תביעות פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בגין יחסי עבודה שנויים במחלוקת

התובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד שעתי, מיום 22.11.16 עד למועד שהוא שנוי במחלוקת.

המחלוקות המחלוקות הטענות הכרעה בהליך הן: מתי וכיצד הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים? האם התובע פוטר ביום 17.8.18 בשיחתו עם גב' חזן, או שמא התפטר ביום 17.7.18, בכך שעזב את עבודתו? בהתאם לכך, האם זכאי התובע לפצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפצוי בגין פיטורים ללא שימוע? האם התובע זכאי לשכר ודמי מחלה בגין החודשים יולי ואוגוסט 2018.

מועד סיום עבודת התובע ונסיבות סיום העבודה, התביעות לפצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופצוי בשל פיטורים שלא כדין במחלוקת לגבי מועד סיום עבודת התובע ונסיבות סיום העבודה, בית הדין מעדיף את גרסת התובע, לפיה התובע פוטר.

...

בענייננו, בית הדין סבור שגם אם לא תתקבל טענת התובע לפיה הוא עסק בתאריכים 18.7.18 ו-19.7.18 בענייני עבודתו, ואף בשים לב לטענת הנתבעת כי כאשר התובע הופיע ביום 9.8.18 במשרדי הנתבעת, הוא לא ביקש לחזור לעבודתו, אלא דרש גמר חשבון, אין בסיס ראייתי למסקנה שהתובע הביע בהיעדרותו מיום 18.7.18 ואילך, או בדרישות שהציג ביום 9.8.18, כוונה חד משמעית לסיים את קשר ההעסקה.

התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.18 עד לתשלום בפועל: פיצויי פיטורים בסך 7,788 ₪.

כן תשלם הנתבעת 1 לתובע פיצוי לדוגמה בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה בסך 1,500 ₪.

רקע עובדתי בבית הדין האיזורי נדונה תביעת המערער כנגד מושב בקעות לקבלת תשלומים שונים, בכללם: הפרישי שכר מינימום; פיצוי בגין אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה; פצויי פיטורין; תשלום חלף הודעה מוקדמת; דמי הבראה; פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (אי מסירת תלושי שכר).

כפי שנפסק בעיניין אבו מוחסן, התשובה לשאלה אם התובע הראה "ראשית ראייה" להוכחת תביעתו "תלויה בראש ובראשונה בחזית המחלוקת בהליך, כעולה מכתב התביעה ומכתב ההגנה". עוד נפסק בעיניין אבו מוחסן כי "עת עצם קיומם של יחסי עבודה שנוי במחלוקת, ראיות המעידות על קיומם של יחסי עבודה, כגון היתר עבודה להעסקת העובד – התובע אצל הנתבע ככל שנידרש היתר כזה או ... הקושרים את הנתבע להעסקתו של התובע לתקופה הרלוואנטית לתביעה או חלקה הם בגדר 'ראשית ראייה' להוכחת התביעה". בעניינינו, מושב בקעות הכחיש לחלוטין את העסקתו של המערער אצלו, ועל כן היתרי ההעסקה של המערער במושב בקעות ולו לחלק מתקופת העבודה מהוים "ראשית ראייה" להוכחת תביעתו.

...

בנסיבות המקרה, נוכח חלוף הזמן, ומשניתן היה להכריע בהליך על יסוד החומר שבתיק, החלטנו ליתן פסק דין לגופו של עניין, ולא להחזיר את הדיון בבקשה לבית הדין האזורי.

בנוסף לאמור, מצאנו כי מתקיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו" לפטור המערער מהפקדת ערובה, וגם מטעם זה די בהיתרי ההעסקה שהוצגו כדי להוות "ראשית ראייה" במקרה הנדון.

אכן, על פי הודאת המערער חלק מהתביעה להפרשי שכר מינימום התיישן, אולם בנסיבות העניין לא מצאנו כי סכום התביעה מופרז באופן המצדיק חיוב בהפקדת ערובה.

לא מצאנו כי העובדה שהמערער הגיש תביעה בעבר שנמחקה מחמת חוסר מעש מהווה נימוק המצדיק לחייבו בהפקדת ערובה, ולו בהתחשב בכך שהתביעה כלל לא הומצאה למושב בקעות ולא נגרמו לו הוצאות בשל תביעה זו. סוף דבר – על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי דין הערעור להתקבל, ויש לבטל את חיובו של המערער בהפקדת ערובה.

התובע, תושב איו"ש, הועסק אצל הנתבעת בבניה החל מחודש 3/2012 ועד לחודש 6/2018 בו הסתיימו יחסי העבודה בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

התביעה דנן הוגשה בחודש אפריל 2019 ובמסגרתה טען התובע כי פוטר מעבודתו לאלתר, ולפיכך הוא תובע פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

...

על רקע האמור היא טועני כי לתובע יתרת חובה עבור רכיב זה. תחשיבו של התובע בדבר דמי החופשה להם היה זכאי בשלוש השנים האחרונות לעבודתו בהתאם לוותק שצבר – לא נסתר ואנו מקבלים את התחשיב לפיו בגין שלוש שנות עבודתו האחרונות היה זכאי לפדיון חופשה בסך 10,810 ₪.

. בהתאם להוראות צו ההרחבה הזכות לדמי נסיעות קמה לעובד שהמעביד אינו מעמיד לרשותו הסעה (ודוק - אין נאמר "הסעה מביתו") משאין חולק כי הנתבעת העמידה לתובע הסעה ממחסום תרקומיה ועד לאתרי העבודה ומשהתובע לא צירף כל ראיה ביחס לסכומים שלטענתו שילם בגין הנסיעה מביתו למחסום, ובשים לב לסכומים שממילא הופרשו לשירות התעסוקה בגין נסיעות הרי שהתביעה לתשלום דמי נסיעות נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום שיומצא לו פסק הדין את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין אי מתן הודעה לעובד 1,000 ש"ח בגין דמי הבראה 7,604 ש"ח בגין פדיון חופשה 3,574 ש"ח בגין דמי חגים 4,408 ש"ח בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע בתוך 30 יום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

לפנינו תביעתה של גב' סופיה אלייב (להלן – התובעת) לתשלום זכויות סוציאליות, פצויי פיטורים וכן דמי הודעה מוקדמת, בגין תקופת עבודתה אצל גב' גלי פרג (להלן – הנתבעת) בעבודות משק בית.

הקף העסקת התובעת ומתכונת העבודת אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לתקופת העסקת התובעת על ידי הנתבעת.

בהחלטתי מיום 16.5.22 ניתן צו כאמור וזאת לאור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים בעיניין תקופת ההעסקה והיקפה.

אנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה היתנהלות הנתבעת משמעותה סיום יחסי העבודה וכתוצאה מכך, פיטורי התובעת (ר' בעיניין זה את פסק הדין של בית הדין הארצי: ע"ע 10/03 גליה פיליפוביץ - סי.פי.אס מחשבים בע"מ, ניתן ביום 21.2.05, להלן – עניין גליה פיליפוביץ).

...

משהנתבעת לא הציגה בפנינו כל ראייה לכך ששולמו לתובעת תשלומים בגין דמי נסיעות, התוצאה היא כי דין תביעתה בגין רכיב זה להתקבל.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין: פיצויי פיטורים בסך של 3,897 ₪.

לאחר פטירתה של גב' אימרל הוגשה תביעה זו כנגד בנה, במסגרתה נתבעת שורת זכויות הנובעות מיחסי העבודה עם המנוחה (הפרישי שכר, הפרישי פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה).

בהתאם לסעיף 26ב לחוק הגנת השכר תשי"ח- 1958, הנטל על המעסיק להוכיח את הקף שעות העבודה שעה שאלה שנויים במחלוקת, אם לא הציג פנקס שעות עבודה.

...

יתרה מזו, לא מצאנו כי התובע קיים את החובה ליידע את התובעת בזמן אמת על ניכויים אלה, וממילא לא הוכיח כי קיבל את הסכמתה לכך.

מאחר שלא הוגש תחשיב נגדי מטעם הנתבע, ולא מצאנו טעות בתחשיב התובעת, יש לקבל את התביעה ברכיב זה על סך 7,390 ₪.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בעיקרה ועל הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. הפרשי שכר עבודה בסך 48,441 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.4.16) ועד התשלום בפועל; ב. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 1,507 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 ועד התשלום בפועל; ג. תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,067 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 ועד התשלום בפועל; ד. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך 7,390 ש"ח ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.4.16) ועד התשלום בפועל.