בפני תביעה לפצוי בגין נזק לרכב בעקבות תאונת דרכים בינו לבין הנתבע 1 (להלן: הנתבע, או הנתבע 1), בסכום כולל של 34,500 ₪ .
הנתבע טען כי התובע נסע במהירות ובחוסר תשומת לב לדרך, היתנגש ברכבו, בחלקו האחורי, וגרם לו נזק רב. בנוסף, טען הנתבע כי התובע סירב למסור לו את פרטי הביטוח לאחר התאונה.
נתבע 2 חזר על דבריו לפיהם אין לו כל נגיעה לתביעה, שכן הרכב בבעלותו של נתבע 1 אשר מודה שנהג בו בעת שהתרחשה התאונה.
...
מסקנה זו אף נתמכת בממצאים שהוצגו, קרי, הפגיעות שנגרמו לשני הרכבים ומיקומן.
למותר לציין כי לאור המסקנה אליה הגעתי דלעיל, בגין אחריותו של הנתבע לתאונה, אני דוחה את התביעה שכנגד מאת הנתבע (שכאמור לא הוגשה על פי התקנות והתבקשתי רק במעמד הדיון לקבלה ככזו).
סופו של דבר, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מעדותם ועיינתי היטב בראיות שצורפו לכתבי הטענות והוצגו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ואני מורה לנתבע 1 לשלם לתובע סך של 11,430 ₪ סך הנזק שנגרם לרכב על פי חוות הדעת שצורפה והתשלום עבור חוות הדעת.
