השופטת ש. דברת, ס. נשיא:
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת.א 7233-07 שניתן על ידי כב' השופטת מיכל וולפסון ביום 8.8.14, בו נדחתה תביעת המערער לפצוי בגין ניזקי גוף, משלא הוכח הקשר הסיבתי בין הנזק שניגרם למערער לבין התרשלות המשיבה.
המערער, יונתן יעקובוב (להלן - "המערער"), יליד 1980, ביקר עם משפחתו בפארק השעשועים אותו מפעילה המשיבה, קפצובה - פארק משחקים בקבוץ צובה (להלן - "המשיבה").
בית המשפט קמא ניתח כנדרש את העדויות הסותרות של הצדדים, ולא עלה בידי המערער להצביע על שגיאה שנפלה בניתוח זה.
עוד טוענת המשיבה, כי הקביעה שאין להעביר את נטל ההוכחה למשיב הנה מוצדקת, שכן לא הוכח כלל קיומו של ארוע תאונה - ארוע השונה ממהלך הגלישה הרגיל, ואין ממצא לפיו הכתף הייתה פרוקה כבר כאשר המערער קם. כן אין מקום לטענה בדבר קיום נזק ראייתי שכן זכותם של בעלי המתקן הייתה למכור אותו ואף אחד לא טען, כי המתקן נמכר בגלל התביעה.
...
גם לא התקיים התנאי לפיו ארוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שעשה כן. סעיף 41 לפקודת הנזיקין חל, כאשר נזקו של הנפגע נגרם "בתאונה המשתייכת לקטגוריה של תאונות שמתרחשות בדרך כלל בגלל התרשלות של קבוצת אנשים שהנתבע משתייך אליה" (גיא שני, חזקות רשלנות, עמ' 107 (2011)).
מאחר והמערער לא הוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין נזקו לבין התרשלות המשיבה, ואף לא הוכיח כי יש להעביר את נטל הראיה למשיבה, הרי שאין מנוס מדחיית הערעור.
סוף דבר, לו דעתי נשמעת, יש לדחות הערעור.
