הספיקו לגמור את כוס המשקה הראשונה.
הנזק התובע ביכר להגיש את תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות, מבלי להגיש חוות דעת רפואית, ועל כן ניתן להניח כי לא נותרה לו נכות רפואית צמיתה בעקבות הארוע, אף שלטענתו עד היום הוא סובל מתוצאות הפגיעה.
...
אקדים ואציין כי לאחר שמיעת הצדדים מצאתי שיש לקבל את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לא הוגשה בקשה להגשת ראיות הזמה מטעם מי מהנתבעים 1- 2 בנוגע למסמך זה. מתצהיר עדות ראשית קבאני עולה הוא הבעלים של אופנוע ב', כאשר בזמנים הרלבאנטיים לתביעה עבד כסוכן מכירות בחברת א.ע.מ שווק סיגריות בע"מ (חברת בת של חברת המשווק צפון מזון ומשקאות בע"מ).
איני מקבל את עדות קבאני הנ"ל ככל שהנו מיתכחש לטענה כי הבקשה לביטול התביעה (ת/1) הוגשה במסגרת תביעה שהוגשה נגדו ע"י אחיו של התובע אחמד בביהמ"ש לתביעות קטנות בעקבות הארוע נשוא התביעה.
...
יחד עם זאת, מאחר ונקבעה נכות צמיתה נראה לי כי יש מקום לפסוק לתובע בגין הפסד שכר חלקי בעבר, על דרך האומדנה, סך של 12,500 ₪.
אני מחליט לפסוק לתובע פיצוי בסכום גלובלי ע"ס 10,000 ₪.
סוף דבר אני פוסק כדלקמן: אני מקבל את התביעה נגד הנתבעת מס' 2 ומחייב אותה לשלם לתובע את הסך 149,800 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע החזר אגרת משפט ששולמה.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נא ראו: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזם עואד מחסר כללי בע"מ. שילוב זה של אי היתערבות בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונים עם המדיניות המשפטית המצמצמת הננקטת בכל הנוגע להתערבות בפסקי דין הניתנים על ידי בית משפט לתביעות קטנות – מחייב את דחייתה של בקשת רשות העירעור דנן.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אני מוצאת כי אין הבקשה מצריכה תשובה ודינה – להידחות.
בנסיבות אלה, כאמור, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, ועל כן הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 4.7.23 בת"ק 38053-12-22 לפיו התקבלה תביעת המשיב 1 נגד המבקשת – נתבעת 1 (להלן: "אייר קנדה") ונדחתה נגד משיבה 2 – נתבעת 2 (להלן: "יונייטד איירליינס").
ד) בימ"ש קמא טעה בחייבו את המבקשת לשלם פיצוי כספי בהתאם לתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה מכוח הוראת סעיף 5 (ב) ובגין כל פיצוי אחר בגין מזון משקאות ותקשורת.
...
(הדגש אינו במקור – א.כ.) ג) סעיף 5 (ד) לחוק שירותי תעופה מחריג מקרים בהם אדם מגיע אל הטיסה כשאין ברשותו מסמכי נסיעה תקינים, אך מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא לפיה ברשות התובע – המערער היו מסמכי נסיעה נאותים בימ"ש קמא לא קיבל את טענת אייר קנדה כי היה הצדק לא לתת לתובע לטוס בטיסת חזור הואיל ולא היה בידו מסמכי נסיעה נאותים, וטעמיו מקובלים עלי.
אני סבורה כי היה על המבקשת לפעול להענקת שירותי סיוע ומתן פיצוי לתובע עפ"י הוראות החוק, להשיב להם את מלוא תמורת הכרטיסים חזור שרכשו ולשלם לתובע פיצוי כספי בהתאם להוראות החוק.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור נדחה ברובו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו