הוגשה היתנגדות או תביעה נוגדת באחד הענינים האמורים בסעיפים 51 ו-52, יעביר פקיד ההסדר את הענין לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לצוות על רישום המחזיק כבעל המקרקעין אם מצא שנתקיימו התנאים האמורים לענין זה באותם סעיפים.היתנגדות
האמור בסעיפים 51 עד 53 לא יפגע בזכותו של אדם שיש לו הצדק חוקי, לפי חוק ההתיישנות, תשי"ח–1958, לתבוע זכות למקרקעין שנרשמו על שמו של אדם אחר מכוח החזקה במשך תקופה שנקבעה בדין.שמירת זכות מכוח הצדק חוקי
בסיכומיה עמדה אגד על סעיף 51 לבדו (סעיפים 4 ו – 59 בסיכומי התובעת), וטענה כי תביעתה הוגשה אף בהתאם לתנאי סעיף 59 בפקודת ההסדר (סעיפים 60 -63 בסיכומי התובעת).
בית המשפט העליון הדגיש כי ההבחנה הבסיסית בין שני מסלולי התביעה באה לידי ביטוי ביעדי התקיפה בכל אחד מן המסלולים, וכנגזרת לכך גם בעיתוי התקיפה:
" .6ההבחנה הבסיסית, בין שני מסלולי התביעה האמורים, באה לידי ביטוי, בראש ובראשנה, ביעדיהם השונים. תביעה לפי סעיף 59לפקודה מופנית כנגד לוח הזכויות המוצג על-ידי פקיד ההסדר, בעוד שבתביעה הנסמכת על אחד הסעיפים 93- 97 לפקודה יש משום השגה על זכותו (או הקף זכותו) הרשומה בפנקס המקרקעין של מי שבמסגרת הליכי ההסדר הוכר כבעליה של הזכות הקרקעית. ומיעדיהן השונים של התביעות האפשריות מתחייבת הבחנה גם ביחס לעיתוי שבו עשויה כל אחת משתיהן להיות מוגשת. ביחס להגשת תביעה הנסמכת על אחד הסעיפים 93 – 97 נקל לקבוע, כי זו אינה יכולה להיות מוגשת אלא לאחר שהזכויות, אשר נקבעו בהליכי ההסדר, נרשמו בפנקס המקרקעין. כיוצא בזה, עיתויה של בקשה לתיקון לוח הזכויות, לפי סעיף 59, הוא מעת פרסומו של לוח הזכויות."
[עניין אל הוייזל, פסקות 5 -6; ההדגשות שלי-נ.ע; עוד לעניין מסלולי התקיפה ראו גם: ע"א 7744/12 מרזוק פואז שעלאן נ' מדינת ישראל (14.8.2014) (להלן: "עניין שעלאן"]
בית המשפט העליון קבע כי מעת רישום הזכויות בפנקס המקרקעין, המסלול היחיד שנותר פתוח הוא המסלול הקבוע בהוראות סעיפים 93 – 97 בפקודת ההסדר [עניין אל הוייזל, פסקה 9].
...
עיקר טענות הנתבעים - המדינה
דין התביעה סילוק על הסף בשל היעדר עילה, שכן לתובעת לא קמה עילה כלפי המדינה לקבלת סעד של בעלות ו/או כל זכות אחרת בחלקות שעברו הליך הסדר ונרשמו כדין בבעלות רשות הפיתוח.
ואם לא היה די באמור, מן החקירות עלה כי התחנה המרכזית עתידה לעבור למתחם חדש, ומשום כך, סבורני כי אף מן הצדק שלא להיעתר לסעד המבוקש.
כפי שטענו הנתבעים, אף טענה זו מהווה הרחבת חזית, ולא נתבעה במסגרת כתב התביעה, בשים לב לאמור, ומשלא בכך עסק ההליך שלפני, איני סבור שיש מקום להיעתר לכך.
סיכום
לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי לדחות את התביעה.
