לפני תביעה בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת.
בהודעתו לחברת הביטוח, שלא רשום עליה באיזה מועד ניתנה, טען נהג הנתבעת 2 כי מדובר בתאונה שרשרת, רכב מסוג טיוטה נהוג על ידי הנתבע 1 פגע ברכבו והדף אותו לעבר רכב שנסע לפניו.
נהג הנתבעת 2 טען, שהוא בדק את הנזק, דיווח לדבריו לחברת הביטוח אך לא צילם את הנזק משום מה. הדבר מעלה תהייה ונזקף לחובתו, בפרט שמדובר בנהג רכב צבורי, שיש להניח שהוא מבין את המשמעות של תעוד נזקים והצורך בו.
הטענה שנהג הנתבעת 2 ירד מרכבו לאחר התאונה ובדק מתחת לרכב וראה שהגשר הפנימי עקום (ע' 7 ש' 7-8 וש' 14).
למרות שנטען נגרמו לרכב הנתבעת 2 נזקים ואף הפסדים במכירת הרכב לא הוגשה תביעה כנגד הנתבע 1 (ע' 5 ש' 1-2).
...
מדובר במידע שהנתבעת הייתה יכולה לקבל מבעוד מועד מהנהג שלה וכן לדאוג לזימונה אך לא עשתה כן. בנסיבות אלה נדחית בקשת הנתבעת לקיים דיון נוסף לצורך איתורה ושמיעתה, ככל שהיא שאכן הייתה ברכב הנתבע 1.
אני מקבלת את גרסת נהגת התובעת כי היא דיווחה לתובעת הכי מהר שיכלה (ע' 3 ש' 35), נהגת התובעת אישרה את הנזקים שבשמאות ע' 4 ש' 1-3) ונתנה הסבר מניח את הדעת לכך שבתחילה אמרה שהנזק לדעתה רק בטמבון.
אני דוחה את הטענה של נהג הנתבעת לגבי פגיעה קטנה ללא נזק ברכב התובעת מאחור.
בנוסף תשלם הנתבעת 2 את הוצאות העדה בסך של 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.
