מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות נוגדות לרישום בעלות במקרקעין בהליכי הסדר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

התובעים טענו עוד בכתב התביעה כי לפי סעיף 53 לפק' ההסדר, אילו היה נערך תהליך ההסדר כחוק ואילו היו מגישים הנתבעים היתנגדות או תביעה נוגדת באחד מהמקרים הנ"ל ואילו היה מעביר פקיד ההסדר את העניין לבית המשפט, היה רשאי בית המשפט לצוות על רישום האב המנוח והתובעים כולם כבעלי המקרקעין ולו רק מהסיבה שכולם יחד, מחזיקים במקרקעין לפחות 90 שנה , ונוהגים בהם מנהג בעלים ואין לאף אחד אחד זכות אחרת.
לפי הדין הבריטי, לפי הדין הישראלי, לפי פקודת ההסדר וחוק המקרקעין, עמדה למנוח זכות להרשם כבעל המקרקעין בהליך ההסדר, ככל שמתקיים הליך ההסדר, והייתה גם קיימת לו הזכות להגיש בקשה לרישום ראשון במקרקעין שאינם רשומים ולהירשם כבעלים.
...
לתביעה זו קדמו מספר רב של הליכים בין חלק מהצדדים כדלקמן: תביעה שהגישו הנתבעים 1-3 בביהמ"ש לענייני משפחה (תמ"ש 28470/08) כנגד התובע 4 ואחרים לפירוק שיתוף ,שהועברה מחוסר סמכות עניינית לבימ"ש שלום בכפר סבא ולבסופו של דבר התביעה נמחקה לבקשתם.
לעניין זהות הצדדים לטענת הנתבעים יש לדחות את תביעת חלק גדול מהתובעים שהשתחררו מזכויותיהם במקרקעין.
דא עקא שזכאות התובעים להגנה מפני פלישה מאוחרת על ידי הטוענים לזכות חלקית במקרקעין מכח צו שיפוטי שלא בוטל , מעוררת ספק אם ניתן להגיע למסקנה כי עומדת להם הזכות לדרוש סילוק ידם של האחרונים.
לפיכך, המסקנה המתבקשת היא שההגנה שהתובעים זכאים לה מכח התביעה בתיק זה, מצומצמת לקבלת סעד מסוג צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות כל פעולה במקרקעין לרבות דיספוזיציה.
לסיכום לאור כל האמור התביעה מתקבלת בחלקה כאמור במתן צו מניעה קבוע כמתואר לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אל מול אותו רישום, המתייחס למנוח ח'ליל, קיים ההסכם שבין ממשלת המנדט הבריטי לבין יק"א מ-1921, לפני המועד בו קיים רישום לגבי המנוח ח'ליל, וקיימות תזכורות תביעה נוגדות במסגרת הליכי ההסדר לגבי חלקה זו, הן של ממשלת המנדט הבריטי כבעלת הקרקע, והן של פיק"א כבעלת זכות החכירה (תיזכורת 3121 - עמ' 125 ל-נ/2).
...
בפסק-דין זה ההתייחסות לצד ג' תהא כ-"קרן קיסריה". קרן קיסריה הגישה כתב הגנה להודעה לצד שלישי ובמסגרתו טענה כי דין תביעת התובעים להידחות, תוך הפנייה להסכם החכירה שהיה בין יק"א לבין ממשלת המנדט הבריטי ביחס לאדמות קיסריה, תוך התייחסות לכך כי מקרקעי קיסריה ברובם (למעט חלקה 3 בגוש 10670) היו רשומים כאדמה מסוג "מירי", שהינה אדמה שזכות הבעלות בה נתונה למדינה, וחלקה 3 היתה רשומה באופן נדיר כאדמה מסוג "מולכ", שהינה אדמה בבעלות פרטית.
אשר על-כן, דין התביעה לפיצויי הפקעה, בכל הקשור לחלקה 3 - להידחות.
תוצאת פסק-הדין הינה אפוא כי דין תביעות אותם תובעים שתביעתם לא נמחקה בהחלטה מ-28/10/20 לקבלת פיצויי הפקעה עבור חלקה 1 בגוש 10620 וחלקה 3 בגוש 10670-להידחות.
התובעים ישלמו לנתבעת ולקרן קיסריה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ לכל אחד מהם, הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

חרף הוראות דין אלו, התובע הגיש תביעתו בשעה שהליך ההסדר היה תלוי ועומד, ומשהסתיים הליך ההסדר ביום 12.7.2021 והתובע לא נרשם בהסדר כבעל זכויות במקרקעין, לא הבהיר התובע מהי עילת התביעה הרלוואנטית עליה הוא מבקש לסמוך בהקשר זה והוא לא נידרש לסוגיית צרופו של פקיד ההסדר כצד להליך הנוכחי.
...
מחיקת תביעה מהטעמים שיפורטו להלן.
לעניין אי-צירופם של בעלי דין רלוונטיים כצד להליך, כשבנסח המקרקעין מופיעים צדדים שלישיים רבים שעלולים להיפגע כתוצאה מהסעד הקנייני המבוקש, מסר ב"כ התובע כי "אני שומע את הערת בית המשפט בנוגע להוספת בעלי דין, ומשיב כי ארצה לתקן זאת... לאחר ששמעתי את הערות בית המשפט ביחס להמשך ניהול התיק, אני מבקש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, בתוך 30 יום" (עמ' 2 לפרוטוקול).
אמנם כן, מחיקת תביעה לא תיעשה כעניין שבשגרה, אולם מהטעמים שפורטו לעיל סברתי שבמקרה הנוכחי אין מנוס ממחיקת התביעה, כמתואר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הוגשה היתנגדות או תביעה נוגדת באחד הענינים האמורים בסעיפים 51 ו-52, יעביר פקיד ההסדר את הענין לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לצוות על רישום המחזיק כבעל המקרקעין אם מצא שנתקיימו התנאים האמורים לענין זה באותם סעיפים.היתנגדות האמור בסעיפים 51 עד 53 לא יפגע בזכותו של אדם שיש לו הצדק חוקי, לפי חוק ההתיישנות, תשי"ח–1958, לתבוע זכות למקרקעין שנרשמו על שמו של אדם אחר מכוח החזקה במשך תקופה שנקבעה בדין.שמירת זכות מכוח הצדק חוקי בסיכומיה עמדה אגד על סעיף 51 לבדו (סעיפים 4 ו – 59 בסיכומי התובעת), וטענה כי תביעתה הוגשה אף בהתאם לתנאי סעיף 59 בפקודת ההסדר (סעיפים 60 -63 בסיכומי התובעת).
בית המשפט העליון הדגיש כי ההבחנה הבסיסית בין שני מסלולי התביעה באה לידי ביטוי ביעדי התקיפה בכל אחד מן המסלולים, וכנגזרת לכך גם בעיתוי התקיפה: "        .6ההבחנה הבסיסית, בין שני מסלולי התביעה האמורים, באה לידי ביטוי, בראש ובראשנה, ביעדיהם השונים. תביעה לפי סעיף  59לפקודה מופנית כנגד לוח הזכויות המוצג על-ידי פקיד ההסדר, בעוד שבתביעה הנסמכת על אחד הסעיפים 93- 97 לפקודה יש משום השגה על זכותו (או הקף זכותו) הרשומה בפנקס המקרקעין של מי שבמסגרת הליכי ההסדר הוכר כבעליה של הזכות הקרקעית. ומיעדיהן השונים של התביעות האפשריות מתחייבת הבחנה גם ביחס לעיתוי שבו עשויה כל אחת משתיהן להיות מוגשת. ביחס להגשת תביעה הנסמכת על אחד הסעיפים 93 – 97 נקל לקבוע, כי זו אינה יכולה להיות מוגשת אלא לאחר שהזכויות, אשר נקבעו בהליכי ההסדר, נרשמו בפנקס המקרקעין. כיוצא בזה, עיתויה של בקשה לתיקון לוח הזכויות, לפי סעיף 59, הוא מעת פרסומו של לוח הזכויות." [עניין אל הוייזל, פסקות 5 -6; ההדגשות שלי-נ.ע; עוד לעניין מסלולי התקיפה ראו גם: ע"א 7744/12 ‏מרזוק פואז שעלאן נ' מדינת ישראל (14.8.2014) (להלן: "עניין שעלאן"] בית המשפט העליון קבע כי מעת רישום הזכויות בפנקס המקרקעין, המסלול היחיד שנותר פתוח הוא המסלול הקבוע בהוראות סעיפים 93 – 97 בפקודת ההסדר [עניין אל הוייזל, פסקה 9].
...
עיקר טענות הנתבעים - המדינה דין התביעה סילוק על הסף בשל היעדר עילה, שכן לתובעת לא קמה עילה כלפי המדינה לקבלת סעד של בעלות ו/או כל זכות אחרת בחלקות שעברו הליך הסדר ונרשמו כדין בבעלות רשות הפיתוח.
ואם לא היה די באמור, מן החקירות עלה כי התחנה המרכזית עתידה לעבור למתחם חדש, ומשום כך, סבורני כי אף מן הצדק שלא להיעתר לסעד המבוקש.
כפי שטענו הנתבעים, אף טענה זו מהווה הרחבת חזית, ולא נתבעה במסגרת כתב התביעה, בשים לב לאמור, ומשלא בכך עסק ההליך שלפני, איני סבור שיש מקום להיעתר לכך.
סיכום לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי לדחות את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעקבות זאת פנתה התובעת לפקיד ההסדר שהשיב לה בכתב כי המקרקעין נרשמו על שם "התובעים המקוריים" בהליך ההסדר, דיב ופחרי, לאחר שהאפוטרופוס לנכסי נפקדים הסיר את תביעתו הנוגדת.
בשנת 1994 נתבעו המקרקעין בהליכי הסדר בשם פחרי ודיב וכן הוגשה תביעה סותרת של האפוטרופוס לנכסי נפקדים לבעלות בשלמות במקרקעין.
...
להלן עיקרי טענותיהם של נתבעים 8-4 בכתב ההגנה: דינה של התביעה להידחות על הסף בשל היעדר יריבות, בהיותה טורדנית וקנטרנית, מחמת התיישנות ועקב שיהוי רב בהגשתה.
עם זאת, אינני נדרש להכריע אם דינה של התביעה להידחות מטעם זה בלבד, שכן כאמור לעיל, התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש לביסוס התביעה לגופה.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם את הסכומים הבאים בגין שכר טרחת עו"ד: סך של 27,500 ₪ לנתבע 1, סך של 27,500 ₪ לנתבעים 3 ו-9 יחד וסך של 25,000 ₪ לנתבעים 4-8 יחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו