מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות נזיקין בגין תאונת דרכים בתיקים מאוחדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הראשונה בנידון (הוגשה ביום 5.4.17) הנה תביעה נזיקית בגין נזק נפשי שנטען כי נגרם לתובעת (או לא נימנע) בגין היתעמרות שעברה בעבודתה משך כתשעה חודשים, שהסתיימו בתחילת נובמבר 2014 [ת"א 10025-04-17 (להלן: "תיק הפקנ"ז")].
בתביעה זו הוגשה חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטריה – מטעם כל צד. התביעה השניה בנידון (הוגשה כחודש וחצי לאחר הראשונה, ביום 23.5.17), היא תביעה בגין ניזקי תאונת דרכים, שנטען כי התובעת עברה ביום 9.5.14 - במנגנון של "צליפת שוט", הנדונה לפי הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 והתקנות שהותקנו מכוחו (להלן: "תיק הפלת"ד").
ו) ככל שקיימות, אלו נכויות בתחומו של המומחה יש לייחס לתובעת שלא כתוצאה מהאירועים, אם בכלל, ומה שיעורן? הצדדים – בשני התיקים שאוחדו - ימציאו למומחה הרפואי את המסמכים הרפואיים המצויים בידיהם והנוגעים לתובעת בתוך 30 יום מהיום.
...
אני ממנה בזאת את פרופ' חיליק לבקוביץ, כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, למתן חוות דעת רפואית – בתחומו - בעניינה של התובעת בנדון.
לתובעת טענות גם נגד המנהלים הבכירים, כאמור, שלא פעלו כנדרש על מנת למנוע את ההתעמרות או לעצור את המשך ההתעמרות ותוצאותיה, אף שהתלוננה אצלם "בזמן אמת". על פי הנטען בכתב ההגנה שהוגש בנדון מדובר בתביעה שאין בינה לבין המציאות דבר, ודינה להידחות.
בנסיבות, אני קובע את התיקים הנדונים לעיוני ליום 3.3.22.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעניינינו שתי תביעות מטעם התובעת מתנהלות לפניי מאז מחצית שנת 2017, שהדיון בהן אוחד במחצית 2021; האחת – למתן פיצויים בגין נזק גוף (נפשי) בשל אירועים מסויימים שנטען כי עברה בעבודתה בישראל בשנת 2014, והשנייה – למתן פיצויים בגין נזק גוף בגין תאונת דרכים שעברה בישראל ביום 9.5.2014.
באורח מפורט ומדוקדק עברתי על הטענות בתיקים, כאשר, בין היתר, הבהרתי: "התביעה הראשונה בנידון (הוגשה ביום 5.4.17) הנה תביעה נזיקית בגין נזק נפשי שנטען כי נגרם לתובעת (או לא נימנע) בגין היתעמרות שעברה בעבודתה משך כתשעה חודשים, שהסתיימו בתחילת נובמבר 2014 [ת"א 10025-04-17 (להלן: "תיק הפקנ"ז")].
...
כפי שחידד והבהיר כב' השופט אורן שוורץ [ת"א (מרכז) 13276-10-18‏ ‏ מרק משה בושמיץ נ' מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה, (פורסם: 22.11.22‏)]: "אין חולק כי קיימת עדיפות לשמיעת חקירתו של העד באולם בית המשפט ובקרבה פיזית לפרקליטי הצדדים ולשופט. אולם, גם בימינו אנו מוטלות מגבלות שונות על באי בית המשפט - עטיית מסכות והצבת חוצצים עשויים פולימר שקוף בין דוכן העדים לבין השופט שיושב בדין. אלה וגם אלה מפחיתים את האינטראקציה שבין העד לבין השופט, אך הם מחוייבי המציאות. בדומה, במקרים בהם קיים קושי משמעותי של עד להתייצב באולם בית המשפט מפאת גילו ועקב התפשטות מגפת הקורונה, אין מנוס מגילוי גמישות והסתייעות באמצעים טכנולוגיים על מנת לקיים חקירה אפקטיבית במסגרת האפשרויות הקיימות". אך לטעמי יש להסתפק בהיוועדות חזותית בכלל, ובפרט במקרה של בדיקה רפואית של מומחה מטעם בית המשפט – רק במקרים מאוד נדירים; ואינני מוצא כי בנסיבות ענייננו ניתן לוותר על ההתרשמות הבלתי-אמצעית שבמפגש פנים אל פנים של המומחה עם התובעת, ולא – דרך הזום.
בהתחשב באמור, אין לאפשר הותרת ספק שעלול להתעורר אצל בית המשפט למול חוות הדעת הרפואיות של מי מהמומחים מטעם הצדדים, שכאמור - כן בדקו את התובעת בפגישה פנים אל פנים, אך משום שהתרנו להסתפק בבדיקה באמצעות הזום, כאמור.
אשר על כן, אני מוצא כי דין הבקשה להידחות.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על כן ובכפוף לקבלת מידע עדכני באשר לזכויות היחיד בתביעתו הנזיקית, הציעה הנאמנת כי היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 3,800 ₪ למשך 60 חודשים ואילו התשלום ה61 והאחרון יהא ע"ס 2,207 ₪ .
היחיד פירט נסיבותיו האישיות והעובדה כי אישתו אינה עובדת ומצויה בהליך איחוד תיקים בהוצל"פ. בהחלטה מאותו היום הובהר ליחיד כי הארכת תכנית השקום לא נועדה כדי לאפשר ליחיד פריסה נוחה יותר של תשלום, אלא מהוה סנקציה כנגד היתנהלות לא תקינה של יחיד בהליך ובכך להגדיל את תשואה לנושים, כנגד ההמתנה אשר נכפתה עליהם בהארכת תקופת הנשייה.
במסגרת סכום התשלום החודשי נילקחו בחשבון זכויותיו של היחיד בנכס מגוריו בהתאם להיתר הבנייה שהוצא על שמו וזכויותיו בהתאם להצהרתו ביחס לפיצויים להם הוא זכאי בגין תאונת דרכים בה היה מעורב.
...
ב"כ הממונה ציינה במסגרת בקשות היחיד לממונה, בקשה אשר הוגשה מטעמו לקבלת היתר לניהול עסק, לה אכן נעתר הממונה.
סבורני כי יש להאריך תקופת התשלומים מעבר לקבוע בחוק נוכח מחדליו המרובים של היחיד בהליך בהם צבירת חוב פיגורים, אי הגשת דו"חות חודשיים באופן סדיר ובצירוף אסמתכאות, אי המצאת מסמכים נדרשים, אי תשלום סכום התנאי אשר נקבע בהליך קודם בעניינו והעובדה כי המדובר בהליך שני ליחיד והיה מצופה ממנו כי יפנים ויפעל בתהאם לדרישות ההליך.
בנסיבותיו של הליך זה, סבורני כי מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום.
לאור עמדת הממונה והנאמנת, ובשים לב לעמדת היחיד, אני מאשרת את הסכמת הצדדים כפי שהובעה במעמד הדיון, בשינויים האמורים לעיל ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 11/8/22 ניתנה החלטה המורה על איחוד הדיונים בשני תיקיי החדל"פ מאחר ומדובר בבני זוג המנהלים תא משפחתי – כלכלי משותף.
על היחידה לעדכן את הנאמן מיד עם הגשת התביעה הנזיקית בגין תאונת הדרכים, להעביר לו העתק ממנה ומספר התיק בבית המשפט.
...
דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, תגובת היחידים לדו"ח ממצאי הבדיקה והדיון שהתקיים ביום 11/7/23, ניתנים בזאת צווים לשיקום כלכלי, בתנאים המפורטים להלן.
המדובר על מחדלים ברף הנמוך – בינוני המובילים להארכת תקופת התשלומים של 8 חודשים נוספים, על בסיס סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק ליחידה : לאור המלצת הממונה ונתוניה של היחידה, בהעדר כושר השתכרות והמלצת בעלי התפקיד למתן צו הפטר לאלתר בעניינה, אני מקבל את ההמלצה ומורה על מתן צו שיקום כלכלי במסגרתו יינתן ליחידה צו הפטר לאלתר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים בלי ביטוח חובה בתוקף בהתאם לפקודת הנזיקין.
לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הנה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.
אם השבת בחיוב על סעיף זה פרט:_____________________________________ יש לי/ אין לי קרבה משפחתית או קרבה אחרת לאחד מבעלי הדין או באי כוחם או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט.
...
לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הינה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.
לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו