תביעות עובדים נגד מעסיק: הכחשת זכאות והליכים משפטיים

התובעת היתגוננה וטענה כי הנתבע לא השלים את שלב ב' לפי הסכם שכר הטירחה, כלומר לווי משפטי מרחוק בהליך סיום העסקה כולל שליחת מכתבים, ניהול מו"מ להסכם פשרה וכיו"ב. לראיה, טוענת התובעת, הנתבע לא השיב כלל לשני מכתבים של המעסיק שנשלחו אליו ולמרות הבטחתו כי יטפל בכך – לא עשה דבר.

עוד הכחישה התובעת את טענת הנתבע לפיה לא הייתה בכוונתה לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד המעסיק.

בנוסף, קובע ההסכם, יהיה זכאי עורך הדין החתום על ההסכם ליתרת (תוספת) תשלום שכר טירחה בגובה 15% מתוך סכם כספים ברוטו בגין פיצוי שיפסק או שיוסכם או שישולם ללקוחה ו/או מי מטעמה בכל שלב על ידי המעסיק, ו/או מי מטעמו בעיניינו של כל מכתב פנייה ובנוגע לזכויות המוזכרות בו. עולה מתוכן ההסכם כי משלוח המכתב למעסיק והטיפול ברשום התובעת במוסד לביטוח לאומי הוא חלק מהטיפול המפורט בשלב ב' ולא כחלק מטיפול בשלב א' כטענתה.

...

אף תביעה לפיצוי בגין ביטול זמן ועוגמת נפש נדחית.

התשלומים ששולמו לה, הם התשלומים שהיו משתלמים לה ממילא כתוצאה מהגשת הודעת התפטרות ותו לא. בנסיבות אלה – דין התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר הוא כי שתי התביעות נדחות.

דיון והכרעה פיצוי בגין אי-מסירת הודעה לעובד סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד) קובע כי על מעסיק למסור לעובד בתוך 30 ימים מיום שהחל לעבוד אצלו הודעה בכתב, במסגרתה יפרט את תנאי עבודתו, וסעיף 3 לחוק קובע כי על המעסיק למסור לעובד הודעה על שינוי בתנאי עבודתו בתוך 30 ימים ממועד השינוי.

הפרישי שכר התובעת טענה, כי סוכם בין הצדדים כי שכרה יעמוד על סך של 7,000 ₪ נטו בתקופה שממועד תחילת ההעסקה ועד לחודש 1/17, ועל 8,000 ₪ נטו ביחס לתקופה שמ - 2/17 ואילך, וכי השכר ששולם לה בפועל נופל משכר זו. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת, וטענה כי שולם לה שכר על פי דרישתה, וכי היא לא הלינה בעיניין זה במהלך כל תקופת ההעסקה.

סעיף 5א לחוק הודעה לעובד קובע, כי בתובענה של עובד כנגד מעסיקו, בה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים שהיה על המעסיק לפרט בהודעה לעובד לפי סעיף 2 לחוק הודעה לעובד, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה כאמור בתוך 30 ימים מיום תחילת העסקתו, תהא חובת ההוכחה בעיניין השנוי במחלוקת על המעסיק.

עם זאת, לא מצאנו מקום לפסוק לתובעת "פיצוי כפול", הן בגין אי-עריכת התלושים כדין והן בגין אי-מסירתם במועד, ומשכך התובעת זכאית לפצוי בסך של 10,000 ₪ בלבד בגין רכיב זה. התביעה כנגד הנתבעת 2 התובעת טענה כי יש להטיל על הנתבעת אחריות אישית מכח דוקטרינת הרמת המסך, מאחר שהיא הפרה את חובת תום הלב ואת חובת האמון המיוחדת המוטלת עליה כלפי התובעת, ונוכח השמוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת באופן שיש בו להונות ולקפח אותה.

...

לא שוכנענו, אפוא, כי מדובר במקרה חריג של שימוש לרעה בתאגיד או בניסיון לחמוק מתשלום זכויות של התובעת, והמחדלים שחלו בהעסקת התובעת אינם מהווים טעם מספיק להרמת מסך ההתאגדות ולחיובה האישי של הנתבעת 2.

לא מצאנו לקבל אף טענתה החלופית של התובעת, לפיה יש להטיל על הנתבעת 2 אחריות אישית מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט או בשל גרם הפרת חוזה, שכן טענות אלה לא הוכחו.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

לפנינו תביעתו של מר עמאר גית (להלן- התובע), נגד מר יחזקאל זיו, (להלן - הנתבע) לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע וסיומה.

סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד קובע: " בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971." בהתאם לסעיף זה על העובד לתת גרסה עובדתית התומכת בטענותיו לרבות באמצעות תצהיר לפי פקודת הראיות.

בתמיכה לטענותיו הפנה התובע אל שיחת הטלפון שהתקיימה בין אחיו של התובע, מוחמד גית, שעבד יחד עם התובע אצל הנתבע וניהל נגד הנתבע הליך משפטי אחר סע"ש 24640-07-20.

התובע מכחיש שקבל תשלום דמי הבראה, אין אינדיקאציה בחומר הראיות כי התובע קיבל את התשלומים בפועל והנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי המעסיק.

...

לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, לאור תכלית החובות הרישומיות החלות על המעסיק, מצאנו לנכון לחייב את הנתבע בפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין תלושי שכר שלא משקפים בחלקם את הנדרש בהתאם לדין.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובע את הרכיבים הבאים: השלמת פיצוי פיטורים- 117,744 ₪.

] תמצית ההליך המשפטי לאחר הגשת כתבי הטענות, ניתן לבקשת התובע צו לפלט שיחות בינו לבין קבלן המשנה מר רפאל ומנהל עבודה מטעם הנתבעת – מר איליה זילברמן (להלן- מר זילברמן).

עוד נקבע כי על בית הדין להתייחס להשלכות הראייתיות של המחדל האמור בהתאם להוראות סעיף 5א לחוק הודעה לעובד, אשר קובע: " בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא

לא הובא כל הסבר לכך שלא התבקש לתקן את כתב התביעה במהלך ההליך ולכך שהטענה לא הועלתה בתצהירו של התובע, כאשר תלושי השכר גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת, והוגשו לתיק עוד ביום 10.2.2020, ביום בו היתקיים הדיון המוקדם בהליך זה וטרם הגשת תצהיר עדותו הראשית של התובע.

התובע תבע 11,200 ₪ ברכיב זה. הנתבעת הכחישה את זכאותו של התובע לפדיון חופשה וטענה כי התובע קיבל תשלום עבור חופשה בחודשים בהם ייצא לחופשה.

...

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבעת תשלם לתובע את התשלומים הבאים: · פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה– 5,000 ₪.

לאור האמור מצאנו כי אין מקום לפסוק פיצויי הלנה ויש הסתפק בהפרשי ההצמדה והריבית שנקבעו לעיל.

ביחס להוצאות, אומנם תביעתו של התובע התקבלה באופן חלקי, אך מרבית רכיבי התביעה התקבלו, כך שמצאנו לפסוק לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ובתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לפנינו תביעת התובע כנגד מעסיקתו לשעבר ותביעה שכנגד.

לטענת הנתבעת, יריב מסר לתובע מכתב שכותרתו "התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים מידיים" חתום על ידי ב"כ הנתבעת.

הנתבעת מצדה השיבה לתובע במכתב מיום 2.9.19 שכותרתו "מכתב תשובה והתראה טרם נקיטת הליכים" ובמסגרתו הכחישה את דרישות התובע והעלתה כנגדו טענות שונות ודרישת פיצוי ותשלום.

לעניין זה הצהיר יוני, כי התובע יצא להפסקות ארוכות מידי יום (סעיף 8 לתצהיר) וגירסתו לא נסתרה בחקירה נגדית שכן העיד כך (עמ' 18 ש' 20 – 24): עלה פה טענה שהוא יצא לילדים שלו במהלך העבודה ? ספור את ימי הלימודים בתקופה שעבדתי שם ותדע כמה למה ? הוא היה לוקח אותם כל בוקר לבית ספר ואיחר, ויצא בצהריים להסיע אותם ונעדר בגלל זה. אז תגיע לאומדן רביעית, התרשמנו, כי היתנהלות התובע הייתה נגועה בחוסר תום לב. כך, למשל, אין מחלוקת, כי התובע הדפיס לעצמו וללא רשות מכתב פיטורים מהנתבעת על מנת להציגו למוסד לביטוח לאומי ולזכות בהקדמת מועד הזכאות לדמי אבטלה (אם כי לבסוף הדבר לא צלח).

...

אשר לטענת התובע כאילו יש במכתב ההמלצה מטעם הנתבעת (מיום 10.7.19) כדי לכרסם בגרסת הנתבעת לגבי חובות - מצאנו, כי ספק רב אם מדובר במכתב המלצה, שנמסר על ידי אבי לתובע, וזאת נוכח עדות אבי בעניין (פרו' עמ' 33 – 34).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים : גמול שעות נוספות בסך 13,088 ₪.

התובע ישלם לנתבעת את הסכומים הבאים: סך 20,700 ₪ בגין החזר עבור רכיב נסיעות בתלוש השכר.