תביעות נזקי רכב בתאונת שרשרת מרובת כלי רכב

לדוגמה – תאונה בצומת מרומזר כאשר אחד משני הנהגים ניכנס לצומת במופע אור ירוק; תאונה בצומת כאשר צד אחד לא ציית לתמרור "עצור"; תאונה בין רכב נוסע לבין רכב שעמד במקום אסור לחנייה או לא מתאים לעצירה/חנייה; תאונת חזית-גב בין רכב שמתנגש ברכב אחר עקב עצירה של הרכב הראשון (לעיתים תאונת שרשרת), ועוד.

במקרה נוסף של תביעת ניזקי גוף, שאירעה בעקבות תאונה בצומת מרומזר, הטיל בית המשפט אשם תורם על הצד שניכנס לצומת במופע אור ירוק: "גם נהג, העומד לחצות צומת כשבכיוון נסיעתו דולק ברמזור אור ירוק מזמן, אינו פטור מזהירות ומהחובה לוודא כי הצומת פנוי וחופשי בכיוונים המצטלבים ולא נותרו בו כלי רכב שלא הספיקו להשלים חצייתם או שמסיבה כלשהיא אחרת מצויים בו מכשולים והפרעות שאינם מאפשרים לעבור בו בביטחה [...] כל שכן מתחייבת זהירות משנה לבחון ולוודא את הנעשה בצומת, כאשר מתקרבים אליו במהירות גבוהה יחסית, כאשר ברמזור עדיין אור אדום או צהוב, ורק על קו הצומת או סמוך מאוד אליו מופיע אור ירוק" (ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג(1) 137, 145-144 (1989)).

כך, לדוגמה, באחד מהמקרים, סרב בית המשפט משיקולים של מדינות משפטית להכיר באשם תורם של נהג שרכבו פגע ברכב אחר, שניסה להדחף וליטול את זכות הקדימה בכוח (פסק דינו של השופט חבקין בת"ק (ת"א) 45278-11-14 גרינהויז-לנדוי נ' טיולי גבלים בע"מ (26.7.2015); עוד על הילכת חנחן ועל סוגים רבים של מקרים טיפוסיים בתביעות פח, ראו בהרחבה בספרו של השופט עדי סומך תאונות פח ושיבוב רכב 344-197 (2013) (להלן: סומך)).

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא א' אברהם) בע"א 56109-11-17 מיום 5.4.2018, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשמת הבכירה ש' צור גינור) מיום 5.11.2017 בתא"מ 45860-01-17.

לטענת המבקשת, יש לקבל את בקשתה למתן רשות ערעור, שכן שאלת היחס שבין אשם יוצר-אחריות לאשם תורם בהקשרים אלה, היא שאלה עקרונית ורחבת היקף, אשר בכוחה להשפיע על אלפי תיקים המתנהלים בערכאות השונות.

המסקנה המתבקשת היא, שעל בית המשפט אשר דן בתביעה הראשונה המתייחסת לתאונה, להיות ער לכך שמתנהל או עשוי להתנהל הליך נוסף בגין אותה תאונה וכי פסק דינו יחייב בתיק השני.

משהגענו למסקנה כי הקביעה בדבר קיומו של אשם תורם, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע אשם יוצר אחריות, וכי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו – לא מצאנו להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא במקרה דנן, אשר בחן את האירוע הנזיקי על רכיביו השונים, וקבע כי לא קמה למשיב אחריות כלפי המבקשת.

סוף דבר שהערעור נדחה.

התביעה שלפני עניינה בשאלה, האם אירעה תאונת שרשרת בין רכב התובע לרכב הנתבע 1 ביום 13.11.13 או שמא מדובר בתביעה הנגועה במירמה ולא אירעה כל תאונה בין כלי הרכב הנדונים.

מסקנתי זו מתבססת על חומר הראיות בתיק כפי שהונח בפני, שיפורט וינותח להלן : העידר זמונו לעדות של הנהג ברכב הראשון – מותב זה דן בתאונות שרשרת רבות ותמיד עולה בהן השאלה באשר למידת מעורבותו של כל אחד מהנהגים בשרשרת האם מדובר בהצטרפות הרכב השלישי לתאונה קיימת או שמא הרכב השלישי הדף את הרכב השני אל עבר הרכב הראשון.

לסיכום כל האמור: מהאמור עולה שהתובע בעניינינו, עובד במוסך מאסטר שבעליו הורשע בביום תאונות; התובע היה מעורב במספר תאונות שרשרת נוספות שביחס לאחת מהן הודה הנהג ברכב השני במישטרה שהתאונה לא התרחשה כלל ודווחה במירמה רק לצורך קבלת פיצוי מחברת הביטוח; רכבו תוקן לכאורה ע"י אותו מוסך מאסטר שבנתיים חוסל או פורק ועל כן ספק אם ידרש לשלם בעבור התיקון; בגין התיקון הוצעה חשבונית עסקה ולא קבלה דבר המעלה ספק האם התיקון אכן בוצע; הנתבע 1 שנהג לכאורה ברכב השני, היה מעורב מספר חודשים קודם לכן, בתאונת שרשת נוספת עם אשת בעל מוסך מסטר שהורשע כאמור בביום תאונות; רכב הנתבע 1 נגרר מהמקום ע"י גרר אלשן שבמסגרת דו"ח החקירה עלה שהוא זה שמסייע בגרירת הרכב לצורך ביום התאונות האמורות; רכבו של הנתבע 1 תוקן במוסך גוליבר שבעליו כאמור נימלט מהארץ עקב חקירת ביום התאונות; מדו"ח החקירה עולה הקשר בין התובע והנתבע 1 שבפני לבין יתר המעורבים בפרשה לרבות בעלי ומנהלי המוסכים הנזכרים; מדו"ח החקירה ומדו"ח הבוחן עולה שקיימת התאמה מוחלטת בין הנזקים שלכאורה נגרמו לתובע בגין התאונה שבפני לנזקים המצויים על גבי רכב מאותו דגם בעל לוחית רשוי אחרת ומכאן עולה המסקנה שהחלק הבלתי תקין הולבש על גבי רכבו של התובע לצורך קבלת פיצוי שלא כדין בגין התביעה שבפני; מדו"ח הבוחן עולה שבבחינת עומק הנזקים, גובה הנזקים, רוחב הנזקים ואופיים – קיימת חוסר התאמה בין הרכבים השולל התכנות קיומה של תאונה בין רכב התובע לרכב הנתבע 1.

...

הנתבעת 2 טענה שמדובר בתביעה הנגועה במרמה ודינה להידחות עפ"י ס' 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א–1981.

לפיכך, עולה המסקנה הברורה שהתובע אינו פחח פשוט ותמים במוסך מסטר, כפי שביקש להידמות, אלא נטל חלק פעיל במרמה שבוצעה ע"י מוסך מסטר ומוסך גוליבר לצורך קבלת פיצוי מחברות הביטוח.

מחומר הראיות שוכנעתי שהתאונה נשוא התביעה שבפני לא התרחשה אלא בוימה והנזקים המפורטים כוזבים ונעשו לצורך קבלת כספים שלא כדין מחברת הביטוח.

סוף דבר: אשר על כן, התביעה נדחית.

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת שרשרת, אשר אירעה ביום 9.9.2018 בתל אביב.

עם זאת, בנגוד לשני העדים הראשונים, שעדותם היתה בעיניין שבעובדה, היה ברור כי עמדת הנתבעת 1 אינה אלא סברה, המוסקת מתחושתה, שהפגיעה ברכב התובעת היתה קלה ביותר, פגיעת "נשיקה". חזוק לסברתה היתקבל, לדבריה, מיחס עלות התיקון בין מוקדי הנזק (אם כי ברור, והיא גם אישרה זאת, כי מידע זה הגיע לידיה הרבה מאוחר יותר).

...

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 13,229 ₪, עבור הנזקים הישירים, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.

כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת הוצאות התייצבותה לדיון בסך 500 ₪, שכר העד בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 2,700 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעות בהוצאות לטובת קופת אוצר המדינה בסך של 1,800 ₪.

לפני תביעה כספית לפצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים.

כעולה מן החומר בתיק, בתאונה היו מעורבים כלי רכב נוספים, אולם נהגיהם או בעליהם של אותם כלי רכב אינם בעלי דין בהליך הנוכחי ואף לא זומנו להעיד מטעם מי מהצדדים.

אלא שרכב הנתבעת 3 היה הרכב האחרון בשרשרת והוא לא נהדף על ידי רכב אחר ועל כן קשה להסביר כיצד רכב הנתבעת 3 פגע ברכב הנתבעת 1 פגיעה ראשונה, חלשה יחסית ופגיעה שנייה, חזקה בהרבה, כעבור כשתי שניות.

...

לאור מסקנתי זו דין התביעה נגד הנתבעות 1-2 להתקבל.

לא מצאתי בסיס עובדתי להטלת אחריות חלקית גם על הנתבעת 3 והתביעה נגדה נדחית.

על כן אני מורה כדלקמן: (1) הנתבעות 1-2 ישלמו לתובע את סכום התביעה בסך 55,305 ₪.

לפניי תביעה קטנה לנזק שניגרם לרכב התובע בתאונת דרכים ביום 20/6/21 (להלן: "התאונה").

לצדדים גרסאות שונות בנוגע לנסיבות ארוע התאונה, וכל צד טוען כי האשם רובץ לפתחו של מישנהו כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר היה בתאונת שרשרת וכי רכב התובעת היה ראשון מבין שלושת כלי הרכב, רכב הנתבעת 2 היה הרכב השני בשיירה ורכב הנתבעת 1 היה הרכב השלישי והאחרון בשיירה.

ראשית, האם הרכב האחרון בשיירה אחראי לתאונה, בכך שפגע ברכב שלפניו והדפו אל יתר כלי הרכב בשיירה, ולפיכך נושא באחריות לנזק שנגרמו לכלל כלי הרכב בשיירה.

מדובר בכביש ישר בעל שני נתיבים כאשר בנתיב הימני היו כלי רכב רבים כך שהתובעת סטתה לנתיב השמאלי, לאט תוך הפעלת איתות.

...

בנסיבות אלו, סבורני כי בקשת הנתבעת 1 להסרת הכיסוי הביטוחי בדין היא ואני נעתרת לבקשה.

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 נדחית.

אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת נגד הנתבע 3, ישלם הנתבע 3 לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 5,101 ₪ הפיצוי בגין שווי הרכב.

בסה"כ ישלם הנתבע 3 לתובעת סך של 8,001 ₪.